Page 19 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 7 זית ואבוקדו

‫ענף החודש‬ ‫למרות חשיבות האבץ בתהליכים מטבוליטיים בצמחים‪ ,‬מועט מאוד המידע על הזנה‬
‫באבץ בזית‪ ,‬או תגובת זית להזנה באבץ‪ Fernandez-Escobar .‬וחוב’ (‪ )9‬הראו כי ריכוז‬
‫שיעור החנטה נמדד בניסויים בכרמי יוסף וברביבים ‪ .2‬בזמן פריחה‬ ‫אבץ בעלים תלוי בעומס הפרי והוא נמוך בשנות שפע וגבוה בשנות שפל (‪ .)9‬כמו כן‬
‫מלאה סומנו ‪ 100‬פרחים לענף‪ ,‬ארבעה ענפים לעץ‪ .‬בחודש יולי‪ ,‬לאחר‬ ‫דווח על שיפור מסוים בשיעור החנטה כתגובה להזנה עלוותית באבץ (‪ .)10‬ערך הסף‬
‫סיום החנטה וסיום הנשירה הראשונית‪ ,‬נספרו הפירות המסומנים בכל‬ ‫למחסור באבץ בעלים דיאגנוסטיים הוא ‪ 10‬מ”ג‪/‬ק”ג חומר יבש (‪ .)9‬נתון זה מבוסס על‬
‫ענף‪ .‬רמת הכלורופיל בעלים נמדדה באמצעות מכשי ר ‪( SPAD‬מינו�ל‬ ‫מידע שנאסף בעיקר ממטעי בעל‪ ,‬אך קרוב לוודאי שהוא נכון גם עבור מטעים מושקים‪,‬‬
‫טה)‪ .‬היבולים נמדדו באמצעות מסיק ושקילת היבול מכל עץ בנפרד‪.‬‬
‫בנוסף לחלקות הניסוי נדגמו עלים דיאגנוסטיים מחלקות זיתים שונות‬ ‫היות שריכוז האבץ בעלים אינו מושפע מרמת ההשקיה (‪.)11‬‬
‫ברחבי הארץ בחודש יולי בשנים ‪ 2006‬עד ‪ .2012‬ריכוז האבץ בעלים‬ ‫בעבודה זו מוצגות התוצאות של שלושה ניסויים בהזנת זיתים באבץ שבוצעו בשנים ‪2005‬‬
‫נמדד ונקבע כמתואר לעיל‪ .‬הניתוח הסטטיסטי של כל התוצאות בוש‬ ‫עד ‪ .2012‬המטרה העיקרית הייתה לבדוק האם על רקע של רמות אבץ גבוליות (‪10‬‬

‫צע בתוכנת ‪.JMP 10‬‬ ‫מ”ג‪/‬ק”ג חומר יבש) בעלים דיאגנוסטיים תתרום הזנה באבץ לביצועי העצים‪.‬‬

‫תוצאות ודיון‬ ‫חומרים ושיטות‬

‫דגימות העלים נלקחו מחלקות שונות ברחבי הארץ במהלך השש‬ ‫ההשקיה בכל אתרי הניסוי בוצעה בטפטוף‪ ,‬שלוחה אחת לשורת עצים ומרחק של ‪0.75-‬‬
‫נים ‪ 2006‬עד ‪ .2012‬התפלגות ריכוז האבץ בעלים דיאגנוסטיים‪ ,‬כפי‬ ‫‪ 0.5‬מ׳ בין הטפטפות‪ .‬כמויות מי ההשקיה חושבו על פי התאדות גיגית ומקדמי השקיה‬
‫שנבדקה ב‪ 1,850-‬עצי זית‪ ,‬מסוכמת באיור ‪ .1‬ריכוז האבץ בעלים‬ ‫ספציפיים לפי אזורים ואיכות מים‪ .‬ברביבים ניתנה בכל השקיה גם מנת שטיפה בגין השיש‬
‫נמצא מתחת לערך הסף של ‪ 10‬מ”ג‪/‬ק”ג חומר יבש בכ‪25%-‬‬ ‫מוש במים מליחים‪ .‬בחודשים העיקריים של עונת ההשקיה‪ ,‬ממרץ עד ספטמבר‪ ,‬ניתן‬
‫מאוכלוסיית העצים‪ .‬ב‪ 25%-‬נוספים הערכים שנמדדו היו גבוליים‪,‬‬ ‫דישון דרך המים ברמה של ‪ 20‬ק”ג‪/‬ד׳ ו‪ 30-‬ק”ג‪/‬ד׳ חנקן ותחמוצת אשלגן‪ ,‬בהתאמה‪ .‬כל‬
‫‪ 10-12‬מ”ג‪/‬ק”ג‪ ,‬ורק ב‪ 50%-‬מהעצים ריכוז האבץ בעלים היה ברמה‬ ‫עץ נמדד בכל טיפול היה מוקף בעצי שוליים שקיבלו את אותו הטיפול‪ .‬בניסוי רביבים ‪2‬‬
‫נאותה‪ ,‬מעל ‪ 12‬מ”ג‪/‬ק”ג‪ .‬למרות שלא נצפו סימפטומים חזותיים של‬ ‫ניתן כלאט אבץ של ‪ ,ZnEDTA) 5.4%‬׳דשן גת׳) באמצעות מערכת ההשקיה‪ ,‬בדישון נפרד‬
‫מחסור באבץ‪ ,‬נראה כי חלק מהעצים נחשף למחסור באבץ לפי‬ ‫מהדשנים האחרים‪ .‬בכרמי יוסף ובניסוי רביבים ‪ 1‬ניתן כלאט האבץ ביישום ידני‪ ,‬מתחת‬
‫לטפטפות של עצי הטיפול בכמות כוללת של ‪ 300‬מ”ל‪/‬עץ‪ .‬יישום עלוותי בוצע עם אבצאון‬
‫ערכי הסף המקובלים (‪.)9‬‬ ‫(׳דשנים וחומרים כימיים בע”מ׳)‪ ,‬המורכב מאבץ גופרתי‪ ,‬תחמוצת אבץ ואוריאה ומכיל ‪5%‬‬
‫אבץ ו‪ 15%-‬חנקן‪ .‬מועדי היישום וריכוזי האבצאון מופיעים בטבלה ‪ .1‬בניסוי רביבים ‪ 2‬העצים‬
‫איו ר ‪ :1‬התפלגות ריכוז האבץ ב‪ 1,850-‬דגימות של עלים דיאגנוסטיים שנ�א‬
‫ספו מכרמי זית בישראל‬ ‫שטופלו ביישום קרקעי קיבלו אבץ ביישום עלוותי לקראת סיום הניסוי‪.‬‬
‫במהלך הניסויים נדגמו עלים דיאגנוסטיים‪ ,‬נשטפו במי ברז שהכילו חומצת מלח ‪0.5%‬‬
‫ריכוז האבץ בעלים בניסוי שהתבצע ברביבים ‪ 1‬בשנים ‪ 2005/06‬מוצג‬ ‫ולאחר מכן נשטפו פעמיים במים מזוקקים‪ .‬לאחר השטיפה יובשו העלים ב‪ 70-‬מ”צ‬
‫באיור ‪ .2‬ריכוז האבץ בעלים לפני תחילת הניסוי‪ ,‬בחודש פברואר‪ ,‬עמד‬ ‫למשך ‪ 72‬שעות‪ ,‬נטחנו‪ ,‬האבקה נשרפה (שריפה יבשה) בטמפרטורה של ‪ 550‬מ”צ‪,‬‬
‫על כ‪ 10-‬מ”ג‪/‬ק”ג ועלה כמעט פי ‪ 2‬שלושה חודשים לאחר מכן‪ ,‬גם‬ ‫השארית שנותרה עוכלה עם חומצת מלח וריכוז האבץ נמדד בתמיסה באמצעות מכש‬
‫ללא תוספת אבץ‪ .‬תוצאה זו תואמת גם תוצאות שדווחו בספרות (‪)9‬‬
‫ותיארו שינויים עונתיים בריכוז האבץ בעלי זית‪ .‬יישום קרקעי לא העלה‬ ‫שיר בליעה אטומית (חב׳ ‪ ,PerkinElmer‬מסצ’וסטס‪ ,‬ארה״ב)‪.‬‬
‫את ריכוז האבץ בעלים‪ ,‬אולם לאחר יישום עלוותי עלה ריכוזו בעלים‬
‫מינון ומועדי‬ ‫ערך ההגבה יישום אבץ‬ ‫טבלה ‪ :1‬איפיון אתרי הניסוי ופירוט הטיפולים‬
‫בצורה מובהקת ונשאר גבוה גם כעבור שישה חודשים‪.‬‬ ‫יישום עלוותי‬ ‫של הקרקע קרקעי עם‬
‫ריכוז האבץ בעלים בניסוי שנערך בכרמי יוסף מוצג באיו ר ‪ .3‬לפני תח�י‬ ‫של אבצאון‬ ‫(‪ZnEDTA )pH‬‬ ‫אתר שנות זן סוג איכות‬
‫לת הניסוי עמד ריכוז האבץ בעלים על כ‪ 10-‬מ”ג‪/‬ק”ג‪ ,‬ולאחר היישום‬ ‫הניסוי הניסוי ומספר הקרקע מי ההשקיה‬
‫הקרקעי (‪ )ZnEDTA‬עלה זה באופן מובהק בהשוואה לעצי הביקורת‪.‬‬ ‫ללא‬ ‫‪24/3/05 7.5‬‬
‫ההבדלים בריכוזי האבץ בין העצים המטופלים לעצי הביקורת היו מוש‬ ‫‪24/5/05‬‬ ‫חזרות‬
‫‪0.5%‬‬ ‫‪25/3/06‬‬
‫בהקים למשך כשנה ממועד היישום האחרון ודעכו לאחר מכן‪.‬‬ ‫‪7/6/05‬‬ ‫‪11/4/06‬‬ ‫כרמי ‪ 2005‬׳סורי׳ רנדזינה שפירים‬
‫שיעורי החנטה נבדקו בכרמי יוסף רק ב‪ ,2006-‬שהייתה שנת השפע‬ ‫‪0.3%‬‬ ‫‪25/5/06‬‬ ‫יוסף עד ‪ 2007‬חמש חזרות (חרסיתית) ‪EC=1.1 ds/m‬‬
‫‪1/6/10‬‬ ‫‪1/5/05 7.7‬‬
‫‪18/6/11‬‬ ‫‪7/6/05‬‬ ‫רביבים ‪ 2005/06‬׳ברנע׳ לס מליחים‬
‫‪9/7/11‬‬ ‫‪ 5 7.7‬ליטר‪/‬ד׳‬
‫‪5/10/11‬‬ ‫דישון יחסי‬ ‫‪EC=4.5 ds/m‬‬ ‫שש חזרות‬ ‫(ניסוי ‪)1‬‬
‫‪19/4/12‬‬ ‫‪2010‬‬
‫‪20/6/12‬‬ ‫עד ‪2012‬‬ ‫רביבים ‪ 2010‬׳ברנע׳ לס מליחים‬
‫‪26/7/12‬‬
‫‪26/8/12‬‬ ‫‪EC=4.5 ds/m‬‬ ‫(ניסוי ‪ )2‬עד ‪ 2012‬שש חזרות‬

‫‪‘ 19 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יולי ‪2016‬‬