Page 20 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 7 זית ואבוקדו

‫טבלה ‪ :2‬יבול הפרי (ק”ג‪/‬עץ) באתרי הניסוי השונים‬ ‫היחידה מתוך שלוש שנות הניסוי (טבלה ‪ .)2‬שיעור החנטה עמד על ‪ 3.0%‬ו‪ 2.4%-‬עבור‬
‫עצים מטופלים ועצי ביקורת‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬אולם ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית‪.‬‬
‫רביבים ‪2‬‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫רביבים ‪1‬‬ ‫הטיפול‬ ‫ריכוזי אבץ בעלים בניסוי רביבים ‪ )2012-2010( 2‬מוצגים באיור ‪ .4‬הריכוז לפני תחילת הניסוי‬
‫היה מעט מתחת לערך הסף של ‪ 10‬מ”ג‪/‬ק”ג‪ .‬תגובת העצים ליישום קרקעי של ‪ZnEDTA‬‬
‫‪2012 2011 2010 2007 2006 2005 2005 2006‬‬ ‫הייתה חלשה ולא מובהקת בהשוואה לביקורת‪ .‬היישום העלוותי התבטא בעלייה חדה בריכוז‬
‫האבץ בעלים לרמה של ‪ 30-25‬מ”ג‪/‬ק”ג‪ ,‬שנשמרה לאורך כל תקופת הניסוי והייתה מובהקת‬
‫ביקורת ‪40.7 54.7 51.3 0.7 67.1 3.7 74.5 55.0‬‬ ‫כמעט תמיד בהשוואה לביקורת‪ .‬השפעת היישום העלוותי המאוחר בא גם הוא לידי ביטוי‪.‬‬
‫יבול הפרי באתרי הניסוי השונים מוצג בטבלה ‪ .2‬יישום אבץ קרקעי או עלוותי לא הביא‬
‫יישום קרקעי ‪43.5 57.0 49.4 10.2 73.5 14.8 71.0 50.3‬‬ ‫לעלייה ביבול ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין עצי הביקורת לעצים שקיבלו הזנה באש‬
‫בץ‪ .‬לשני טיפולי האבץ‪ ,‬העלוותי והקרקעי‪ ,‬לא הייתה השפעה על שיעור החנטה בשנים‬
‫יישום עלוותי ‪26.6 62.1 43.7 - - - 69.0 50.8‬‬
‫‪( 2011/12‬טבלה ‪.)3‬‬
‫טבלה ‪ :3‬שיעורי החנטה (‪ )%‬כפי שנמדדו בניסוי רביבים ‪)2012-2010( 2‬‬
‫איור ‪:2‬‬
‫יישום עלוותי‬ ‫יישום קרקעי‬ ‫ביקורת‬ ‫שנה‬ ‫ריכוז האבץ‬
‫‪4.8a‬‬ ‫‪5.4a‬‬ ‫‪5.32a‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫בעלים בניסוי‬
‫‪2012‬‬ ‫רביבים ‪ 1‬בשנים‬
‫‪5.1A‬‬ ‫‪5.4A‬‬ ‫‪4.6A‬‬ ‫‪2005/06‬‬

‫* אותיות שונות מציינות הבדלים מובהקים בין הטיפולים (‪.)p<0.05‬‬ ‫‪ -‬אותיות שונות מציינות הבדלים מובהקים בין הטיפולים (‪.)p<0.05‬‬

‫מסקנות‬ ‫איור ‪:3‬‬
‫ריכוז האבץ בעש‬
‫חשיבות האבץ בתהליך החנטה ידועה‪ ,‬אולם פעמים רבות תרמה‬ ‫לים בניסוי כרמי‬
‫הוספתו לשיפור החנטה רק במקרים בהם היו סימנים חזותיים של‬ ‫יוסף בין השנים‬
‫מחסור ביסוד זה (‪ .)1‬כאשר נראים סימני מחסור באבץ מביא יישום‬ ‫‪2008-2005‬‬
‫עלוותי לשיפור מהיר ויעיל‪ .‬עם זאת‪ ,‬יעילותו של יישום בדרך זאת כאש‬
‫מצעי לאספקת יסוד זה לצמחים עלולה להיות מוגבלת מאחר שאין‬ ‫‪ -‬אותיות שונות מציינות הבדלים מובהקים בין הטיפולים (‪.)p<0.05‬‬
‫כל ודאות כי האבץ בדרך זו אכן מגיע לאתרי הצמח הזקוקים לו לצורך‬
‫פעילותם התקינה‪ .‬כאשר אבץ מיושם לקרקע הוא יכול להיקלט במש‬ ‫איור ‪:4‬‬
‫ערכת השורשים ולהגיע לרקמות הצמח בהן הוא נדרש‪ ,‬אולם תהליכי‬ ‫ריכוז אבץ בעלים‬
‫קיבוע המתרחשים בקרקע (‪ )5‬עלולים למנוע את קליטתו‪ .‬בעבודה‬ ‫בניסוי רביבים ‪2‬‬
‫הנוכחית יישום אבץ לא הביא לשיפור בחנטה‪ ,‬בין אם ניתן בדרך הקש‬ ‫(‪)2012-2010‬‬
‫רקע ובין אם בריסוס עלוותי‪ ,‬למרות העלייה בריכוזו בעלים בעקבות‬
‫היישום‪ .‬ראוי לציין כי שיעור החנטה היה גבוה‪ ,‬כ‪ 2.5%-‬בכרמי יוסף וכ‪-‬‬ ‫‪ -‬אותיות שונות מציינות הבדלים מובהקים בין הטיפולים (‪.)p<0.05‬‬
‫‪ 5%‬ברביבים‪ .‬ייתכן כי על רקע שיעורי חנטה גבוהים אלה הזנה באבץ‬

‫לא יכולה הייתה לתרום להגדלתם‪.‬‬
‫תפקידו של האבץ בתהליכים שונים בצמח נבדק בהרחבה (‪)4-2‬‬
‫ועצי זית אינם שונים במובן זה מצמחים אחרים‪ .‬ההמלצה המקובלת‬
‫הינה לבדוק תכולת אבץ בעלים דיאגנוסטיים לפני הופעת סימנים‬
‫חזותיים‪ ,‬לצורך איתור מחסורים ביסוד זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תגובת עצי זית‬
‫להזנה באבץ או למחסורים בו לא נבדקה באופן יסודי ולכן לא ברור‬
‫מה הבסיס לקביעה של ‪ 10‬מ”ג‪/‬ק”ג חומר יבש‪ ,‬המופיע בספרות‬

‫המקצועית כערך סף למחסור באבץ (‪.)9‬‬

‫סיכום‬

‫הנתונים המופיעים בעבודה זו מצביעים על העובדה שהערך של ‪10‬‬
‫מ”ג‪/‬ק”ג חומר יבש בעלים דיאגנוסטיים הינו עדיין מעל ערך הסף למש‬
‫חסור בזית‪ .‬ריכוזי אבץ גבוהים יותר לא באו לביטוי בעלייה במדדים‬
‫שנבדקו ‪ -‬רמת כלורופיל בעלים‪ ,‬שיעור חנטה או גובה יבול‪ .‬אם יש‬
‫סיבה לחשוב שהזנה באבץ עלולה להיות גורם מגביל בפוריות עצי זית‪,‬‬
‫יש לבצע בדיקה יסודית שתוכל להגדיר ערכי סף נכונים‪ .‬בשלב זה‬
‫נראה כי בדרך כלל האבץ המסופק מהקרקע נותן מענה לצרכי העץ‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בחלק מהמטעים (איור ‪ )1‬נמצאו ריכוזי אבץ נמוכים מאד‬
‫בעלים‪ .‬ייתכן כי על רקע של ריכוזים כל כך נמוכים הזנה באבץ תשפר‬

‫יבולים‪ ,‬גם אם לא נראים סימנים חזותיים של מחסור‪.‬‬

‫‪‘ 20 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יולי ‪2016‬‬