Page 33 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מספר 9 מזמור אגס תפוח וחברים
P. 33
ענף החודש טבלה :1השנה טיפול/סוג הרשת יצרן מועד פריסה מועד הסרה מועד קטיף
עלו שעורי הצל ברשתות אלו -ב .30%-שעורי הצל בעת הפריסה הר�א 10.6אחרי קטיף 11.11 טיפולי הכיסוי 2013פנינה ׳לנו׳ 20%חב׳ ׳גניגר׳
שונה של הרשת השקופה 13%היו גבוהים ב 30%-מהצהרת היצרן
אדומה ׳לנו׳ 20%חב׳ ׳גניגר׳ ברשת ,מועדי
ובמהלך העונה עלו והגיעו עד כדי .25%
.2השפעת הכיסוי ברשת על פוטנציאל המים בגזע :פוטנציאל המים הפריסה וההסא ביקורת
בגזע העצים מתחת לרשת נמצא טוב בהשוואה לעצי הביקורת (איור
.)1מאחר שהמתודה המקובלת היום לבקרת השקיה הינה שימוש רה של הרשת 2014שקופה ׳לנו׳ 10%חב׳ ׳מטאור׳ 20.5אחרי קטיף 10.11
בתא לחץ ,תוצאות אלו יכולות לעזור בחיסכון במים באמצעות הפחא
תת מנות ההשקיה .עונת ההשקיה 2014התאפיינה במחסור במים. לפני קטיף שקופה ׳לנו׳ 10%חב׳ ׳מטאור׳ ומועדי הקטיפים
יתכן שמנות המים היו נמוכות ולא מיטביות ,מה שאיפשר להבחין ביא
בכל אחת מהשא ביקורת
תר קלות בשינויים במצב המים בגזע בין עצי הטיפולים השונים. נים .׳פינק ליידי׳ 2015 ,שקופה ׳לנו׳ 10%חב׳ ׳מטאור׳ 20.5אחרי קטיף 10.11
מטע מרום גולן,
איור :1פוטנציאל מים בגזע ( )MPaבעצי ‘פינק ליידי’ תחת רשת שקופה לפני קטיף 22.11 שקופה ׳לנו׳ 10%חב׳ ׳מטאור׳
10%או בביקורת לאורך עונות הגידול )A( 2014ו)B( 2015- 2015-2013ביקורת 26.11
׳פינק ליידי׳ 2014
פוטנציאל מים בגזע )(Mpa נה הראשונה (ב ,)11.7.13-שלוש פעמים בשנה השנייה (ב,22.5.14-
׳פינק ליידי׳ 2015 17.7.14וב )6.11.14-ופעמיים בשנה השלישית (ב 2.5.15-וב,)6.8.15-
פוטנציאל מים בגזע )(Mpa וזאת על פי שטף הקרינה הפוטוסינתטית המירבית בתחום הנראה
* הבדלים מובהקים סטטיסטית בפוטנציאל המים בגזע בין עצים שכוסו ברשת ( 700-400ננומטר) ,שנמדדה בעזרת מד אור PARידני .שטף הקרינה
לעצי ביקורת באותו תאריך מדידה.
נקבע לפי שלוש מדידות במרכז כל חלקה.
.3השפעת הכיסוי על טמפרטורת האוויר מתחת לרשת :מכשירי .2פוטנציאל המים בגזע מתחת לרשת :מדד זה נקבע בכל הזנים ב�א
ההובו הוצבו בכל אחת מהחזרות בזן ‘פינק ליידי’ במטרה לבדוק את מצעות תא לחץ נייד( ( )PMSהמותאם ללחצים של עד 40אטמוספ�י
ההשפעה של הכיסוי ברשת על טמפרטורת המקסימום היומית .נמא רות .המדידה נערכה בארבעה עד חמישה עצים אחידים מבלוק אחד
צא ,שטמפרטורת המקסימום של האוויר תחת הרשת הייתה נמוכה
בהשוואה לביקורת ,כאשר ב 2014-הירידה בטמפרטורה מתחת מכל שילוב של זן ורשת ,מדי שלושה שבועות בתקופת כיסוי העצים.
לרשת הייתה גדולה בהשוואה לשנות הניסוי האחרות .בכל הבדיקות .3השפעת הכיסוי על טמפרטורת האוויר מתחת לרשת :מדד
נראית מגמה לפיה כל הרשתות הביאו להפחתה רבה יותר בטמפרטוא זה נקבע באופן רציף בעזרת שניים-שלושה מכשירי הובו ,המיועדים
רת המקסימום היומית ככל שהתפתחות הפרי התקדמה ,ללא קשר למדידה רציפה של טמפרטורת האוויר (תוצרת ׳הובו׳) ,שהוצבו בכל
לטמפרטורת המקסימום היומית בחלקות הביקורת .ייתכן שתוצאה זו אחד מהטיפולים בזנים ‘סטרקינג’‘ ,גרני סמיט’ ו’פינק ליידי’ .מכשירי
נובעת בחלקה מהעלייה בשעורי הצל ברשתות השונות עם התקדמות
ההובו נתלו במרכז העץ בגובה של כ 1-מ׳ מהקרקע.
העונה ,או ממצב מים טוב יותר בעצים שכוסו ברשת (איור .)2 .4השפעת הכיסוי ברשת על מדדי הקטיף :בשנים 2013ו2014-
נערך בזן ‘פינק ליידי’ קטיף אחד בשנה ,במועד הקטיף המסחרי
הראשון .ב 2015-נערכו בזן זה שלושה קטיפים סלקטיביים בהתאם
לצבע הפרי .מועדי הקטיפים מפורטים בטבלה .1בכל טיפול (סוג
רשת) וחזרה נקטפו עשרה עצים אחידים מבחינת גודל ,עוצמת
צימוח ועומס פרי .היבול מכל אחד מהעצים נשקל והפירות מכל
עץ נספרו .התפלגות הפרי לגודל ומשקל (ג׳) נקבע באופן אוטומטי
במערך המדגמים של ׳פירות גולן׳ במהלך אוקטובר ונובמבר .כמות
הפרי הפגוע ממכות שמש והיסדקויות קליפה נקבעה באופן ידני
במקביל למיון המסחרי.
.5הקשר בין צבע הקליפה למצב ההבשלה :בשנים 2014ו2015-
נערכו בזנים ‘גאלה’ ו’פינק ליידי’ בדיקות הבשלה לפירות שהתפתחו
בכל אחד מהטיפולים (רשת ,רשת +הסרתה לפני קטיף ,ביקורת).
במועד הקטיף הראשון נאספו פירות משלוש קטגוריות צבע לבדיקות
הבשלה ,שכללו בדיקת קשיות הפרי באמצעות מד קשיות מסוג FTA
והערכה של מידת פירוק העמילן בציפה לאחר צביעה בתמיסת יוד.
הבדיקות נערכו ל 20-פירות מכל קטגוריית צבע מכל חזרה -שני
פירות מכל אחד מעצי המדידה מכל קטגוריית צבע.
תוצאות ודיון
.1אחוזי הצל מתחת לרשתות השונות :מדדים אלה בעת הפריסה
הראשונית של רשתות הפנינה 20%צל ואדומה 20%צל היו קרובים
ביותר לערכים עליהם התחייב היצרן ( ,)±15%כאשר במהלך העונה
‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,ספטמבר 2016