Page 27 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 6 גפן מאכל ויין

‫ענף החודש‬ ‫קיה גבוהה או נמוכה כך שלמעשה היו בניסוי שמונה טיפולים (טבלה ‪ .)1‬כמות המים‬
‫בכל תקופה נקבעה על סמך מדידות תא לחץ שבועיות וערכי היעד‪ ,‬כמו גם ממוצע‬
‫איור ‪ :1‬מועד תחילת התבטאות ההאדמה בגפנים שקיבלו השקיה שונה‬ ‫הערכים (מוצגים בטבלה ‪ .)1‬בדיקות מעבדה זיהו את נוכחותו של וירוס קיפול העלים‬
‫בכרמי גשור ומבוא חמה‬
‫מספר ‪ )GLRaV3( 3‬בכל הגפנים שנבדקו‪ ,‬ללא קשר להתבטאות התסמינים‪.‬‬
‫א ‪ -‬גשור ‪ ;2009‬ב ‪ -‬מבוא חמה ‪ ;2009‬ג ‪ -‬מבוא חמה ‪.2010‬‬
‫איו ר ‪ :2‬השפעה של רמת ההשקיה בשלוש התקופות הפנולוגיות על הו�פ‬ ‫רמת השקיה‬ ‫תקופה פנולוגית‬ ‫רמת השקיה‬ ‫טבלה ‪ :1‬טיפול‬
‫מבוחל לבציר‬ ‫עד חנטה‬
‫עת ההאדמה בגפנים‬ ‫נמוכה (‪)-14Mpa‬‬ ‫רמת השקיה‬ ‫פירוט הטיפולים‬
‫גבוהה (‪)-8Mpa‬‬ ‫מחנטה לבוחל‬ ‫נמוכה (‪)-8Mpa‬‬
‫הערות‪:‬‬ ‫נמוכה (‪)-12Mpa‬‬ ‫גבוהה (‪)-6Mpa‬‬ ‫ומתח המים‬
‫‪ - I‬עד חנטה‪ - II ,‬מחנטה לבוחל‪ - III ,‬מבוחל לבציר‪.‬‬ ‫גבוהה (‪)-8Mpa‬‬ ‫מתוכנן בכל נננ*‬
‫‪ -‬הנתונים מציגים ממוצע של כל הטיפולים שקיבלו השקיה נמוכה או גבוהה‪ ,‬בהו‬ ‫אחת מתקופות גגג‬

‫תאמה‪ ,‬בכל אחת מהתקופות הפנולוגיות‪.‬‬ ‫ההשקיה בניסוי נגנ נמוכה גבוהה נמוכה‬

‫במושב שעל נגג נמוכה גבוהה גבוהה‬

‫ננג נמוכה נמוכה גבוהה‬

‫גננ גבוהה נמוכה נמוכה‬

‫גגנ גבוהה גבוהה נמוכה‬

‫גנג גבוהה נמוכה גבוהה‬

‫מתח המים למעשה בטיפולים השונים בשלוש שנות הניסוי‬

‫שנת הניסוי נמוכה גבוהה נמוכה גבוהה נמוכה גבוהה‬

‫‪-12.26 -6.81 -11.17 -8.59‬‬ ‫‪2010‬‬

‫‪-11.33 -7.8 -11.02 -9.16 -6.86 -5.49 2011‬‬

‫‪-13.57 -8.54 -8.54 -7.76 -6.54 -5.14 2012‬‬

‫הערות‪:‬‬

‫* נ ‪ -‬מנת מים נמוכה‪ ,‬ג ‪ -‬מנת מים גבוהה‪ .‬האות הראשונה‪ ,‬השניה והשלישית‬

‫מייצגות את תקופות ההשקיה‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬

‫‪ 0‬מדידות‪ :‬לצורך הניסוי נערכו המדידות הבאות‪:‬‬
‫‪ -‬מעקב אחר האדמת העלים נערך כל ‪ 14-10‬יום באמצעות הליכה איטית לאורך צד‬
‫אחד של השורה וסימון גפנים שהחלו לבטא תסמינים‪ .‬חומרת התסמינים צוינה לקראת‬

‫הבציר בסולם מ‪ = 0-‬ללא תסמינים עד ‪ = 4‬רוב העלים מבטאים תסמיני האדמה‪.‬‬
‫‪ -‬ביום הבציר נאספו נתוני יבול ומדדי תירוש‪ .‬נבצרו לפחות חמש גפנים מכל חלקה תוך‬
‫ספירת האשכולות‪ ,‬היבול נשקל ונאספו ‪ 100‬גרגרים לבדיקת סוכר (כמ״מ)‪ pH ,‬וצבע‪.‬‬

‫תוצאות‬

‫‪ 0‬הופעת תסמינים‪ :‬במועד הבדיקה הראשון נצפו תסמינים ב‪ 2.5%-‬ו‪ 3.13%-‬מ�ה‬
‫גפנים שקיבלו השקיה כפולה בגשור (איור ‪1‬א׳) ובמבוא חמה (איור ‪1‬ב׳) וב‪1.25%-‬‬
‫מהגפנים שקיבלו השקיה משקית‪ .‬שעור הנגיעות עלה עם הזמן אך נשאר גבוה יותר‬
‫בגפנים עם ההשקיה הכפולה‪ .‬מגמה דומה נראתה בחלקה במבוא חמה ב‪2010-‬‬
‫(איור ‪1‬ג’)‪ ,‬אם כי שעור הגפנים שביטאו תסמינים בטיפול המשקי בשנה זו היה נמוך‬

‫לעומת ‪.2009‬‬
‫בניסוי בשעל קובצו התוצאות על בסיס רמת ההשקיה בתקופות הפנולוגיות השונות‪,‬‬
‫וזאת לאחר בדיקה שמצאה שאין אינטראקציה בין הטיפולים‪ .‬התוצאות עבור שלוש‬
‫שנות הניסוי מוצגות באיור ‪ .2‬ניתן לראות שלהשקיה בתקופה שבין חנטה לבוחל‬
‫השפעה משמעותית ומובהקת על שעור התבטאות התסמינים‪ ,‬בעוד שלרמת‬

‫ההשקיה בתקופה המוקדמת או המאוחרת לא הייתה השפעה על מדד זה‪.‬‬
‫חומרת התסמינים בבציר הושוותה בניסויים ההקדמיים (טבלה ‪ )2‬ועבור כל אחת‬
‫מתקופות ההשקיה בשלוש השנים בניסוי המפורט בשעל (איו ר ‪ .)3‬בשתי שנות הנ�י‬
‫סוי נמצא הבדל מובהק בחומרת התסמינים בין הגפנים שקיבלו השקיה משקית‬
‫רגילה והשקיה כפולה‪ .‬בגשור התסמינים בגפנים שקיבלו השקיה כפולה ב‪2009-‬‬
‫והשקיה רגילה ב‪ 2010-‬דמו לאלה שקיבלו השקיה רגילה בשתי השנים‪ ,‬ואילו במבוא‬

‫‪‘ 27 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 June 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יוני ‪2016‬‬