Page 46 - עלון הנוטע יולי 2015 מספר 8 שקד וזית

‫השקד (‪ .)4‬פיתוח זנים עמידים ובירור הגורמים המקנים את העמידות לצמח‬ ‫(‪ .)5‬מזיק זה גורם נזק בעיקר בצימוח הצעיר‪ .‬לרוב הריסוסים להדברת עש‬
‫הם שלבים חשובים בפיתוח הממשק הידידותי ויתרמו לייצוב ממשק יעיל‬ ‫החרוב יעילים גם להדברת עש המשמש וזאת הסיבה העיקרית שהמגדש‬
‫לאורך זמן‪ ,‬כמו גם לזיהוי הגורמים המשפיעים על המשיכה בין הזוויגים‪ .‬הן‬ ‫לים נמנעים מלהציב נדיפיות לבלבול זכרים‪ .‬במטעי המודל נוקטים שיטות‬
‫לצרעת השקד והן לעש החרוב קיימים בספרות דיווחים על גורמי משיכה בין‬ ‫ידידותיות בתכשירים צרי טווח ויש הכרח לנקוט את שיטת בלבול הזכרים‬
‫זוויגים (‪ ,)7 ,6‬אך בשלב זה אין מוצרים מסחריים מוצלחים וחשוב לצמצם את‬ ‫לשמירה על רמה נמוכה של עש המשמש‪ ,‬כדי למנוע התפרצות האוכלוסיה‬
‫בעתיד‪ .‬בהקשר זה אנו מציעים (טבלה ‪ )1‬לבחון בעתיד את המינון המינימלי‬
‫פערי הידע בנושא זה‪.‬‬ ‫של הנדיפיות הדרוש לשמירה על רמת אוכלוסיה נמוכה‪ ,‬כמו גם טכניקות‬
‫קיימים גורמים חשובים נוספים הראויים למחקר בנושא צרעת השקד ועש החש‬ ‫חדשות לשחרור הפרומון בשעות הפעילות של הבוגרים במטע‪ ,‬ולא כל מהש‬
‫רוב‪ ,‬בהם בירור הסיבות לתמותת הדורבן הצמוד למומיה ובחינת האפשרויות‬
‫להדברת עש החרוב באמצעות צרעות טפיליות מקומיות התוקפות את הזחש‬ ‫לך היממה‪ ,‬כפי שנהוג היום‪.‬‬

‫לים בתוך הגלעין‪.‬‬ ‫סיכום‬
‫אם כן‪ ,‬פערי הידע הקיימים לפיתוח אמצעים ידידותיים להדברת מזיקי השש‬
‫קד הם גדולים ונדרש שיתוף פעולה מלא של גורמי המחקר‪ ,‬ההדרכה והמגש‬ ‫תהליך המחקר והפיתוח של ממשק ההדברה המשולבת הידידותית במטש‬
‫דלים להשגת היעדים‪ .‬יישום אמצעים טבעיים ואגרוטכניים הוא הבסיס לייצוב‬ ‫עי השקד מתמקד בשלב זה במציאת פתרונות יעילים ויציבים לשמירה על‬
‫הממשק הידידותי ושמירה על יעילותו לאורך זמן‪ ,‬וגורמים אלה מתעצמים‬ ‫רמה נמוכה של מזיקי הפרי הישירים ובעיקר צרעת השקד ועש החרוב‪ .‬התש‬
‫כתלות בזמן ובמרחב‪ .‬בתהליך רב שנתי בשטחי גידול רציפים ניתן לשמור על‬ ‫כשירים המוצעים להדברת מזיקים אלה בממשק הידידותי הינם צרי טווח‬
‫רמה נמוכה של אוכלוסיית המזיקים ולהפסיק את השימוש בתכשירי ההדש‬ ‫ונדרשות פעולות לתגבור ההדברה‪ .‬שני המזיקים מצויים במטע כל השנה‬
‫ואנו מייחסים חשיבות רבה לסניטציה כאמצעי לשמירה על רמה נמוכה של‬
‫ברה הקונבנציונליים‪.‬‬ ‫האוכלוסיות‪ .‬כמו כן נבחנים ההבדלים ברגישות הזנים למזיקים אלה‪ ,‬וכפי‬
‫שהראינו בעבר קיימים הבדלים ברגישות של זני השקד המסחריים לצרעת‬
‫תודות‬

‫למגדלים במטעי המודל בקיבוצים לביא‪ ,‬מלכיה‪ ,‬משמר העמק ועין חרוד‬
‫מאוחד תודה על שיתוף הפעולה והרצון לפתח ממשק ידידותי להפחתת השיש‬
‫מוש בתכשירים גם במחיר של נכונות לספיגת נזק ועלויות גבוהות בתקופת‬
‫הפיתוח‪ .‬תודה לקברניטי ענף השקד הרואים חשיבות רבה בקידומו על פי‬

‫גישת החקלאות המודרנית ותומכים במחקר ובפיתוח‪.‬‬

‫רשימת ספרות‬

‫‪ .1‬ראובני ח‪ ,.‬פרקש ז‪ :)2012( .‬בררנות תכשירים לאויבים טבעיים‪ .‬דו”ח מסכם‬
‫לעונת ‪ ,2012‬ספריית מו”פ צפון‪.‬‬

‫‪ .2‬ראובני ח‪ ,.‬פרקש ז‪ ,.‬אופנהיים ד‪ :)2012( .‬גידול תפוח בממשק ידידותי‪‘ .‬עלון‬
‫הנוטע’ ס״ו(‪.43-38 :)9‬‬

‫‪ .3‬ראובני ח‪ ,.‬אופנהיים ד‪ ,.‬אזולאי ל‪ ,.‬פרקש ז‪ :)2013( .‬מחקרים לשיפור הה�ד‬
‫ברה המשולבת וגידול תפוח בממשק ידידותי‪ .‬דו”ח מסכם לעונת ‪,2013‬‬

‫ספריית מו”פ צפון‪.‬‬
‫‪ .4‬ראובני ח‪ ,.‬פרקש ז‪ :)2012( .‬הדברה משולבת של מזיקי השקד‪‘ .‬עלון הנוטע’‬

‫ס״ו(‪.35-30 :)8‬‬
‫‪ .5‬ראובני ח‪ ,.‬פרקש ז‪ ,.‬לוי‪-‬שקד ע‪ ,.‬אופנהיים ד‪ ,.‬פפר ד‪ ,.‬זאדה ע‪:)2010( .‬‬
‫יעילות ההדברה של עש המשמש בשיטת בלבול הזכרים‪ .‬׳עלון הנוטע׳‪.‬‬

‫ס״ד(‪.31-26 :)2‬‬

‫‪6. Baker T.C., Francke W., Miller J.G., Lofstedt C., Hansson B., Du‬‬
‫‪J.W., Phelan P.L., Vetter R.S., Youngman B., Todd J.L. (1991):‬‬
‫‪Identification and bioassay of sex pheromone components of car-‬‬
‫‪ob moth, Ectomyelois ceratoniae (Zeller). J. Chem. Ecol. 17(10):‬‬
‫‪1973-1977.‬‬

‫‪7. Katsoyannos B.I., Kouloussis N.A., Bassilion A. (1992): Monitor-‬‬
‫‪ing populations of the almond seed wasp, Eurytoma amygdali‬‬
‫‪with sex pheromone traps and other means, and optimal timing of‬‬

‫‪chemical control. Entomol. Exp. Appl. 62: 9-16. 0‬‬

‫‪‘ 46 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬