Page 30 - עלון הנוטע ינואר 2015
P. 30
בעת הנוכחית ישפיע בדיוק בכיוון ההפוך ,כלומר יקטין את הכמות הנצרכת ש״ח/מ”ק והעלות השולית הכוללת בין 2ל 2.5-ש״ח/מ״ק .ניתן לשלב באופן
וייקר את העלות הממוצעת .לפיכך ,המלצתנו המקצועית היא להימנע מייקור מיידי בין עיקרון התמחור היעיל (שוויון המחיר לעלות השולית הכוללת) והצורך
בכיסוי עלויות וזאת באמצעות קביעת מחיר יעילות פר מ”ק השווה לעלות השות
תעריף המים השפירים לחקלאות. לית הכוללת ,ומימון העלות העודפת (כלומר העלות שלא תכוסה באמצעות
הגדלת הביקושים הטבעית ברמה הארצית (כתוצאה מגידול האוכלוסיה תעריף השווה למחיר היעילות לעיל) באמצעות תשלום קבוע לכל משתמש
והתל”ג) צפויה לתרום בעתיד למיצוי היתרונות לגודל במשק המים .במקרה (מעין ׳דמי חיבור׳) שלא ישפיע על כמות המים אותה הוא יבחר לצרוך במחיר
כזה העלות השולית תשתווה לממוצעת וייוותר הצורך בתעריף דו-חלקי .דהיינו, היעילות .דהיינו ,כל חקלאי ישלם מחיר השווה לעלות השולית הכוללת לכל מ”ק
מחיר יעיל השווה לעלות השולית (שתהיה שווה לעלות הממוצעת) יכסה באופן שהוא צורך בפועל +תשלום קבוע שאינו מותנה בכמות שצרך (.)two-part tariff
רמת התשלום הקבועה אינה חייבת להיות זהה בין הצרכנים החקלאיים וצריכה
מלא את עלויות האספקה והפקת המים. להיקבע על ידי משרד החקלאות כך שתהיה הוגנת ככל האפשר (למשל ,לפי
מודל SAWYMשל משק המים בישראל מכסות המים 89׳).
הממצאים האמפיריים שבנייר העמדה מבוססים על תוצאות שקיבלנו מיישום האם אפשרי שהעלות השולית
של מודל ,MYWAS - Multi Year Water Allocation Systemמודל ממוחשב תהיה שווה לממוצעת?
לתכנון מתמטי לא לינארי ,במסגרתו נקבעת הקצאת המים ממקורותיהם
השונים ,ברמה הארצית ,לצרכנים העירוניים והחקלאיים ,במטרה להשיא את עקרונית התשובה חיובית .מהנתונים לפיהם העלות הממוצעת גבוהה מהשות
הרווחה הכלכלית מהפקת וצריכת מים (סכום של עודפי הצרכן של צרכני לית נובע מהתיאוריה הכלכלית שבמשק המים הישראלי לא מוצו כל היתרונות
המים העירוניים ועודפי היצרן של צרכני המים החקלאיים פחות עלויות הפקת לגודל .כלומר ,הגדלת היקף האספקה (לדוגמה ,באמצעות הפעלת מתקני
ואספקת המים) .מדובר במודל רחב היקף הכולל בצד ההיצע 46מקורות התפלה מושבתים) צפוי להקטין את העלות הממוצעת למ”ק ולחסוך כסף
שונים למים (כולל אקוויפרים תת קרקעיים ,מאגרי מים עיליים ,מפעלים להשת למשתמשים ולמשק כולו .כמובן ייקור המחירים של מים שפירים לחקלאות
בת קולחים ,מפעלים להתפלת מי ים ומפעלים להתפלת מים מליחים) .לכל
מקור מים רוכזו נתונים על כמויות הפקה אפשריות ,העשרה שנתית ,פוטנציאל
שאיבה הנדסי ,עלויות שאיבה והולכה מפורטות לאזורי הביקוש( ( 183קווי הו�ל
כה של מים שפירים ו 58-קווי הולכה של מים מושבים) .בצד הביקוש כולל
המודל 21אזורי ביקוש עירוניים ו 18-אזורי ביקוש חקלאיים .לכל אזור נאמדה
פונקציית ביקוש למים (בהנחת גמישות ביקוש קבועה) שכוילה בהתבסס על
נתוני המחירים והכמויות שנצרכו -ב .2010-המודל מהווה חלק מעבודת הד�ו
קטורט של תלמיד המחקר עמי רזניק ,ששותף לכל הממצאים והמסקנות
המוצגות בנייר העמדה.
חשיבות התוצאות
תוצאות המודל חשובות לקובעי המדיניות במשרדי הממשלה וברשות המים
ממספר סיבות:
0המודל מאפיין את ההקצאות האופטימליות של מים שפירים ,מליחים ומו�ש
בים לכל אחד מאזורי הביקוש החקלאי.
0ברמה הארצית נקבעת הכמות האופטימלית (לפי סוג המים) לאספקה ל�מ
גזר החקלאי ,העירוני והתעשייתי .כלומר ,סך כמות המים המוקצית לחקלאות
נקבעת תוך תחרות עם הביקוש העירוני והתעשייתי למים והרווחה הנובעת
ממנו לצרכנים העירוניים (ולא באופן אדמיניסטרטיבי שרירותי).
0ברמה המפורטת ,המודל קובע מהם מקורות המים וכמות המים האו�פ
טימליים לאספקה לכל אחד מאזורי הביקוש החקלאיים .המודל משווה את
ערך התפוקה השולית של המים בכל אזור חקלאי לעלות השולית הכוללת
לאספקת מים לאותו אזור .זהו הבסיס הכלכלי הנכון לקביעת מחירי יעילות
בחקלאות .כאשר הקצאת המים היא אופטימלית ערך התפוקה השולית בכל
אזור חייב להיות שווה לעלות השולית הכוללת של אספקת המים אליו .מכאן,
שמחיר מים השווה לעלות השולית הכוללת (עלות התשומות הישירות +עלות
הנדירות) באזור מסוים הוא מחיר יעילות שישרה הקצאה אופטימלית .אולם מן
הראוי להזכיר כאן כי המחירים המינהליים בארץ זהים לכל הצרכנים של המגזר
החקלאי (כמו גם העירוני) בגין עיקרון השוויון ,ומחיר אחיד לצרכנים באזורים
‘ 30 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 January 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,ינואר 2015
