Page 23 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 7 זית ואבוקדו
P. 23
צילם :שגיא שגיבענף החודש ובכן ,האם אכן קיים בארץ מגוון רחב של זנים מסורתיים ששרדו את מאות השנים
האחרונות ,והאם לאלה יש באמת התאמה לתנאי סביבה ספציפיים? מנגד ,אולי
איור :1תרשימי ׳עוגות׳ המלמדים על הקבוצות הגנטיות בנוף העץ ובסורים מדובר בטרמינולוגיה מקומית ,כפי שמוכר למשל ביוון ,ובארצנו קיימים אך מעט זנים
בעצי זית עתיקים עיקריים? באמצעות שימוש בטכניקה של טביעות אצבע מולקולרית( (�Molecular fin
)gerprintingנעשה ניסיון בעבודה זו להשיב על סוגיות אלו ,להבין עד כמה קיים מגוון
-צבעים זהים ,כחול וחום ,מצביעים על קבוצה גנטית זהה (.)3 זנים בין עצי הזית העתיקים באזורנו ומה הייתה דרך ריבויים המקובלת בעת העתיקה.
איור :2תרשימי ׳עוגות׳ המציגים השוואה גנטית בין סורים המתפתחים לצורך כך נאספו דוגמאות עלים מכ 300-עצי זית עתיקים מ 30-מטעים שונים .מכיוון
שלא ניתן לקבוע את גילם המדויק של עצי הזית ,שכן ליבת העץ נרקבת ומתכלה,
בבסיס הגזע לבין הצמרת נבחרו עצים שהיקף הגזע שלהם לא היה נמוך מ 2-מ׳ .דוגמאות נאספו מנוף העצים
כמו גם מה׳סורים׳ שמתפתחים בבסיס הגזע .בהנחה שהעצים אכן הורכבו ,הריהם
-ניתן לראות כי מרבית עצי הזית העתיקים מורכבים (שמאל) ושרוב העצים בהם מייצגים את הרוכבים והכנות ,בהתאמה .מאמר זה מרכז בצורה מתומצתת תוש
קיימת זהות גנטית בין סורים לנוף שייכים לקבוצה הדומיננטית העיקרית ,המייצגת
צאות שהתפרסמו במאמרים מדעיים (ראה פרק ספרות בסוף המאמר).
ככל הנראה את הזן ׳סורי׳ (ימין).
בתמונה :הקמת חלקת האוסף בפארק רמת הנדיב תוצאות
-חלקת האוסף כוללת נציגים של כנות ורוכבים שנדגמו והושרשו על מנת לשמר את אחת התוצאות המפתיעות שהתקבלה ממחקר זה הייתה שונות גנטית נמוכה בין
המגוון הגנטי הקיים בעצי זית עתיקים שהולך לאטו לאיבוד. העצים מהחלקות המגוונות ,לעומת שונות רבה בין הסורים באותן חלקות (איור
.)1מתוך מידת הקרבה הגנטית בין הדוגמאות שנלקחו מנוף העצים נלמד כי
לכ 90%-מהעצים מקור גנטי זהה ,כאשר קבוצה גנטית זאת נמצאה גם בכ22%-
מהסורים שנדגמו (איור ,1צבע כחול) .קבוצה גנטית בעלת מקור גנטי זהה אחר,
השנייה בגודלה ,נמצאה הן בנוף העצים והן בסורים ,דומיננטית יותר בסורים (23%
מבין הדוגמאות) .לבסוף ,הקבוצה הגנטית העיקרית בסורים ( )55%הראתה על
בידול גנטי גבוה בין פרט אחד למשנהו.
תוצאות אלו מובילות למסקנה שמרבית העצים שנדגמו במסגרת המחקר מייצגים
את הזן המקומי המכונה ׳סורי׳ .עם זאת ,נתגלתה שונות גנטית המצביעה על קיומם של
קווים גנטיים אחרים ,ואולי זנים שונים ,בין עצי הזית העתיקים .המגוון הגנטי הגבוה שנמש
צא בסורים בהשוואה לזה שנמצא בנוף העצים נותן רמז ראשון לכך שמרבית עצי הזית
העתיקים מורכבים .בנוסף ,מהעובדה שקיימת קבוצה גנטית דומיננטית בכנות ניתן
לשער שתהליך התירבות של עצי הזית באזורנו כלל גם בררה לכנה ,זאת בהתאמה
לתיאורים המופיעים הן במקורותינו והן בכתבים אחרים ,כמו למשל ב׳תולדות הטבע׳
שפירסם פליניוס הזקן (אנציקלופדיה בת 37כרכים שכתב הסופר ,חוקר הטבע ואיש
הצבא והצי הרומי פליניוס הזקן ויצאה לאור משנת 77לספירה .המערכת) .בשלב
הבא של המחקר ייעשה ניסיון לברר האם הרכבה על כנה זו אכן מהווה יתרון לעץ.
כדי לחזק את הבנתנו לדרך הריבוי של עצי הזית העתיקים בוצעה השוואה גנטית
בין דוגמאות שנלקחו מהצמרת ומהסורים באותו עץ .התוצאות מלמדות כי במש
רבית העצים ( )82.7%לא הייתה זהות גנטית .כלומר ,דוגמאות אלו מייצגות עצים
מורכבים (איור ,2מסומן בירוק) .בנוסף ,מתוך התוצאות של ערכי המגוון הגנטי,
שבחלקן מתוארות באיור ,2עולה מסקנה שהמקור של רוב הכנות הוא מזריעים,
כלומר עצים צעירים שגודלו לצורך זה או שהועתקו למטעים מאזורים סמוכים.
כאן המקום לציין כי הזן ׳סורי׳ הוא קשה השרשה ועל כן ,עד שפותח השימוש
בהורמוני השרשה ,באמצע המאה הקודמת ,הייתה ההרכבה דרך הריבוי המועש
דפת של הזית באזורנו.
סיכום
מחקר זה עשה שימוש בסמנים מולקולריים שאיפשרו ללמוד על טביעת האצבע
הגנטית בעצי זית עתיקים .באמצעות עבודה זו ניתן ללמוד על המקור הגנטי של עצי
הזית העתיקים בארצנו ,שחיים עד היום ,ועל דרך הריבוי הנפוצה שלהם .בעוד שתוש
צאות העבודה מצביעות על כך שמרבית העצים העתיקים שייכים לקבוצה גנטית
‘ 23 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,יולי 2016
