Page 28 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 6 גפן מאכל ויין
P. 28
רת הסוכר .צבע הענבים ,כמבוטא במלבידין (אחד מחומרי הצבע) לגרם חמה התסמינים בטיפול זה היו ברמת ביניים בין ההשקיה הרגילה לכפולה ולא נבדלו
פרי ,נטה להיות טוב יותר בעקבות השקיה נמוכה בכל שלב .ההשפעה משניהם סטטיסטית.
הייתה מובהקת בשלב השני בשנת ( 2012נתונים לא מוצגים) .השקיה
ההשקיה בשלוש התקופות בשעל השפיעה באופן שונה על התבטאות התסמינים :התו
גבוהה בכל אחת מהתקופות תרמה ליבול גבוה יותר (לא מוצג). קופה הראשונה ,עד החנטה ,לא השפיעה על התבטאות התסמינים ,בעוד שהתקופה
שבין הבוחל לבציר השפיעה מעט אך במובהק בשתיים משלוש שנות הניסוי .לעומת
מסקנות וסיכום זאת ,השקיה גבוהה בין החנטה לבוחל גרמה לעלייה מובהקת בחומרת התסמינים בשו
מאמר זה הראה בשלושה ניסויים בלתי תלויים את ההשפעה של השו לוש שנות הניסוי (איור .)3
קיה מצומצמת על פחיתה בהתבטאות התסמינים של מחלת קיפול
העלים בכרם .כל הגפנים בחלקת שעל ביטאו תסמיני מחלה (איור ,)2 הכרם טיפולי השקיה טבלה :2שנת הבדיקה
בעוד שבשתי החלקות בהן הוצבו הניסויים ההקדמיים הופיעה האדו חומרת התסמינים
מת עלים אופיינית ב 50-עד 90%מהגפנים (איור .)1עם זאת ,בדיקות גשור מבוא חמה 2010 2009
מולקולריות שנערכו לפני תחילת הניסויים ובמהלכם בגפנים בדרגות הממוצעת 2009
האדמה שונות ,כולל גפנים ללא תסמינים ,הראו שכמעט כולן נגועות 1.61b 0.68b משקית בטיפולי ההשקיה
בווירוס .השפעת השקיה על איכות ענבי יין תועדה במחקרים רבים.
קשה להפריד בין ההשפעה הישירה המוכרת של ההשקיה להשפעה 2.36a 1.21a כפולה השונים בכרמי 2010
העקיפה המוצגת כאן ,הנובעת גם מההשפעה על תסמיני המחלה .בניו גשור ומבוא חמה
סוי שעל עיקר ההשפעה על התסמינים הייתה בתקופה שבין חנטה 0.7B 0.57B משקית משקית
לבוחל .לתקופה זו גם הייתה ההשפעה החזקה ביותר על צבע הענבים,
1.04AB 0.39B משקית כפולה
למרות שזה עוד לא החל להתפתח בתקופה זו שלפני הבוחל.
בעבודות בעולם בהן עקבו אחר גפנים נגועות לעומת גפנים לא נגועות, 1.39A 0.81A משקית כפולה
נמצא שגפנים נקיות מווירוס נותנות תוצאות טובות מגפנים נגועות (.)3
עבודות אלו מתייחסות לגפן כאל נגועה כשהיא מבטאת תסמיני מחו -אותיות קטנות באנגלית מתיחסות ל ;2009-אותיות קפיטל ל.2010-
לה ,ללא קשר לחומרת התסמינים .בכרמים בהם התנהל מחקר זה
כל הגפנים שנבדקו מולקולרית נמצאו נגועות ,אך נראה שוני רב בעוו איור :3
צמת התסמינים .יתרה מזו ,בטיפולים בהם בשנת הניסוי הראשונה חומרת התסו
הגפנים קיבלו מנת מים גבוהה ובשנה השנייה מנת מים נמוכה נרשמה מינים בבציר
בשנה השנייה ירידה הן בשעור הגפנים המבטאות תסמינים והן בחוו בשלוש השנים
מרתם .מאמר קודם ( )2הראה שהתבטאות התסמינים משתנה בין בניסוי שעל
שנים ושיש קשר בין מועד ההתחלה של התבטאות התסמינים ,חומו בהשפעת
רת ההתבטאות שלהם בבציר ומידת ההשפעה של המחלה על נתוני רמת ההשו
ההבשלה (בעיקר סוכר וצבע) .העובדה שהשקיה יכולה להשפיע על קיה בתקופות
הופעת התסמינים נותנת לחקלאים כלי להפחית במידת מה את השונות
ההשפעה השלילית של הווירוס על ביצועי הגפנים ,מאפשרת להפיק הערות:
- I -עד חנטה - II ,מחנטה לבוחל - III ,מבוחל לבציר.
מוצר טוב יותר וכך לדחות עקירה של חלקות נגועות. -הנתונים מציגים ממוצע של כל הטיפולים שקיבלו השקיה נמוכה או גבוהה,
בהתאמה ,בכל אחת מהתקופות הפנולוגיות.
תודות
0השפעת ההשקיה על היבול ונתוני התירוש בניסוי שעל :בשל אינטראקציה בהשפעה בין
העבודה בוצעה במסגרת מו”פ צפון ,ברובה במסגרת מיזם הווירוס שמוו תקופות ההשקיה לא ניתן לקבץ סטטיסטית את הטיפולים לפי מועדי ההשקיה והנתונים
מן מטעם המועצה לגפן היין והמדען הראשי של משרד החקלאות. מוצגים לכל טיפול בנפרד .ההשפעה הבולטת ביותר הייתה להשקיה לקראת הבציר (איור
,4ארבע עמודות ימניות בכל שנה) ,כשהשקיה נמוכה תרמה כצפוי לרמת סוכר (כמ״מ
ספרות -כלל מוצקים מסיסים) גבוהה יותר .השקיה נמוכה בשלב שלפני חנטה פגעה בסוכר רק
כשההשקיה לקראת בציר הייתה גבוהה .גם השקיה מועטה בין חנטה לבוחל תרמה לצביו
. 1תמר סוקולסקי ( :)2013עבודת גמר .מחלת קיפול העלים ב�כ
רם -אפידמיולוגיה ,מניעת תנועת הווקטור ויצירת מודל התפשטות איור :4
רמת הסוכר
ראשוני בכלים מרחביים. (כמ״מ) ביום הבציר
. 2רותם נלביצקי ( :)2014וירוס קיפול העלים :הקשר בין תסמינים ,נזק בטיפולי ההשקיה
בניסוי שעל
ונגיעות בגפן .׳עלון הנוטע׳ .46-49 :68
הערות:
3. Naidu Rayapati et al. (2014): Grapevine leafroll: a com- נ -השקיה נמוכה ,ג -השקיה גבוהה .האות הראשונה ,השניה והשלישית מיצגות
plex viral disease affecting a high-value fruit crop. Plant
את שלוש תקופות ההשקיה ,בהתאמה.
Disease 98 (9): 1172-1185. 0
‘ 28 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 June 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,יוני 2016