Page 44 - עלון הנוטע יולי 2015 מספר 8 שקד וזית

‫טבלה ‪ :2‬אחוז הנגיעות בפרי מצרעת השקד במטעי המודל‪ ,‬עונת ‪2014‬‬

‫פרי נגוע בצרעה (‪)%‬‬ ‫הזן‬ ‫אתר הגידול‬
‫מלכיה‬
‫טיפול משקי‬ ‫טיפול מודל‬ ‫׳אום אל פחם׳‬
‫׳נפ״א׳‬ ‫לביא‬
‫‪0.1 1.2‬‬ ‫׳‪53‬׳‬
‫׳‪54‬׳‬
‫‪4.2‬‬
‫׳אום אל פחם׳‬
‫‪1.7 0.2‬‬ ‫׳‪53‬׳‬
‫׳‪54‬׳‬
‫‪0.5 4.8‬‬

‫‪0.7‬‬

‫‪1.4‬‬

‫‪2.6‬‬

‫תמונה ‪ :2‬התייבשות הדורבנות והעלים הצמודים למומיות ‪ -‬נזק אופייני לצרעת‬ ‫הערו‪:‬ת‪ :‬במטע מלכיה ניתנו בטיפול המודל שני ריסוסי איפון ‪ 0.05%‬ובטיפול המשקי מטאסי�ס‬
‫השקד‬ ‫טוק ס ‪ 0.15%‬בתאריכים ‪ 5.3‬ו‪ .19.3-‬כל הריסוסים בוצעו במרסס אוהד בנפח ‪ 80‬ליטר‪/‬ד’‪ .‬ב�מ‬
‫טע לביא ניתן בטיפול המודל ריסוס מטאסיסטוקס ‪ 0.15%‬בתאריך ‪ 14.2‬וריסוס איפון ‪0.05%‬‬
‫באיור מוצג אחוז אחוז הנגיעות מעש החרוב ומעש המשמש בקטיף של‬
‫הזן ׳אום אל פחם׳ במטעי המודל‪ ,‬עונת ‪2004‬‬ ‫ב‪ .6.3-‬כל הריסוסים בוצעו במרסס ספידט בנפח של ‪ 120‬ליטר‪/‬ד’‪.‬‬

‫‪ -‬הנתונים הם ממוצע הנזק במדגם של מעל ‪ 1,800‬שקדים שנאספו במהלך‬ ‫במטע מלכיה נמצא בחלקת המודל נזק גדול מצרעת השקד (למעט בזן ׳‪53‬׳)‪,‬‬
‫הניעור בעשרה אתרים אקראיים בכל טיפול (מעל ‪ 180‬פירות בכל אתר)‪.‬‬ ‫בהשוואה לחלקת הטיפול המשקי‪ .‬במטע זה נעשה בחלקת המודל שימוש‬
‫בתכשיר איפון (׳רימי בע״מ׳‪ ,‬מקבוצת הניאוניקוטנואידים) בהתאם להצלחה‬
‫‪ -‬במטע מלכיה נעשה שימוש במרסס אוהד בנפח תרסיס של ‪ 80‬ליטר‪/‬ד׳‪.‬‬ ‫שקיבלנו בעבר (‪ .)4‬בטיפול המשקי בוצע הריסוס במטאסיסטוקס (מקבוצת‬
‫בשאר המטעים נעשה שימוש במרסס ספידט בנפח תרסיס של ‪ 120‬ליטר‪/‬ד’‪.‬‬ ‫הזרחנים האורגניים)‪ ,‬המקובל בשימוש שגרתי במטע (טבלה ‪ .)3‬במטע לביא‬
‫במטעיי המודל נעשה שימוש בתכשירים צרי טווח ולא נעשה שימוש בפי�ר‬ ‫ניתנו שני ריסוסים בחלקת המודל‪ .‬הראשון במטאסיסטוקס והשני באיפון‪ ,‬והנש‬
‫טרואידים‪ ,‬הידועים כרחבי טווח ופוגעים באויבים טבעיים (‪ .)1‬ברוב המקרים‬ ‫זק הגדול ביותר נראה בזן ׳‪54‬׳ (‪ .)2.6%‬התכשיר מטאסיסטוקס נאסר לשימוש‬
‫הנזק מעש החרוב בגלעין בחלקות המודל היה גבוה מהנזק בטיפול המשקי‬ ‫ונדרש למצוא חלופות יעילות להדברת הצרעה בכלל מטעי השקד‪ .‬ייתכן שעל‬
‫(איור)‪ .‬במטע לביא נמצא במודל נזק בשיעור של ‪ 5.9%‬לעומת ‪ 0.9%‬בטיפול‬ ‫רקע השימוש בתכשירים בררניים צרי טווח‪ ,‬כפי שנעשה בחלקות המודל‪ ,‬יהיה‬
‫המשקי‪ .‬במטע משמר העמק נמצא בחלקת המודל נזק בשיעור של ‪3.2%‬‬ ‫צורך לתגבר את הדברת הצרעה באמצעים נוספים ובמקרה זה מוצע לעשות‬
‫לעומת ‪ 1.9%‬בטיפול המשקי‪ .‬במטע מלכיה נמצא בחלקת המודל נזק בשיעור‬ ‫זאת באמצעות סניטציה של מומיות‪ .‬פעולת הסניטציה נחשבת עתירת עבודה‪,‬‬
‫שלל ‪ 8.8%‬לעומת ‪ 1.2%‬בטיפול המשקי‪ .‬תוצאות אלו מרמזות על יעילותם המ�ו‬ ‫אך אם תוכח יעילה יופחתו ימי העבודה הנדרשים לביצועה בעונות העוקבות‬
‫גבלת של התכשירים שבהם נעשה שימוש להדברת עש החרוב (טבלה ‪ )3‬ועל‬
‫ותופחת רמת האוכלוסיה כמו גם הנזק בפרי‪.‬‬
‫נציין שבלמעלה ‪-‬מ‪ 85%-‬מהשקדים הנגועים בצרעת השקד נמצא זחל צ�ר‬
‫עה‪ ,‬דבר המצביע על כך שסימני הנגיעות עליהם מסתמכת הבדיקה (שקד‬
‫מצומק בגוון צהוב‪-‬חום) נגרמו מצרעת השקד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מלבד הסימנים של‬
‫השקדים הנגועים (מומיות) מופיעים סימני התייבשות של הדורבן (המחבר‬
‫בין השקד לענף) והעלים הצמודים למומיה (תמונה ‪ .)2‬התייבשות הדורבן‬
‫משפיעה לרעה על התפתחות העץ והיבול העתידי ויש מקום למחקר ובירור‬

‫הגורמים לתופעה זאת‪ .‬ראה התייחסות נוספת לכך בסיכום‪.‬‬
‫הנזק מעש החרוב ועש המשמש בפרי בקטיף מתואר באיור משמאל‪.‬‬

‫‪‘ 44 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬