Page 47 - עלון הנוטע יולי 2015 מספר 8 שקד וזית
P. 47

‫מה במו”פ‬

                                                    ‫אייל נבו‬

   ‫קבלת החלטות‬
‫בהשקיית נקטרינה‬

     ‫על סמך מדדי‬
‫עקת מים כמותיים‬

‫אייל נבו )‪ ,(eyal.nevo1@gmail.com‬שבתאי כהן ‪ /‬המחלקה‬
‫לפיסיקה סביבתית והשקיה‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מרכז‬

                                             ‫וולקני‬
           ‫יוני גל ‪ /‬שה”מ‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬מחוז גליל גולן‬
‫רוני וולך ‪ /‬המחלקה לקרקע ומים‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬רחובות‬

                  ‫עמוס נאור ‪ /‬המכון לחקר הגולן‪ ,‬קצרין‬

‫במהלך שתי העונות הראשונות כוילו ספים המקשרים בין תא הלחץ‬      ‫ריכת המים בעץ נקטרינה משתנה במהלך‬
‫ושלושת החיישנים האחרים באמצעות ביצוע מחזורי יבוש והרטבה‬       ‫העונה בהתאם לשלבים השונים בגדילת הפרי‪.‬‬
‫בחלקה שיועדה לכך‪ .‬בעונה השלישית נוסו הספים בניהול ההשקיה‬      ‫במטע בדרום רמת הגולן‪ ,‬במהלך שלוש עונות‪,‬‬
‫במטרה לשמור על פוטנציאל מים רצוי בגזע לאורך עונת ההשקיה‪.‬‬      ‫נמדד מצב משק המים בקרקע ובצמח בגידול זה במטרה לפתח‬
‫הממצאים מראים על קשר ישיר בין השתנות ערכי תא לחץ להשתנות‬      ‫פרוטוקול קבלת החלטות בניהול השקיה באזור‪ .‬תוצאות המחקר‬
‫הערכים שנמדדו בשלושת החיישנים‪ ,‬אך הקשר היה שונה בתקופות‬       ‫איפשרו קביעת ספי השקיה עבור חיישנים רציפים במטרה להציע‬
‫שונות של העונה‪ .‬באמצעות השימוש בספי השקיה בשלבי התקשות‬
‫הגלעין וניפוח הפרי מתקבלת השקיה נכונה יותר ובהתאם לדרישת‬                 ‫חלופה למדידות תא לחץ במטעים נשירים באזור זה‬

  ‫המטע‪ ,‬וזאת בהשוואה להשקיה הניתנת במנות קבועות לכל עשרת‪.‬‬     ‫המאמר מוקדש לזכרו של יוני גל‪ ,‬איש שה״מ ושותף במחקר זה‪ .‬יוני‬
                                                              ‫נפטר בטרם עת ובשעה שמאמר זה היה בשלבי פרסום אחרונים‪.‬‬
                                         ‫מבוא‬                 ‫יוני הוביל בין היתר את תחום ההשקיה בנשירים על פי תא לחץ‬

‫צריכת המים בעץ נקטרינה משתנה במהלך העונה בהתאם לשלבים‬                                                       ‫בדרום הגולן‪.‬‬
‫השונים בגדילת הפרי‪ .‬בשלב ‪ ,1‬מחנטה עד התקשות הגלעין‪ ,‬גידול‬
‫הפרי מהיר אך תנאי ההתאדות נמוכים ועל כן צריכת המים נמוכה‪.‬‬                                            ‫תקציר‬
‫בשלב ‪ ,2‬שלב התקשות הגלעין‪ ,‬הגידול איטי מאוד ולכן ניתן להפעיל‬
‫משטר השקיה גרעוני ללא פגיעה בגודל הפרי בקטיף (‪ .)1‬שלב ‪,3‬‬      ‫מדידת משק המים בקרקע ובצמח נבחנה במשך שלוש עונות במטע‬
‫מסוף התקשות הגלעין עד לקטיף‪ ,‬הוא המשמעותי ביותר כיוון שהפיש‬   ‫נקטרינה מזן ׳ארקטיק מיסט׳ בקיבוץ כפר חרוב שבדרום רמת הגולן‪.‬‬
‫רות מקבלים במהלכו שני שלישים מגודלם הסופי ועקת יובש בשלב‬      ‫המדידות כללו את פוטנציאל המים בגזע באמצעות תא לחץ‪ ,‬מתח‬
                                                              ‫המים בקרקע‪ ,‬תכולת רטיבות נפחית של הקרקע והתכווצות יומית של‬
                       ‫זה תפגע בגודל הפרי בצורה משמעותית‪.‬‬     ‫הגזע‪ .‬שלושת האחרונים נמדדו באופן רציף באמצעות חיישנים ייעודיים‪.‬‬
‫לבקרת השקיה ולקביעת פוטנציאל המים בגזע בצהריים מקובל‬

          ‫‪‘ 47 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52