Page 22 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 7 זית ואבוקדו
P. 22

‫עדויות גנטיות מעצי‬                                                                                                                                ‫צילם‪ :‬ד״ר ארנון דג‬
‫זית עתיקים בישראל‬
‫על זני העבר וריבויים‬

   ‫הסקירה מוקדשת לזכרו של‬
      ‫מורנו‪ ,‬פרופ’ שמעון לביא‬

‫עוז ברזני (‪ ,)barazani@volcani.agri.gov.il‬ניר חנין ‪ /‬בנק‬
 ‫הגנים לצמחי ארץ ישראל‪ ,‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מרכז וולקני‬
‫יזהר טוגנדהפט‪ ,‬זהר כרם ‪ /‬המחלקה לביוכימיה‪ ,‬מדעי המזון‬

                  ‫והתזונה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬רחובות‬
‫ארנון דג ‪ /‬המחלקה למדעי עצי הפרי‪ ,‬המכון למדעי הצמח‪,‬‬

                        ‫מרכז מחקר גילת‪ ,‬מרכז וולקני‬

‫לפני הספירה ועל מספר גדל והולך של בתי בד‪ ,‬כמויות גדולות של‬                               ‫תקציר‬
‫חרצנים כמו גם של גרגרי אבקה שנתגלו בשכבות גיאולוגיות‪ .‬כל אלה‬
‫מצביעים‪ ,‬לדעת חוקרים‪ ,‬על תהליך התירבות הראשוני של הזית וגיש‬      ‫מחקר שנערך לאחרונה בשיתוף פעולה עם‬
‫דולו בהמשך בכרמים‪ .‬כן מקובלת ההנחה‪ ,‬לפיה תהליך התירבות‬           ‫חוקרים בארץ ובחו”ל נעשה שימוש בטכניקות‬
‫של עצי הזית התרחש מתוך ברור של עצים מהבר‪ ,‬מאותם עצים שאש‬         ‫של טביעות אצבע מולקולריות כדי לאפיין את המגוון הגנטי הקיים בעצי‬
‫ליהם חזרו המלקטים לאסוף פירות‪ .‬עצים אלה הניבו ככל הנראה פיש‬      ‫זית עתיקים‪ .‬תוצאות המחקר המתוארות כאן באופן תמציתי מציגות‬
‫רות רבים וגדולים יחסית והכילו כמות רבה יותר של שמן‪ .‬כדי לשמור‬    ‫את מגוון הזנים בין עצי הזית העתיקים ואת דרך הריבוי שלהם כאשר‬
‫על התכונות החקלאיות הנבחרות התבצע ריבוי של עצי זית כבר מימי‬      ‫נשתלו‪ .‬חלקות אוסף שהוקמו בפארק רמת הנדיב ובמרכז המחקר גיש‬
‫קדם בשיטות וגטטיביות‪ ,‬כלומר העברה של גרופיות (ענפים צעירים‬       ‫לת נועדו לשמר את המגוון הגנטי הקיים בעצי זית עתיקים‪ ,‬שהולך לאטו‬

     ‫הצומחים סביב הגזע ‪ -‬משנה מנחות ט‪ ,‬יד)‪ ,‬השרשה והרכבה‪.‬‬                ‫לאיבוד עם המעבר לזנים המתאימים לחקלאות אינטנסיבית‪.‬‬
‫מטעי הזית המבוססים על חקלאות בעל מסורתית פזורים בארץ‬
‫וגדלים במגוון של תנאי אקלים‪ ,‬בהם מפל גשמים וטמפרטורה‪ ,‬קריש‬                                                ‫מבוא‬
‫נה‪ ,‬שעות קור מצטברות והבדלים בלחות יחסית‪ ,‬כמו גם בקרקעות‬
‫מטיפוסים שונים ובאזורים בעלי שונות טופוגרפית‪ .‬סביר אם כן להניח‬   ‫לעץ הזית‪ ,‬לפריו ולשמן הזית חלק חשוב בתרבויות המזרח התיכון ובזו‬
‫כי תהליך הבררה ארוך השנים תרם להתבססות זנים המייצרים פרי‬         ‫של ארץ ישראל‪ .‬ההיסטוריה מלמדת כי בתחילה ליקטו קדמוני האזור‬
‫בהתאם לדרישות המגדלים הספציפיות בבתי הגידול השונים‪ .‬חיזוק‬        ‫את פירות הזית מעצי בר‪ ,‬ולפני כ‪ 7,000-‬שנה החל הזית להתפתח‬
‫להנחה זו מוצאים בחוברת שיצאה לאור במחצית המאה העשרים‬             ‫לראשונה כגידול חקלאי‪ .‬הנחה זו מסתמכת על עדויות ארכיאולוגיות‬
‫(‪ ,)1‬בה מונה המחבר שורה ארוכה של זני זית שונים הקיימים בארץ‪,‬‬     ‫מארץ ישראל המצביעות על הפקה של שמן זית כבר באלף החמישי‬
‫חלקם ייחודיים לאזור גיאוגרפי בודד‪ ,‬חלקם פזורים בכמה אזורים וכאש‬
                                                                 ‫בתמונה למעלה‪ :‬עץ זית עתיק באזור בית ניר (אתר ארכיאולוגי עיי כידון)‪ .‬משמאל פרופ’‬
                               ‫לה שגדלים על פני הארץ כולה‪.‬‬                                                                    ‫שמעון לביא ז”ל‬

‫‪‘ 22 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יולי ‪2016‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27