Page 33 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מספר 9 מזמור אגס תפוח וחברים
P. 33

‫ענף החודש‬                                                              ‫טבלה ‪ :1‬השנה טיפול‪/‬סוג הרשת יצרן מועד פריסה מועד הסרה מועד קטיף‬

‫עלו שעורי הצל ברשתות אלו ‪-‬ב‪ .30%-‬שעורי הצל בעת הפריסה הר�א‬             ‫‪ 10.6‬אחרי קטיף ‪11.11‬‬  ‫טיפולי הכיסוי ‪ 2013‬פנינה ׳לנו׳ ‪ 20%‬חב׳ ׳גניגר׳‬
‫שונה של הרשת השקופה ‪ 13%‬היו גבוהים ב‪ 30%-‬מהצהרת היצרן‬
                                                                                             ‫אדומה ׳לנו׳ ‪ 20%‬חב׳ ׳גניגר׳‬                 ‫ברשת‪ ,‬מועדי‬
                         ‫ובמהלך העונה עלו והגיעו עד כדי ‪.25%‬‬
‫‪ .2‬השפעת הכיסוי ברשת על פוטנציאל המים בגזע‪ :‬פוטנציאל המים‬                                    ‫הפריסה וההסא ביקורת‬
‫בגזע העצים מתחת לרשת נמצא טוב בהשוואה לעצי הביקורת (איור‬
‫‪ .)1‬מאחר שהמתודה המקובלת היום לבקרת השקיה הינה שימוש‬                   ‫רה של הרשת ‪ 2014‬שקופה ׳לנו׳ ‪ 10%‬חב׳ ׳מטאור׳ ‪ 20.5‬אחרי קטיף ‪10.11‬‬
‫בתא לחץ‪ ,‬תוצאות אלו יכולות לעזור בחיסכון במים באמצעות הפחא‬
‫תת מנות ההשקיה‪ .‬עונת ההשקיה ‪ 2014‬התאפיינה במחסור במים‪.‬‬                 ‫לפני קטיף‬             ‫שקופה ׳לנו׳ ‪ 10%‬חב׳ ׳מטאור׳‬                 ‫ומועדי הקטיפים‬
‫יתכן שמנות המים היו נמוכות ולא מיטביות‪ ,‬מה שאיפשר להבחין ביא‬
                                                                                             ‫בכל אחת מהשא ביקורת‬
     ‫תר קלות בשינויים במצב המים בגזע בין עצי הטיפולים השונים‪.‬‬          ‫נים‪ .‬׳פינק ליידי׳‪ 2015 ,‬שקופה ׳לנו׳ ‪ 10%‬חב׳ ׳מטאור׳ ‪ 20.5‬אחרי קטיף ‪10.11‬‬
                                                                                                                                         ‫מטע מרום גולן‪,‬‬
‫איור ‪ :1‬פוטנציאל מים בגזע (‪ )MPa‬בעצי ‘פינק ליידי’ תחת רשת שקופה‬        ‫לפני קטיף ‪22.11‬‬       ‫שקופה ׳לנו׳ ‪ 10%‬חב׳ ׳מטאור׳‬
            ‫‪ 10%‬או בביקורת לאורך עונות הגידול ‪ )A( 2014‬ו‪)B( 2015-‬‬      ‫‪ 2015-2013‬ביקורת ‪26.11‬‬
                                ‫׳פינק ליידי׳ ‪2014‬‬
‫פוטנציאל מים בגזע )‪(Mpa‬‬                                                ‫נה הראשונה (ב‪ ,)11.7.13-‬שלוש פעמים בשנה השנייה (ב‪,22.5.14-‬‬
                                ‫׳פינק ליידי׳ ‪2015‬‬                      ‫‪ 17.7.14‬וב‪ )6.11.14-‬ופעמיים בשנה השלישית (ב‪ 2.5.15-‬וב‪,)6.8.15-‬‬
‫פוטנציאל מים בגזע )‪(Mpa‬‬                                                ‫וזאת על פי שטף הקרינה הפוטוסינתטית המירבית בתחום הנראה‬
‫* הבדלים מובהקים סטטיסטית בפוטנציאל המים בגזע בין עצים שכוסו ברשת‬      ‫(‪ 700-400‬ננומטר)‪ ,‬שנמדדה בעזרת מד אור ‪ PAR‬ידני‪ .‬שטף הקרינה‬
                                       ‫לעצי ביקורת באותו תאריך מדידה‪.‬‬
                                                                                            ‫נקבע לפי שלוש מדידות במרכז כל חלקה‪.‬‬
‫‪ .3‬השפעת הכיסוי על טמפרטורת האוויר מתחת לרשת‪ :‬מכשירי‬                   ‫‪ .2‬פוטנציאל המים בגזע מתחת לרשת‪ :‬מדד זה נקבע בכל הזנים ב�א‬
‫ההובו הוצבו בכל אחת מהחזרות בזן ‘פינק ליידי’ במטרה לבדוק את‬            ‫מצעות תא לחץ נייד( (‪ )PMS‬המותאם ללחצים של עד ‪ 40‬אטמוספ�י‬
‫ההשפעה של הכיסוי ברשת על טמפרטורת המקסימום היומית‪ .‬נמא‬                 ‫רות‪ .‬המדידה נערכה בארבעה עד חמישה עצים אחידים מבלוק אחד‬
‫צא‪ ,‬שטמפרטורת המקסימום של האוויר תחת הרשת הייתה נמוכה‬
‫בהשוואה לביקורת‪ ,‬כאשר ב‪ 2014-‬הירידה בטמפרטורה מתחת‬                       ‫מכל שילוב של זן ורשת‪ ,‬מדי שלושה שבועות בתקופת כיסוי העצים‪.‬‬
‫לרשת הייתה גדולה בהשוואה לשנות הניסוי האחרות‪ .‬בכל הבדיקות‬              ‫‪ .3‬השפעת הכיסוי על טמפרטורת האוויר מתחת לרשת‪ :‬מדד‬
‫נראית מגמה לפיה כל הרשתות הביאו להפחתה רבה יותר בטמפרטוא‬               ‫זה נקבע באופן רציף בעזרת שניים‪-‬שלושה מכשירי הובו‪ ,‬המיועדים‬
‫רת המקסימום היומית ככל שהתפתחות הפרי התקדמה‪ ,‬ללא קשר‬                   ‫למדידה רציפה של טמפרטורת האוויר (תוצרת ׳הובו׳)‪ ,‬שהוצבו בכל‬
‫לטמפרטורת המקסימום היומית בחלקות הביקורת‪ .‬ייתכן שתוצאה זו‬              ‫אחד מהטיפולים בזנים ‘סטרקינג’‪‘ ,‬גרני סמיט’ ו’פינק ליידי’‪ .‬מכשירי‬
‫נובעת בחלקה מהעלייה בשעורי הצל ברשתות השונות עם התקדמות‬
                                                                                    ‫ההובו נתלו במרכז העץ בגובה של כ‪ 1-‬מ׳ מהקרקע‪.‬‬
       ‫העונה‪ ,‬או ממצב מים טוב יותר בעצים שכוסו ברשת (איור ‪.)2‬‬          ‫‪ .4‬השפעת הכיסוי ברשת על מדדי הקטיף‪ :‬בשנים ‪ 2013‬ו‪2014-‬‬
                                                                       ‫נערך בזן ‘פינק ליידי’ קטיף אחד בשנה‪ ,‬במועד הקטיף המסחרי‬
                                                                       ‫הראשון‪ .‬ב‪ 2015-‬נערכו בזן זה שלושה קטיפים סלקטיביים בהתאם‬
                                                                       ‫לצבע הפרי‪ .‬מועדי הקטיפים מפורטים בטבלה ‪ .1‬בכל טיפול (סוג‬
                                                                       ‫רשת) וחזרה נקטפו עשרה עצים אחידים מבחינת גודל‪ ,‬עוצמת‬
                                                                       ‫צימוח ועומס פרי‪ .‬היבול מכל אחד מהעצים נשקל והפירות מכל‬
                                                                       ‫עץ נספרו‪ .‬התפלגות הפרי לגודל ומשקל (ג׳) נקבע באופן אוטומטי‬
                                                                       ‫במערך המדגמים של ׳פירות גולן׳ במהלך אוקטובר ונובמבר‪ .‬כמות‬
                                                                       ‫הפרי הפגוע ממכות שמש והיסדקויות קליפה נקבעה באופן ידני‬

                                                                                                            ‫במקביל למיון המסחרי‪.‬‬
                                                                       ‫‪ .5‬הקשר בין צבע הקליפה למצב ההבשלה‪ :‬בשנים ‪ 2014‬ו‪2015-‬‬
                                                                       ‫נערכו בזנים ‘גאלה’ ו’פינק ליידי’ בדיקות הבשלה לפירות שהתפתחו‬
                                                                       ‫בכל אחד מהטיפולים (רשת‪ ,‬רשת ‪ +‬הסרתה לפני קטיף‪ ,‬ביקורת)‪.‬‬
                                                                       ‫במועד הקטיף הראשון נאספו פירות משלוש קטגוריות צבע לבדיקות‬
                                                                       ‫הבשלה‪ ,‬שכללו בדיקת קשיות הפרי באמצעות מד קשיות מסוג ‪FTA‬‬
                                                                       ‫והערכה של מידת פירוק העמילן בציפה לאחר צביעה בתמיסת יוד‪.‬‬
                                                                       ‫הבדיקות נערכו ל‪ 20-‬פירות מכל קטגוריית צבע מכל חזרה ‪ -‬שני‬

                                                                                    ‫פירות מכל אחד מעצי המדידה מכל קטגוריית צבע‪.‬‬

                                                                                                         ‫תוצאות ודיון‬

                                                                       ‫‪ .1‬אחוזי הצל מתחת לרשתות השונות‪ :‬מדדים אלה בעת הפריסה‬
                                                                       ‫הראשונית של רשתות הפנינה ‪ 20%‬צל ואדומה ‪ 20%‬צל היו קרובים‬
                                                                       ‫ביותר לערכים עליהם התחייב היצרן (‪ ,)±15%‬כאשר במהלך העונה‬

                         ‫‪‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬ספטמבר ‪2016‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38