Page 48 - עלון הנוטע יולי 2015 מספר 8 שקד וזית

‫לחיישנים השונים‪ ,‬הערך המתאים לסף פוטנציאל המים שנהוג בארץ‪.‬‬ ‫להשתמש בארץ בתא לחץ ובכך לשמור על פוטנציאל המים הרש‬
‫בעונות ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬נערכו שמונה מחזורי ייבוש והרטבה בחלקת‬ ‫צוי לגידול תקין של הפירות‪ .‬בנשירים נמצא קשר ישיר בין פוטנציאל‬
‫ייבוש והרטבה‪ .‬הייבוש נמשך כ‪ 20-‬יום‪ ,‬במהלכם הופסקה ההשקיה‬ ‫המים בגזע וגודל הפרי (‪ )2 ,1‬ובנקטרינה בארץ נמצא קשר ישיר ליבול‬
‫לחלוטין‪ .‬הנתונים שימשו לביסוס הקשר בין פוטנציאל המים בגזע לכל‬ ‫הכללי ולגודל הפרי (‪ .)4 ,3‬ערכי תא לחץ של ‪ 9‬ו‪ 10-‬בר מציגים תנאים‬
‫מיטביים ללא עקה‪ .‬לחילופין‪ ,‬ערכי תא לחץ של כ‪ 15-‬בר מציגם עקה‬
‫אחד מהחיישנים האחרים ולקביעת הספים‪.‬‬ ‫מתונה שעשויה להוביל לחיסכון במים ללא נזק ליבול‪ ,‬בתנאי שהעקה‬
‫ההשקיה נוהלה באמצעות בקר השקיה כשכל טיפול וחלקת ייבוש‬ ‫בשלב בו אין השפעה על גודל הפרי (שלב התקשות הגלעין)‪ .‬אולם‪,‬‬
‫והרטבה הופעלו בנפרד‪ ,‬כך שניתן היה בכל טיפול להשקות במנות‬ ‫כדי לבצע מדידות תא לחץ בתדירות ובהיקף מתאימים לניהול ההשש‬

‫שונות בהתאם לחיוויי החיישנים‪.‬‬ ‫קיה במהלך העונה דרוש כוח אדם יקר‪.‬‬
‫שגרת הניסוי בעונת ‪ 2013‬כללה מדידות רציפות בחלקות הטיפולים‪,‬‬ ‫כיום נמצאים בשימוש מסחרי טנסיומטרים‪ ,‬מדי רטיבות קרקע נפש‬
‫כאשר אחת לשבוע נותחו התוצאות והתקבלה החלטה לגבי שינוי‬ ‫חית ודנדומטרים המודדים ומשדרים באופן רציף את הנתונים ללא‬
‫צורך בביצוע המדידות בשטח‪ .‬טנסיומטרים ומדי רטיבות קרקע‬
‫מנת ההשקיה לשבוע הבא‪ ,‬בהתאם לסף‪.‬‬ ‫משמשים כלים למדידת מצב המים בקרקע ושימשו כמדדים לבש‬
‫קרת השקיה (‪ .)6 ,5‬זמינות המים בקרקע מהווה גורם מגביל למצב‬
‫תוצאות ודיון‬ ‫משק המים של הצמח ועל כן תכולת הרטיבות‪ ,‬או לחילופין מתח‬
‫המים בקרקע‪ ,‬יכולים להוות מדד לבקרת ההשקיה בהינתן ערכי סף‬
‫ניתן לראות את העקה שהתפתחה בשלב התקשות הגלעין בכל המש‬ ‫לזמינות המים הרצויה‪ .‬דנדרומטרים מודדים את השינויים בקוטר הגש‬
‫דדים (איורים ‪ .)2 ,1‬קריאות תא הלחץ עלו עד לערך של ‪ 16‬בר (איור‬ ‫זע ומתוך שינויים אלה מחושבת ההתכווצות היומית שלו‪ .‬הרגישות של‬
‫‪ 1‬עליון)‪ ,‬ההתכווצות היומית עלתה לערכים של בין ‪ 100‬ל‪ 140-‬מיקרון‬ ‫ההתכווצות היומית של הגזע ופוטנציאל המים בו נבחנה בתפוח (‪)7‬‬
‫(איור ‪ 1‬תחתון)‪ ,‬מתח המים בקרקע עלה עד לערכים של בין ‪ 60‬ל‪75-‬‬ ‫ונמצא שזו הראשונה רגישה לשינויים בזמינות המים אף יותר מפוטנש‬
‫סנטיבר (איור ‪ 2‬עליון) ותכולת הרטיבות בקרקע ירדה עד לערכים של‬ ‫ציאל המים בגזע‪ ,‬אך השונות רבה יותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההתכווצות היומית‬
‫‪ 15‬ו‪( 25%-‬איור ‪ 2‬תחתון) בעומקים ‪ 30‬ו‪ 60-‬ס”מ‪ ,‬בהתאמה‪ .‬בסוף‬ ‫של הגזע יכולה להוות מדד לבקרת ההשקיה בתנאי שקיימים לזו‬
‫העונה נראית שוב מגמה של ייבוש וקריאות החיישנים מצביעות על‬
‫עקה (איורי ם ‪ ,)2 ,1‬וזאת עקב הפחתה במנות ההשקיה לאחר ה�ק‬ ‫האחרונה ערכי סף‪.‬‬
‫מטרות המחקר היו לפתח פרוטוקול קבלת החלטות בניהול השקיה‬
‫איור ‪ :1‬עליון ‪ -‬מהלך עונתי של קריאות החיישנים מחלקות טיפול‬ ‫בנקטרינה באזור דרום רמת הגולן‪ ,‬כאשר הדגש על קביעה של ספי‬
‫תא לחץ; תחתון ‪ -‬דנדרומטר בעונת ‪2013‬‬ ‫השקיה עבור חיישנים רציפים במטרה להציע חלופה למדידות תא‬

‫‪ -‬כל נקודה מייצגת ממוצע יומי של עשרה עצים בתא לחץ ועשרה חיישנים‬ ‫לחץ במטעים נשירים באזור זה‪.‬‬
‫בדנדרומטרים‪.‬‬
‫חומרים ושיטות‬
‫‪ -‬הצבעים על הציר האופקי מייצגים את שלבי הגדילה של הפרי בעונה‪ :‬כחול =‬
‫שלב ‪ ,1‬אדום = שלב ‪ ,2‬ירוק = שלב ‪.3‬‬ ‫הניסוי נערך במטע נקטרינה מזן ׳ארקטיק מיסט׳ בקיבוץ כפר חרוב‪,‬‬
‫בקרקע כבדה ע ם ‪ 64%‬חרסית‪ .‬בניסוי נבחנה בקרת השקיה לפי ט�נ‬
‫סיומטרים‪ ,‬מדי רטיבות קרקע‪ ,‬דנדרומטרים ותא לחץ‪ .‬נבחרה חלקה‬
‫עם שש שורות צמודות כשבכל שורה ‪ 45‬עצים במרווחי נטיעה של ‪3‬‬

‫על ‪ 5‬מ’‪ ,‬סך הכל כ‪ 4-‬ד׳‪.‬‬
‫‪ 0‬הטיפולים‪ :‬אלה כללו תא לחץ (טיפול ביקורת)‪ ,‬טנסיומטרים‪ ,‬מדי‬
‫רטיבות ודנדרומטרים‪ .‬כל חלקת ניסוי הייתה מורכבת משלוש שורות‬
‫צמודות בנות חמישה עצים כל אחת‪ .‬המדידות בוצעו בשני העצים‬
‫הפנימיים ושאר העצים שימשו עצי גבול שהפרידו בין הטיפולים‪ .‬כל‬
‫טיפול חזר חמש פעמים במתכונת של אקראיות גמורה‪ ,‬סך הכל ‪20‬‬
‫חלקות‪ .‬בכל חזרה של כל טיפול הותקנו מספר חיישנים‪ ,‬להלן‪ :‬בקש‬
‫רקע הותקנו שני חיישנים בעומקים ‪ 30‬ו‪ 60-‬ס”מ על עץ אחד‪ ,‬ובעץ‬
‫השני נוסף על אלה חיישן בעומ ק ‪ 90‬ס”מ ‪ -‬סך הכל ‪ 25‬חיישנים לט�י‬
‫פול‪ .‬בדנדרומטרים הותקן חיישן אחד לעץ‪ ,‬סך הכך עשרה חיישנים‪.‬‬
‫‪ 0‬קביעת הספים‪ :‬חלקה נוספת ובה שישה עצי מדידה שימשה‬
‫כחלקת ‘ייבוש והרטבה’‪ .‬בכל עץ הותקנו שלושת אמצעי המדידה‬
‫ונמדד פוטנציאל המים בגזע‪ .‬הקשר בין החיישנים הרציפים לבין פוטש‬
‫נציאל המים בגזע לאורך תהליך הייבוש שימש לקביעת ספי השקיה‬

‫‪‘ 48 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬