Page 45 - עלון הנוטע אוגוסט 2015 מספר 8 פקאן קיוי ושסק
P. 45
הגנת הצומח ( :)C. Carbonariaמיני מזיקים מקומיים הגורמים נזק עצום למטעי גלעיניים .הדברת ה�ק
פנודיס מבוססת על שימוש נמרץ בתכשירים חריפים ,אולם דווח על הצלחה בשימוש
תרשים :סכימת אינפקטיביות .הרעלנים שמייצרים החידקים בנמטודות אנטומופתוגניות כנגד קפנודיס האבל בספרד .הדברה ידידותית של הקפנודיס
יעילים וספציפיים וכיום מתבצעים מחקרים שעל פיהם ניתן היא אתגר קשה .כך לדוגמה ,זחלי המזיק חשופים לפגיעת הנמטודות בחלון הזדמנות צר
יהיה להשתמש בהם כאמצעי להדברה ישירה של חרקים, לאחר הבקיעה ,במהלך התנועה בקרקע ובשבועות הראשונים לאחר החדירה לשורש.
בדומה לשימוש ברעלנים אותם מייצרים חידקיי Bacillus( Bt מחקר מקיף בישראל להדברת הקפנודיס באמצעות נמטודות החל לפני כעשור .בשנים
האחרונות התבצעו ניסויי שדה בחוות המטעים בעמק החולה ובחוות מתתיהו שבגליל
)thuringiensis העליון .בניסויים אלה נבחנה האפשרות למנוע איכלוס שורשי גלעיניים בזחלי קפנודיס כמו
גם אפשרות הקטילה של הזחלים שהתבססו בתוך השורש .בניסויים אלה גם הושוותה
היעילות של מיני נמטודות שונים .הניסויים טרם הסתיימו אך הממצאים מבטיחים .יישום
בהגמעה הביא בחלק מהמקרים להפחתה 60-80%במספר הזחלים ובנזק.
0חדקונית הדקל האדומה ( :)Rhynchophorus ferrugineusמוצאה של זו בדרום
מזרח אסיה והיא מוכרת כמין פולש באזורים רבים בעולם .היעד להדברה של החדקונית
באמצעות נמטודות אנטומופתוגניות הם הזחלים והגלמים ,המתפתחים בעיקר בגזע ובח
צוואר השורש בדקל התמר ובכותרת של עצי דקל קנרי .ניסויים בישראל ובספרד הראו
שיישום נמטודות אמטומופתוגניות עשוי להוות פתרון יעיל .מהלכי יישום צילם אלכס פרוטסוב תמונה :2
אלה כבר הביאו לריבוי והתאוששות של מאות דקלים בישראל ,בעיקר זחל חדקונית
דקלי נוי שאוכלסו בחדקונית .כיום נערכים ניסויים להדברת המזיק הקח צילם צפריר בר בריא
שה במטעי תמרים .התקווה היא שתכשירי נמטודות אנטומופתוגניות
צילם צפריר בר תמונה :3
יוכלו לשמש תחליף יעיל לתכשירי הדברה חריפים. זחל חדקונית
נגוע בנמטודות
מה יידרש על מנת להנחיל את השימוש
הנרחב בנמטודות אנטומופתוגניות בישראל תמונה :4
נמטודות בחלל
היעד המרכזי של המשך המחקר בארץ הינו לברר את התואריות גוף הזחל הנגוע
(פורמולציות) המתאימות ביותר למזיקי המטרה ולגבש את הפרוטוח
קולים הנדרשים ליישום יעיל של התכשירים על ידי החקלאים ,בהתאח
מה לסביבת הגידול .מהלכים אלה כוללים שיפור התואריות להגנה על
הנמטודות מהתייבשות .המחקר מכוון גם לפיתוח תואריות שיאפשרו
יישום הנמטודות גם כנגד מזיקים שעל פני נוף הצמח ,מה שעשוי לפח
תוח עידן חדש בהדברת מזיקים בישראל .בשנים האחרונות ,במסגרת
המחקר ליישום הנמטודות כנגד קפנודיס האבל (מחקר שמוביל ד”ר
חיים ראובני) ,נצבר ניסיון רב ביישומן באמצעות השקיה בטפטוף.
במקביל מוקדש מאמץ לאיפיון הנמטודות במוצר ואת המינים המח
קומיים המצויים בבית הגידול החקלאי באופן טבעי ,להרחבת הידע
אודות המינים המקומיים והזנים שעמידים לתנאי עקה (חום ויובש),
המבטאים אלימות מוגברת כנגד מזיקי המטרה בארץ.
על מנת להחדיר את השימוש בנמטודות כאמצעי הדברה יעיל וידיח
דותי לחקלאי ישראל דרוש שיתוף פעולה בין כל הגורמים במערכת.
בראש ובראשונה החקלאים ,שילמדו להשתמש באמצעי ביולוגי זה
באופן מיטבי ,וכן מערכת ההדרכה וחברות ההפצה של המוצר
המיובא מחו”ל ,וכמובן המחקר התומך ומלווה את המערכת.
‘ 45 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,אוגוסט 2015
