Page 42 - עלון הנוטע אוגוסט 2015 מספר 8 פקאן קיוי ושסק
P. 42

‫יישום נמטודות‬                                                                                                                          ‫צילם‪ :‬דוד שפירו‪-‬אילן‬
  ‫אנטומופתוגניות‬

      ‫בהדברה של‬
  ‫מזיקים בישראל‬

‫איתמר גלזר (‪ ,)glazerit@volcani.agri.gov.il‬צביקה מנדל ‪/‬‬
‫המחלקה לאנטומולוגיה ונמטולוגיה‪ ,‬המכון להגה”צ‪ ,‬מינהל המחקר‬

                                        ‫החקלאי‪ ,‬מרכז וולקני‬

‫ווקות תכשירים המבוססים על נמטודות אנטומופתוגניות‪ .‬מחקר בנוח‬    ‫קולוגיה בריאה היא אולי האתגר הגדול ביותר‬
‫שא זה מתבצע בארץ מזה ‪ 30‬שנה ובעשור האחרון התקבלו תוצאות‬        ‫העומד בפני החקלאות במדינת ישראל‪ .‬ברשימה‬
‫מבטיחות ביישומן כנגד זבלית המלדרה‪ ,‬הקפנודיס וחדקונית הדקל‬      ‫זו נסקור בקצרה את הנעשה בארץ בכל הקשור‬
‫האדומה‪ .‬היעד המרכזי של המחקר הינו לברר מה הן התואריות המח‬      ‫לשימוש בנמטודות קוטלות חרקים כחלופה לתכשירי הדברה‬
‫תאימות ביותר לשימוש כנגד מזיקי המטרה‪ ,‬וכן לגבש את הפרוטוקוח‬    ‫סינתטיים‪ ,‬האפשרויות הגלומות בשימוש באמצעי זה והמחקר‬
‫לים הנדרשים ליישום יעיל של התכשירים‪ .‬רק שיתוף פעולה הדוק בין‬
‫המחקר‪ ,‬מערכת ההדרכה וארגוני המגדלים יאפשר שימוש מוצלח‬                              ‫הנדרש על מנת לקדם ולהרחיב את הנושא‬

                        ‫של אמצעים אלה בחקלאות הישראלית‪.‬‬                                                 ‫תקציר‬

                                          ‫רקע‬                  ‫הסביבה החקלאית רוויה בחומרי הדברה‪ ,‬בעיקר בקוטלי פגעים סינח‬
                                                               ‫תטיים‪ .‬נמטודות אנטומופתוגניות (‪)Entomopathogenic nematodes‬‬
‫אקולוגיה בריאה היא אולי האתגר הגדול ביותר העומד בפני החקלאות‬   ‫הן תולעים קטנות ממשפחת ‪-‬ה‪ ,Rhabditidae-‬החודרות לגופם של ח�ר‬
‫במדינת ישראל‪ .‬ישראל היא מהמדינות הצפופות ביותר בעולם המח‬       ‫קים וגורמות לקטילתם בתוך ‪ 84-24‬שעות ועשויות לשמש כלי מרכזי‬
‫קיימת חקלאות אינטנסיבית גם בבתי גידול שהם לכאורה בלתי אפשח‬     ‫במהלך הפחתת השימוש בתכשירי הדברה‪ .‬מיני נמטודות אלה פועלים‬
‫ריים‪ ,‬כגון שטחים חמים ויבשים שהופכים לשטחים ירוקים באמצעות‬     ‫כנגד מגוון חרקים מקבוצות שונות וניתן ליישמם בריסוס‪ ,‬בהמטרה או‬
‫שימוש במים מושבים‪ .‬הסביבה החקלאית בישראל סמוכה לשטחים‬          ‫דרך מערכת ההשקיה (טפטוף)‪ .‬חברות מרכזיות בעולם מייצרות ומשח‬
‫עירוניים ומשולבת ביישובים כפריים‪ .‬סביבה זו רוויה בחומרי הדברה‬
‫שעיקרם קוטלי פגעים סינתטיים‪ .‬המדיניות של הפחתת השימוש בתח‬      ‫בתמונה למעלה‪ :‬זחל אינפקטיבי של נמטודה אנטומופתוגנית‪ ,‬אורכו ‪ 0.5‬מ”מ ורוחבו‬
‫כשירי הדברה מלווה את העשייה החקלאית שנים רבות‪ .‬למרבה הצער‬                                                                    ‫כ‪ 0.004-‬מ”מ‬
‫היא מונעת במידה רבה מלחץ חיצוני בינלאומי הקשור להסכמים ואמח‬

        ‫נות שונות יותר מאשר הטמעת החשיבות של סביבה בריאה‪.‬‬

‫‪‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬אוגוסט ‪2015‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47