Page 43 - עלון הנוטע יולי 2015 מספר 8 שקד וזית
P. 43

‫ענף החודש‬

‫בשלב ראשון התמקד המחקר בבדיקת יעילות הממשק הידידותי‬          ‫במטעי השקד מתקיים תהליך ליישום ופיתוח ממשק של הדברה‬
‫להדברת מזיקי פרי הישירים צרעת השקד‪ ,‬עש החרוב ועש המשמש‪.‬‬      ‫משולבת ידידותית בחלקות מודל מסחריות‪ ,‬זאת במקביל למחקר‬
‫ממשק ההדברה של צרעת השקד ועש המשמש נקבע לפי תוצאות‬           ‫יישומי למציאת פתרונות יעילים למזיקי המפתח העיקריים הגורמים‬
‫מחקרינו בעבר (‪ .)5 ,4‬בממשק ההדברה של עש החרוב קיים פער‬       ‫לנזק ישיר בפרי‪ :‬צרעת השקד (‪ ,)Eurytoma amygdali‬עש החרוב‬
‫ידע לגבי תזמון ההדברה ופיתוח אמצעים ידידותיים ובשלב זה נקבע‬  ‫(‪ )Ectomyelois ceratoniae‬ועש המשמש (‪.)Anarsia lineatella‬‬
‫לעשות שימוש בתכשירים בררניים צרי טווח וללא פירטרואידים‪ ,‬המש‬  ‫כחלק מתהליך הפיתוח נקבע שלא ייעשה בחלקות המודל שימוש‬
‫קובלים בטיפול המשקי‪ .‬במטע האורגני לא נעשה כלל שימוש בקוטלי‬   ‫בתכשירים רחבי טווח ומפרי איזון‪ ,‬כגון זרחנים אורגניים‪ ,‬קרבמטים‪,‬‬
‫חרקים והוא משמש גם כמודל לקביעת התרומה של טיפולי סניטציה‬     ‫פירטרואידים ותכשירים המכילים גופרית‪ .‬כמו כן תבוצע הדברה של‬
                                                             ‫מזיקים במוקדי נגיעות בלבד ולא באופן גורף על כל השטח‪ .‬מהניסיון‬
        ‫להפחתה ברמת האוכלוסיה של צרעת השקד ועש החרוב‪.‬‬        ‫שהצטבר במטעי התפוח נראה שגישה זאת מובילה לשינויים בפאונה‬
                                                             ‫של המזיקים והמועילים במטע ותורמת להפחתת השימוש בתכשירי‬

                                                                                                             ‫הדברה (‪.)3‬‬
                                                             ‫בעבודה הנוכחית מוצגות תוצאות ראשונות ליישום ממשק ידידותי‬
                                                             ‫במטעי שקד מסחריים‪ ,‬בין השאר כדי לעודד מגדלים נוספים להיכנס‬

                                                                                  ‫לתחום זה לפי הידע הקיים בחזית המחקר‪.‬‬

                                                 ‫תמונה ‪:1‬‬                                   ‫חומרים ושיטות‬
                                                 ‫גיחה של‬
                                                 ‫צרעה‬        ‫חלקות מודל מסחריות הוקמו במטעי השקד של קיבוץ לביא (‪50‬‬
                                                 ‫מגלעין של‬   ‫ד׳)‪ ,‬מלכיה (‪ 80‬ד’)‪ ,‬משמר העמק (‪ 50‬ד’) ובמטע אורגני של עין חרוד‬
                                                 ‫שקד נגוע‬    ‫מאוחד (‪ 80‬ד’)‪ .‬בכל מטע נבחרה להשוואה חלקה שכנה בגודל של‬

                                                             ‫כ‪ 50-‬ד׳ בממשק הדברה קונבנציונלי (להלן טיפול משקי)‪ .‬פעולות‬

                                                             ‫הניטור וההדברה בחלקות המודל מתבצעות באחריות המגדל ובש‬

‫כדי לקבוע את יעילות הטיפולים נקבעו שישה עד עשרה אתרים‬        ‫ליווי צוות המחקר‪ .‬הפרוטוקול לטיפולים בחלקות המודל מפורט‬

‫בכל זן בחלקת המודל ובחלקה בטיפול המשקי (להלן אתר הדש‬                                                                     ‫בטבלה ‪.1‬‬

‫גימה)‪ .‬כדי לעקוב אחר רמת האוכלוסיה והנזק‬                             ‫טבלה ‪ :1‬פירוט הטיפולים לפיתוח ממשק הדברה משולבת ידידותית במטעי השקד‬
‫מצרעת השקד סומנו בכל אתר דגימה שישה‬
‫ענפים באביב המוקדם‪ .‬כך ניתן היה לעקוב אחר‬        ‫תוכנית מחקר ופיתוח‬                         ‫טיפולים במטעי‬                ‫טיפולים במטעי מודל‬        ‫הפגע‬
                                                    ‫לטווח הארוך‬                              ‫מודל אורגני‬                    ‫בטווח הקצר‬

‫הנזק בפרי לפני שהתרחשה הנגיעות‪ .‬עם הופעת‬             ‫‪ -‬קביעת תרומת הסניטציה;‬                ‫סניטציה ‪-‬‬                    ‫‪ -‬סניטציה ‪ -‬איסוף‬         ‫צרעת השקד‬
‫סימני הנגיעות של ׳מומיות׳ האופייניות לצרעת‬                 ‫‪ -‬פיתוח זנים עמידים;‬
‫השקד ‪ -‬שקדים מצומקים בגוון צהוב‪-‬חום שאינם‬                                                   ‫איסוף וסילוק מומיות‬          ‫וסילוק מומיות;‬
‫מתנתקים בקלות מהעץ (תמונה ‪ ,)2‬נערכה ספיש‬                 ‫‪ -‬ברור גורמי העמידות;‬
                                                    ‫‪ -‬זיהוי גורמי משיכה בין זוויגים;‬                                     ‫‪ -‬יישום תכשירים סיסטמיים‬
                                                 ‫‪ -‬ברור הסיבות לתמותת הדורבן‪.‬‬
                                                                                                                         ‫צרי טווח בתקופת גיחת‬

                                                                                                                         ‫הבוגרים‬

‫רה של סך המומיות ביחס לכלל השקדים בענף‬                     ‫‪ -‬קביעת התרומה של הסניטציה;‬               ‫סניטציה ‪-‬‬           ‫‪ -‬סניטציה ‪ -‬איסוף וסילוק‬  ‫עש החרוב‬
‫המסומן וחושב אחוז הנגיעות‪ .‬כל הפירות הנגועים‬     ‫‪ -‬פיתוח אמצעי ניטור לשיפור תזמון ההדברה;‬   ‫איסוף וסילוק פרי נגוע‬           ‫פרי מהעץ ומהקרקע‪.‬‬
‫הועברו לחשיפת הגלעין במעבדה ונקבע אחוז‬
                                                             ‫‪ -‬פיתוח שיטה לבלבול הזכרים;‬       ‫מהעץ ומהקרקע‬              ‫‪ -‬יישום תכשירים בררניים‬
                                                                      ‫‪ -‬בחינת רגישות זנים;‬                                ‫צרי טווח בתזמון המשקי‬

‫השקדים שבהם נמצא זחל הצרעה מתוך כלל‬              ‫‪ -‬קביעת התרומה של צרעות טפיליות‬                                         ‫המקובל‪.‬‬

                  ‫השקדים עם סימני הנגיעות‪.‬‬       ‫‪ -‬קביעת המינון המינימלי של נדיפיות‬         ‫נדיפיות פרומון‬               ‫נדיפיות פרומון‬             ‫עש המשמש‬
‫כדי לעקוב אחר רמת האוכלוסיה והנזק של עש‬                                                                                                            ‫חרקים מוצצים‬
‫החרוב ועש המשמש נאספו מכל אתר דגימה ‪1‬‬            ‫פרומון לשמירה על רמת אוכלוסיה נמוכה;‬       ‫לבלבול זכרים‬                 ‫לבלבול זכרים‬
‫ק”ג שקדים במהלך הניעור‪ .‬כך ניתן היה לקבל‬                                                                                                                ‫קפנודיס‬
‫מגוון שקדים מכל חלקי העץ‪ .‬השקדים נבדקו‬           ‫‪ -‬הפחתה במנת הפרומון המשוחררת ביממה‬                                                                     ‫אקריות‬
‫במעבדה ומוינו לפי סימני נבירה בשומר‪ ,‬בקליפה‬
‫ובגלעיןן וכן לפי נוכחות זחל של עש החרוב ועש ה�מ‬  ‫ביסוס פאונה של אויבים טבעיים מקומיים‬       ‫אויבים טבעיים‬                ‫תכשירים בררניים‪,‬‬

                                ‫שמש בפרי‪.‬‬                                                                                ‫צרי טווח במוקדי נגיעות‬

                                                                                                                         ‫בלבד‬

                                                             ‫‪ -‬שימוש בכנות עמידות;‬          ‫טיפול במוקד הנגיעות בלבד טיפול במוקד הנגיעות‬

                                                             ‫עם נמטודות קוטלות חרקים בלבד עם נמטודות קוטלות חרקים ‪ -‬נמטודות קוטלות חרקים‬

                                                 ‫ביסוס פאונה של אויבים טבעיים מקומיים‬       ‫קוטלי אקריות במוקדי אויבים טבעיים‬
                                                                                                          ‫נגיעות‪ ,‬רק אם אין נוכחות של‬
                                                                                                                ‫אויבים טבעיים יעילים‬

                      ‫תוצאות ודיון‬               ‫‪ -‬פיתוח אמצעים חליפיים לקטילת עשבים‬         ‫בקו השורה ‪ -‬חיפוי קרקע עם‬            ‫בקו השורה ‪-‬‬      ‫עשבייה‬
                                                      ‫בקו השורה ללא שימוש בתכשירים;‬                              ‫יריעה‪.‬‬          ‫קוטלי עשבים‪.‬‬
‫נתוני הנזק מצרעת השקד במטעי המודל מתוארים‬                                                                                ‫במרווח השורה ‪ -‬כיסוח‬
                                                   ‫‪ -‬טיפוח עשבייה מועילה במרווח השורה‬       ‫במרווח השורה ‪ -‬כיסוח לאחר‬

           ‫בטבלה ‪.2‬‬                                                                         ‫לאחר התייבשות העשבייה התייבשות העשבייה‬

           ‫‪‘ 43 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48