Page 41 - עלון הנוטע ינואר 2015

‫מה במו”פ‬ ‫גידול אחידים‪ .‬במסגרת התכנית הוקמו חלקות אוסף בינלאומיות‬
‫בארצות השותפות והוגדרו קריטריונים לאפיון הזנים‪ .‬אוסף זני הזית‬
‫‪ 0‬כוח הניתוק של הפרי‪ :‬למדד זה חשיבות בקביעת מידת ההת�א‬ ‫בישראל עודכן בבית דגן בשנ ת ‪ 1995‬ומדי שנה נוספים בו זנים ח�ד‬
‫מה של זנים למסיק מכני‪ .‬כוח הניתוק נמדד ב‪ 30-‬פירות בכל זן‬ ‫שים‪ .‬כיום נטועים בחלקה זאת כ‪ 130-‬זנים וקלונים מקומיים‪ ,‬הגדלים‬
‫בשלב של הבשלה ירוקה באמצעות מד כוח דיגיטלי (‪)FG 5000A‬‬ ‫בממשק אינטנסיבי ומשמשים הן לאפיון תכונותיהם והן כבסיס לשית‬
‫מור גנטי‪ ,‬להכלאות ופיתוח זנים חדשים‪ .‬בעבודה זאת מוצגים נתונים‬
‫של חב׳ ‪.MRC‬‬ ‫של חלק מהתכונות שאופיינו בחלקת האוסף‪ ,‬תוצאות אפיון גנטי של‬
‫הזנים ומגמות בפיתוח סמנים מולקולריים האחוזים לגנים המבקרים‬
‫אפיון הזנים בעזרת סמני דנ״א‬
‫תכונות מורפולוגיות‪.‬‬
‫תחילה אופיינו ‪ 15‬הזנים המסחריים העיקריים בישראל באמצעות ‪16‬‬
‫סמני דנ״א מסוג ‪ .)5( )Simple Sequence Repeat( SSR‬תוצאות‬ ‫חומרים ושיטות‬
‫אפיון זה לא יוצגו במאמר הנוכחי‪ .‬מאמר זה יציג את אפיון הזנים באמת‬
‫צעות סמני דנ״א מסוג ‪.)Single Nucleotide Polymorphism( SNP‬‬ ‫אפיון הזנים נערך על פי מדדים מורפולוגיים שניתנו לכל אחת מהתת‬
‫לשם איתור מוטציות נקודתיות בגנום הזית נבחרו שני זנים‪‘ ,‬ברנע’‬ ‫כונות הבאות‪ :‬גודל העץ וצורתו‪ ,‬גודל הפרי וצורתו‪ ,‬מידת הסימטריות‬
‫ו׳מנזנילו׳‪ ,‬שעברו ריצוף עמוק בטכנולוגיה חדשנית בטכניון תוך שימוש‬ ‫של הפרי וצורת הפיטם‪ ,‬גודל העלים וצורתם‪ ,‬צורת הגלעין‪ ,‬גודלו ומית‬
‫במכשיר ריצוף של חב׳ ׳אילומינה׳( (׳‪Illumina‬׳)‪ .‬לאחר השוואת הר�צ‬ ‫דת חספוסו‪ ,‬אורך תפרחת ומספר הפרחים בה‪ ,‬מועד פריחה‪ ,‬מידת‬
‫פים שהתקבלו מהריצוף העמוק נבחרו ‪ 192‬אתרי ‪ SNPs‬ששימשו‬ ‫אי התאם בהפריה עצמית‪ ,‬תכולת השמן בפרי‪ ,‬מידת החופש של‬
‫לאפיון גנטי של ‪ 192‬עצים שכללו ‪ 119‬זנים מהאוסף הבינלאומי‪ ,‬וכן‬ ‫הגלעין בהבשלה ומועד הבשלה‪ .‬ערכים אלה‪ ,‬שנאספו במהלך מספר‬
‫מספר עצים מזנים נבחרים וטיפוסי ׳סורי׳ שונים שאפיונם פורסם (‪.)9‬‬ ‫שנים בכל אחת מחלקות האוסף בעולם‪ ,‬כולל זו של ישראל‪ ,‬רוכזו‬
‫אפיון גנוטיפ של העצים הנבחנים נעשה במרכז הגנומי של מכון וולקני‬ ‫באמצעות ארגון השמן העולמי ושימשו להוצאת קטלוג (‪ ,)2‬בו הוגדרו‬
‫‪ 139‬מתוך יותר מ‪ 2000-‬זנים ותת‪-‬זנים שקיימים בעולם (‪ .)3‬עבודה‬
‫בבית דגן באמצעות מכשיר של חב׳ ׳‪Fluidigm‬׳‪.‬‬ ‫זאת תתמקד באחדות מהתכונות שאופיינו באוסף הזנים הישראלי‬

‫תוצאות‬ ‫בשנים האחרונות‪.‬‬
‫בנוסף למדדים המורפולוגיים אנו מצויים בהליך של התאמת שיטות‬
‫‪ 0‬תכונות מורפולוגיות ופיסיולוגיות‪ :‬השונות בצורת הפרי וגודלו מ�ו‬ ‫מולקולריות לאפיון זנים על בסיס המטען הגנטי שלהם בעזרת סמנים‬
‫מחשת בתמונה שלהלן‪ ,‬בה נלקח לצילום מדגם של פרי מייצג אחד‬ ‫שונים( (‪ .)6 ,5 ,4‬הכוונה בהמשך היא לאתר סמנים הנמצאים בתאח�י‬
‫מכל זן‪ .‬כאמור‪ ,‬בנוסף נלקחו דוגמאות מכל זן לקביעת משקל הפרי‪.‬‬ ‫זה לגנים המבקרים תכונות מורפולוגיות חשובות‪ .‬סמנים אלה יסייעו‬
‫ההבדלים בגודל הפרי ומשקלו נעו בטווח של ‪ 0.29‬ג׳ לקטן ביותר‬ ‫כמכשיר לסלקציה ראשונית של תוצרי מכלוא בכך שלא יינטעו זריעים‬
‫(׳אולאה אולאסטר׳) וע ד ‪ 12‬ג׳ לגדול ביותר (׳גיאראפה׳)‪ ,‬משקל הג�ל‬
‫עין נע בין ‪ 0.16‬ג’ ו‪ 2.0-‬ג’‪ ,‬תכולת שמן בהפקה מסחרית בכל זן הייתה‬ ‫שעל פי בדיקה גנטית לא יעמדו בקריטריונים שיוגדרו מראש‪.‬‬
‫בטווח ש ל ‪ 3‬עד ‪ 31%‬ומצב הבשלה (שיעור הפירות בהשחרה חיצ�ו‬
‫תכונות מורפולגיות ופיסיולוגיות‬
‫נית) נע מ‪( 0-‬ירוק) עד ‪( 100%‬שחור) ‪.‬‬
‫‪ 0‬כושר השתרשות‪ :‬כמין שבו לא נתגלה עד היום יתרון לשימוש ב�כ‬ ‫‪ 0‬תכונות פרי וגלעין‪ :‬מדגם של ‪ 50‬פירות מכל זן וקלון שגדלים‬
‫נות‪ ,‬שיטת הריבוי הנפוצה הינה באמצעות השרשת ייחורים בערפל‪.‬‬ ‫באוסף (סך הכל ‪ 223‬טיפוסים) נלקח למעבדה באמצע אוקטובר‬
‫כושר ההשתרשות של הזן מהווה אם כן גורם מכריע בשיקולי מסחור‬ ‫ושיעור (‪ )%‬ההשחרה נקבע ויזואלית‪ .‬הפירות נשקלו לקביעת גודל פרי‬
‫והפצה‪ ,‬ומאידך הינו תכונה גנטית אופיינית לכל זן‪ .‬הבדלים ניכרים‬ ‫ממוצע‪ ,‬מתוכם בעשרה פירות חולצו גלעינים ונשקלו לקביעת משקת‬
‫נתגלו ביכולת ההשתרשות של הזנים השונים (לא מוצג)‪ .‬מתוך ‪123‬‬ ‫לם‪ .‬תכולת השמן נקבעה בסוקסלט (מערכת מיצוי סטנדרטית במת‬
‫הזנים שנבחנו שיעור ההשתרשות הממוצע עמד על ‪ ,40%‬כאשר היו‬ ‫עבדה) (‪ )7‬במדגם של ‪ 5‬ג׳ ציפה בארבע חזרות לכל דוגמה‪ ,‬ותכולת‬
‫כאלה שלא השתרשו כלל לעומת אחרים שבהם שיעור ההשתרשות‬
‫עמד על ‪ .100%‬התפלגות הזנים שהשתרשו מאופיינת בעקום בעל‬ ‫השמן בהפקה מסחרית חושבה לפי יחס ציפה‪:‬גלעין‪.‬‬
‫צורת פעמון‪ ,‬שהשיא בו עומד על ‪ 29‬זנים שבהם כושר ההשתרשות‬ ‫‪ 0‬כושר ההשתרשות של ייחורים‪ :‬יכולת ההשתרשות נקבעה בש�י‬
‫נע בין ‪ 40‬ל‪ .59%-‬בין הזנים המסחריים המוכרים בארץ ‘קלמטה’‪,‬‬ ‫טה שפורטה בעבר (‪ )8‬ועיקריה כדלהלן‪ :‬במהלך חודשי הסתיו‬
‫׳נובו׳ ו׳סנטה קטרינה׳ הינם קשיי השרשה ‪ -‬פחות מ‪ ,10%-‬׳אסקלנו׳‬ ‫אוקטובר ונובמבר נלקחו ‪ 40‬ייחורים תת אמיריים מכל אחד מהזנים‬
‫ו׳פיקואל׳ קלי השרשה ‪ ,80-100% -‬ובכל האחרים כושר ההשתרשות‬ ‫שבאוסף‪ ,‬סך הכל ‪ 123‬זנים‪ .‬ייחורים באורך של כ‪ 12-‬ס״מ ובעובי‬
‫‪ 10‬מ״מ עם שני זוגות עלים הוכנו ונטבלו בהורמוריל ‪( 8-T‬אבקת‬
‫עמד על ‪.40-60%‬‬ ‫השרשה‪ ,‬תוצרת ׳אסיא ריזל׳) המכיל ‪ 0.8%‬חומצה אינדול בוטירית‬
‫‪ 0‬כוח הניתוק של הפרי‪ :‬מדד זה נבדק בשנתיים האחרונות בכל‬ ‫באבקת טלק‪ .‬הייחורים נשתלו במצע כבול‪:‬קלקר ביחס של ‪1:1‬‬
‫זני האוסף‪ .‬המדידה החלה באמצע אוגוסט‪ ,‬מועד בו הזנים המקדית‬ ‫בבית ערפל עם חימום מצע ל‪ 26-‬מ״צ‪ ,‬במשטר ערפול שנמשך ‪15‬‬
‫מים הגיעו לשלב של הבשלה ירוקה‪ ,‬ונסתיימה בסוף אוקטובר בזנים‬ ‫שניות אחת ל‪ 15-‬דקות בין השעות ‪ .17:00-8:00‬שיעור ההשתרשות‬
‫האפילים‪ ,‬כך שההשוואה בין הזנים הייתה על בסיס של מצב פיזיולוגי‬
‫אחיד‪ .‬כוח הניתוק הממוצע של כל הזנים עמד על ‪ 314‬ג׳ לפרי עם‬ ‫נקבע כעבור שמונה שבועות‪.‬‬
‫פער ניכר בין הנמוך ביותר (‪ 62.5‬ג׳) לגבוה ביותר (‪ 725‬ג׳) (תוצאות לא‬

‫‪‘ 41 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 January 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬ינואר ‪2015‬‬