Page 22 - עלון הנוטע פברואר 2016 מספר 2 התמר

‫ברה‪ ,‬כאשר החקלאי יכול היום לדעת מתי המזיק פעיל ומתי להתחיל‬ ‫תכנון כלכלי‬
‫לרסס נגדו‪.‬‬
‫כשבאים היום לבדוק כדאיות נטיעה של מטע ׳מג׳הול׳ שיניב בעוד עשר שנים יש להתחפ‬
‫‪ 0‬חדקונית הדקל האדומה‪ :‬מזיק זה‪ ,‬שיישאר איתנו עוד הרבה זמן‪ ,‬ניתן‬ ‫שב במספר גורמים‪ :‬קצב העלייה בביקוש לזן זה בעולם ובשוק המקומי‪ ,‬רמת הנטיעות‬
‫לוויסות ושליטה באמצעות התנהגות חקלאית מרחבית מאורגנת‪ .‬פרופ‬ ‫בעולם (לצד רמת העקירות)‪ ,‬תמונת המצב הכלכלית במדינות היעד ובעיקר באירופה‪,‬‬
‫טוקול ריסוס למניעה או לתגובה‪ ,‬כפי שפורסם על ידי מדריכי שה”מ‪,‬‬
‫מביא לתוצאות חיוביות‪ .‬למעשה‪ ,‬רוב העצים שנפגעו השנה במטעים‬ ‫קד״מ ומציאת שווקים חלופיים‪ ,‬תחרות‪ ,‬העברת ידע ועוד‪.‬‬
‫‪ 0‬ביקוש‪ :‬ה׳מג׳הול׳ הוא זן נחשב ויקר יחסית לשאר הזנים והביקוש לו בעולם‪ ,‬נכון להיום‪,‬‬
‫מסחריים היו אצל חקלאים שלא הקפידו לטפל בזמן‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬ ‫רק עולה‪ .‬כ‪ 50%-‬מהתוצרת הישראלית מופנית לשוק המקומי‪ ,‬בעיקר בשל בעיות‬
‫השימוש המשולב בחומרים כימיים ומלכודות ללכידה המונית מוכיח‬
‫את עצמו לאורך השנים‪ .‬טיפולים באמצעים אחרים‪ ,‬שלא באמצעות‬ ‫איכות (שילפוח‪ ,‬פרי קטן ובינוני)‪.‬‬
‫חומרי הדברה‪ ,‬עדיין לא הוכיחו עצמם באופן משביע רצון‪ .‬טכנולוגיה‬ ‫‪ 0‬נטיעות בעולם‪ :‬אנו עדים להיקפים אדירים של נטיעות ׳מג׳הול׳‪ ,‬בעיקר באפריקה‬
‫אלקטרונית לגילוי נגיעות בעץ בשלביה הראשוניים נמצאת בפיתוח‪,‬‬ ‫ודרום אמריקה‪ ,‬במימון ממשלתי או פרטי‪ .‬נטיעות אלו עלולות להביא לירידה ברמת‬
‫וכך גם הדברה מיקרוביולוגית באמצעות פטריות תוקפות חרקים‬ ‫המחירים הגבוהה של זן זה‪ .‬יש לזכור שבשוק העולמי המחיר נקבע על פי האיכות‪,‬‬
‫כאשר כניסה של תוצרת סוג ב’ וג׳ עלולה לגרום לירידת מחירים מלאכותית בגין היצף‬
‫(פטריות אנטופתוגניות)‪.‬‬
‫המצב בשטחי הנוי העירוני ובגינות פרטיות‪ ,‬בעיקר בדקל קנרי‪ ,‬גובל באפ‬ ‫של פרי זול יותר‪.‬‬
‫סון ונובע מחוסר יכולת לטפל בעצים או מאי הקפדה על הנחיות שה”מ‪.‬‬ ‫‪ 0‬עקירות‪ :‬בישראל ובארה״ב יש התחלת עקירות של מטעים בני ‪ 45-40‬שנה‪ ,‬נתון‬
‫לא ירחק היום ודקליים בנוי הישראלי לא יהיו קיימים כלל‪ .‬כדי לטפל‬
‫במצב זה חובה כבר היום לשלב הנחת מלכודות ללכידת בוגרים יחד‬ ‫שיכול לאזן במקצת את גל הנטיעות המתמשך‪.‬‬
‫עם טיפולים כימיים מסודרים‪ ,‬אך הדבר דורש משאבים כספיים‪ ,‬הן ציפ‬ ‫‪ 0‬השוק האירופי‪ :‬התנהגות השוק האירופי לתמר הישראלי כוללת לא פעם החרמת‬
‫בוריים והם פרטיים‪ ,‬שיתוף פעולה מצד העיריות והמועצות המקומיות‬
‫תוצרת מסיבות פוליטיות ‪ -‬ומכאן לסעיף הבא‪:‬‬
‫ונכונות של התושבים לתת כתף ולבצע את הטיפולים היקרים‪.‬‬ ‫‪ 0‬שוקי יעד חלופיים ונוספים‪ :‬כל העולם מסתכל למזרח ‪ -‬להודו‪ ,‬סין ויפן‪ ,‬שווקים‬
‫נכון להיום רק אזור הערבה נקי מחדקונית‪ ,‬כלומר מעין גדי ודרומה‪.‬‬ ‫שעשויים לקלוט תמר פרמיום במחירי תמורה גבוהים‪ .‬ישראל משווקת יפה להודו‬
‫לשם שמירה על אזור זה מפני נגיעות יש לפעול באופן נחרץ באמצפ‬
‫עות פיקוח קשוח וסגר מוחלט‪ .‬על החקלאים עצמם לפקח ‪ -‬ולדווח‬ ‫והענף משקיע הרבה בקד״מ‪ ,‬הן בשוק המקומי והן בחו״ל‪.‬‬
‫‪ 0‬העברת ידע‪ ,‬או בעברית גול עצמי‪ :‬העברת ידע בגידול תמרים למדינות אפריקה‬
‫על כל תנועת עצים או חוטרים באזור‪.‬‬ ‫ולשאר העולם מתבצעת אך ורק על ידי חקלאים ישראלים‪ .‬וזאת יש לדעת‪ :‬הידע‬
‫החקלאי אינו חופשי ואינו נחלת הכלל‪ .‬הוא נכס כלכלי לאומי ומסירתו לחקלאים‬
‫מה במו״פ‬ ‫במדינות מתחרות היא בבחינת פשיטת רגל מוסרית וכלכלית‪ .‬לא ידוע לי שמגדלי‬
‫התמרים במרוקו‪ ,‬נמיביה או דרום אפריקה שותפים במחקרים המתבצעים בארץ‪,‬‬
‫בשנים האחרונות חלה התפתחות מקצועית משמעותית בתחומי‬ ‫אך הם קונים את הידע מחקלאים פרטיים‪ ,‬שמקבלים את הידע בחינם וסוחרים‬
‫ההשקיה והגנת הצומח‪ ,‬בנושאי הפריה‪ ,‬דילול והגדלת פרי‪ ,‬איכות‬ ‫בו כאילו הוא שייך להם‪ .‬עניין זה חמור ואני קורא מפה לכל החקלאים שיש להם יד‬
‫וטיפולים בפרי לאחר גדיד‪ .‬כל עבודות המחקר מתבצעות בזן העיפ‬
‫קרי ׳מג’הול׳‪ .‬עלינו לפעול‪ ,‬בשיתוף פעולה עם השירותים להגנת‬ ‫בנושא רגיש זה‪ ,‬לחדול ממנו‪.‬‬
‫הצומח ולביקורת‪ ,‬ולנסות ולהביא זנים נוספים על מנת להרחיב את‬
‫הגנת הצומח‬
‫הסל הישראלי‪0 .‬‬
‫‪ 0‬עש התמר הקטן‪ :‬מזיק קשה‪ ,‬אך ניתן היום לניטור בקלות בעזרת מלכודות פרומון‬
‫שהוכנסו לשימוש בהיקף נרחב במטעי התמרים‪ .‬המלכודות תרמו לחיסכון בחומרי הדפ‬

‫‪‘ 22 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 February 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬פברואר ‪2016‬‬