Page 26 - עלון הנוטע פברואר 2016 מספר 2 התמר
P. 26

‫איו ר ‪ :5‬השוואה בין עונת החורף לאביב בשכיחות פטריות מ�כ‬  ‫איור ‪ :2‬סקר איפיון פלורת הפטריות האנטומופתוגניות באוכלוסיית חדקונית הדקל‬
                    ‫לל הפרטים שנלכדו בכל אזורי הדיגום‬                                                                  ‫האדומה‬

‫הדבר משקף את המצב לאמיתו מאחר שאתרים אלה נדגמו פעם‬                                                  ‫איור ‪:3‬‬
‫אחת בלבד וייתכנו גם סיבות אחרות‪ .‬מכאן‪ ,‬שגם בהמשך יש לבדוק‬                                           ‫התפלגות השפ‬
                                                                                                    ‫כיחות של הפטפ‬
     ‫אם תנאי הממשק באתרים אלה משפיעים על נוכחות פטריות‪.‬‬                                             ‫ריות האנטומופ‬
‫תוצאות הסקר מצביעות על שונות בשכיחות ובסוג הפטריה בין אתרי‬                                          ‫פתוגניות בקרב‬
‫הדיגום‪ ,‬דבר שמעלה שאלות לגבי משמעותן של פטריות אנטומופפ‬                                             ‫כלל החדקוניות‬
‫תוגניות כגורם תמותה בכל אחד מהאזורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬השוואת שכיחות‬                                          ‫שנאספו במהלך‬
‫הפטריות בין עונת החורף לאביב מצביעה על עלייה בשכיחות הנגיעות‬                                        ‫הסקר‬
‫בפטריות בעונת האביב ‪ 42% -‬מכלל החדקוניות שנלכדו (איור ‪ .)5‬יש‬
‫לכך השלכה יישומית על הבנת המועד המיטבי ליישום של פטריות‬                                             ‫איור ‪:4‬‬
                                                                                                    ‫אזורי הדיגום‬
              ‫אלו כמדביר מיקרוביאלי כנגד אוכלוסיית החדקונית‪.‬‬                                        ‫בחלוקה לדיגום‬
‫הצלחת פטריות אנטומופתוגניות ביישום בשטח תלויה במספר גורפ‬                                            ‫יחיד ודיגום רציף‬
‫מים סביבתיים‪ ,‬אקלימיים וממשקיים‪ ,‬אך גם באופן השימוש והפיזור‪.‬‬                                        ‫ובהתייחסות‬
‫פטריות תוקפות חרקים רגישות מאד לתנאי סביבה‪ ,‬בעיקר לטמפ‬                                              ‫להתפלגות‬
‫פרטורות קיצוניות וללחות יחסית נמוכה‪ .‬ניתן להתגבר על רגישות זו‬                                       ‫השכיחות של‬
‫באמצעות פיתוח פורמולציה שייעודה שיפור חיי מדף‪ ,‬שיפור הישפ‬                                           ‫הפטריות האנפ‬
‫רדות הפטריה בתנאי שדה ושיפור יעילות היישום‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימות‬                                           ‫טומופתוגניות‬
‫שיטות מגוונות ליישום יעיל של נבגי הפטריה מעבר לריסוס ופיזור‬                                         ‫בכל אזור‬
‫בקרקע‪ ,‬כגון שימוש בפרוקי רגליים להעברת הנבגים לנישות נסתרות‬
‫(‪ .)entomo-vectoring‬כך למשל‪ ,‬ניתן להסב מלכודות לכידה למ�ל‬                                           ‫‪ -‬מספרים באחוזים‬
                                                                                                    ‫מציינים שכיחות‬
                        ‫כודות להפצת המחלה הפטרייתית (‪.)6‬‬                                            ‫פטריות מכלל‬
                                                                                                    ‫הפרטים שנלכדו‬
                                 ‫לכידה המונית‬                                                       ‫בכל אזור‪.‬‬

‫ממשק הדברה בשיטת לכידה המונית מהווה כלי חשוב להפחתת‬
‫אוכלוסיית מזיקים המתפשטים ומתבססים הן במרחב המיושב והן‬
‫במרחב החקלאי‪ .‬הרעיון שעומד מאחורי לכידה המונית הוא משיכה‬
‫וקטילה של המזיק באמצעות מלכודות עם נדיפיות ספציפיות יעילות‪,‬‬
‫המושכות את הפרטים ממרחקים( (‪ .)7‬השיטה מתאימה ביותר ל�מ‬
‫זיקים בעלי דור ארוך‪ ,‬המתמחים בפונדקאים ספציפיים ושיש עבורם‬
‫חומר משיכה יעיל וספציפי‪ ,‬במיוחד עבור הנקבות‪ .‬השיטה דורשת‬
‫כמובן מלכודת מוצלחת ללכידת הפרטים‪ .‬כל התנאים הללו מתפ‬
‫קיימים עבור חדקונית הדקל‪ .‬לאחר מחקר של שנים רבות בנושא זה‬
‫בארץ ובעולם ניתן לומר בוודאות שלחדקונית יש פרומון התקבצות‬
‫ספציפי המושך את שני הזוויגים‪ ,‬אך במיוחד את הנקבות‪ ,‬ומלכודת‬

                          ‫‪‘ 26 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 February 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬פברואר ‪2016‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31