Page 25 - עלון הנוטע פברואר 2016 מספר 2 התמר
P. 25
ענף החודש
גוף הפונדקאי נעים גופי התפטיר במערכת הדם של פרוקי הרגליים,
ההמולימפה ,ומתיישבים באברי הגוף השונים .הפטריה מפרישה איור :1
מפת הפריסת
בהמולימפה מגוון רחב של חומרים החשודים כרעלנים ,אך חלקם ארצית של
נגיעות החדפ
בהתפתחות המחלה ומות הפונדקאי אינו ברור עדיין .הפונדקאי מת קונית
הן מרעב פיזיולוגי והן מפגיעה פיזית שגורמת הפטריה .תגובת מערכת -הנתונים
על פי דיווחי
החיסון לפטריה אינה יעילה ולאחר מות הפונדקאי מאכלסת הפטריה הנגיעות של
אזרחים ואנשי
את כל חלל הגוף .בתנאים של לחות יחסית גבוהה פורץ התפטיר מקצוע.
החוצה דרך הקוטיקולה של הפונדקאי ומנביג על פני הגופה .לנבגים כימיים .העבודה מתמקדת בשכלול פתרונות מוכרים כמו גם בפיפ
תוח פתרונות עתידיים בדגש על כלים ותכשירים ייחודיים וידידותיים
החדשים יכולת להדביק פונדקאים חדשים. לסביבה .מאמר זה יתרכז בהדברה ביולוגית מיקרוביאלית באמצעות
פטריות תוקפות חרקים (אנטומופתוגניות) ולכידה המונית ,כאשר ניפ
כיום מזוהים מע ל 700מינים של פטריות אנטומופתוגניות ,כאשר ה�ת
תן ליישם כל שיטה בנפרד וגם לשלב ביניהן.
כשירים המסחריים ליישום מתבססים על ארבעה סוגי פטריות בטופ
הדברה מיקרוביאלית
חות לשימוש ,שאינן מפרישות לסביבה רעלנים בריכוזים מהווי סכנה
לחדקונית לא ידועים אויבים טבעיים באזורי המקור מהם התפשטה,
לבריאות הציבור והחי (:)3 ,2 ,1 כך שהדברה ביולוגית קלאסית אינה הפתרון למזיק פולש זה .מדופ
בר בנובר גזע שקשה מאוד להגיע אליו ואחת הגישות היא הדברה
1. Metarhizium spp. מיקרוביאלית ,באמצעות יצירת מגיפה בקרב אוכלוסייתו .אחד המיפ
קרואורגניזמים המתאימים לשימוש בשיטה זו הן פטריות אנטומופפ
2. Beauveria spp. תוגניות (תוקפות חרקים) .מחזור החיים של פטריות אנטומופתוגניות
מורכב ובהיבט האקולוגי ברובו אינו ידוע .הפטריות חודרות לגוף הפופ
3. Isaria fumosorosea נדקאי באופן פעיל דרך מעטפת הגוף של פרוקי הרגליים ,הקוטיקופ
לה .יחידות ההדבקה הן הנבגים שנצמדים לקוטיקולה של הפונדקאי
4. Verticillium spp. בקשרים הידרופוביים חזקים ,כמעט בלתי הפיכים ולא ספציפיים.
אמנם שיעור ההיצמדות אינו מרמז על מידת רגישותו של הפונדקאי
קיימות מספר גישות לשימוש בפטריות אנטומופתוגניות כמדביר לפטריה ,אך הצלחת ההיצמדות של הנבג הכרחית לתחילת ההדפ
ביולוגי ,כאשר העיקריות הן הגישה המחסנת ( )inoculativeוהגישה בקה .משנצמד ,נובט הנבג ומבסס את הקשר בינו לבין הקוטיקולה.
המציפה( ( .)inundativeבגישה המחסנת משתמשים כאשר או�כ חדירת הקוטיקולה מתאפשרת בעקבות עלייה בלחץ הטורגור התוך
תאי בנבג והפרשתם של אנזימים מפרקי קוטיקולה ,שיחדיו מאפשפ
לוסיית המזיק קטנה .מפזרים את הפטריה בריכוזים נמוכים יחסית רים לתפטיר הפטריה לחדור אל תוך חלל הגוף של הפונדקאי .בתוך
לאורך כל עונת הגידול ,כדי שהפטריה תתבסס בקרב אוכלוסיית
המזיק ותמוטט אותה .בגישה המציפה מפזרים את הפטריה בריכוזים
גבוהים ככל האפשר במטרה למוטט את אוכלוסיית המזיק בפרק זמן
קצר ביותר ,ללא התבססות הפטריה בבית הגידול ,בדומה לשימוש
בחומרי הדברה כימיים ובדומה לשימוש בנמטודות תוקפות חרקים.
בניסויי מעבדה שבוצעו -ב )4( 2006-הוכחה היתכנות השימוש ב�פ
טריות אלו כנגד חדקונית הדקל האדומה ,מה שבא לביטוי ברגישות
רבה של דרגות החיים השונות של החדקונית לפטריות תוקפות חרפ
קים ,בעיקר לפטריות המשתייכות לסוג .Metarhizium spp.בניסויים
אלה נעשה שימוש בפטריות שלא בודדו במקור מחדקוניות .בשנים
האחרונות התגלו מקרים רבים של נגיעות חדקוניות בפטריות אנטומופ
פתוגניות מהסוגים Beauveria spp. .ו ,)5( Metarhizium spp.-תו�פ
עה הנצפית אף במדינות נוספות באגן הים התיכון.
מתוך מטרה לבחון את מגוון הפטריות האנטומופתוגניות המלוות את
אוכלוסיית חדקונית הדקל האדומה בישראל ולהבין את תפקידן כגופ
רם תמותה בקרב מזיק זה ,נערך במהלך 2015סקר דיגום .נאספו
710חדקוניות בוגרות מ 15-אתרים באזורים שונים בארץ באמצעות
מלכודות פיקוסן (׳ביו בי׳ ,שדה אליהו) .החדקוניות הוחזקו במעבדה
עד מותן ועד הופעת הפטריות שהן נשאו .הפטריות בודדו מגופות החפ
דקוניות והוגדרו באמצעות מיקרוסקופ לרמה של סוג בזיהוי מורפולוגי
של נושאי הנבגים (איור .)2ממצאי הסקר מצביעים על כ 17%-נגיעות
בפטריות אנטומופתוגניות ,כאשר עד כה זוהו פטריות המשתייכות
לסוגים Metarhizium ,Beauveriaו( Verticillium-איור 11 .)3מתוך
155הפטריות האנטומופתוגניות שנמצאו בכלל אתרי הלכידה היו בע�י
קר מהסוגים Beauveria spp.ו( Metarhizium spp.-איור ,4מפות
הדיגום) .בארבעה אתרי לכידה לא נמצאו כלל פטריות ,אך ייתכן שאין
‘ 25 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 February 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,פברואר 2016
