Page 16 - עלון הנוטע מרץ 2017 מספר 3 רימון ואפרסמון

‫צוות המעבדה‬

‫עיכוב רקבונות‬ ‫התמונה להמחשה בלבד‪ ,‬באדיבות‪montenegro-for.me :‬‬
‫אחסון ברימוני‬
‫‘וונדרפול’ לייצוא‬

‫דני גמרסני‪ ,‬טלי גולדברג‪ ,‬אוהד נריה‪ ,‬היבא איברהים‪ ,‬אלה‬
‫צבילינג‪ ,‬לילך שיפמן‪ ,‬רונן שפיר‪ ,‬הראל אגרא ‪ /‬החברה‬

‫למחקר ופיתוח קירור ואיסום פירות ק”ש בע”מ‬
‫(‪)danny.gamrasni@gmail.com‬‬

‫(ח‪.‬פ‪ )Prochloraz .‬וסקולר (ח‪.‬פ‪ .)Fludioxonil .‬לפרי המיועד לייצוא‬ ‫תקציר‬
‫לאיחוד האירופי יש אישור שימוש רק לסקולר‪ ,‬אולם תכשיר זה יקר‬
‫יחסית ובנוסף‪ ,‬מיישומים מסחריים התקבל רושם ראשוני לפיו יעילותו‬ ‫ימונים רגישים לנזקי רקבונות באחסון כתוצאה מפת‬
‫בהדברת הקוניאלה אינה גבוהה‪ .‬על כן‪ ,‬בשנת ‪ 2013‬נערך במעבדתנו‬ ‫טריות פתוגניות‪ ,‬בהן בוטריטיס (‪)Botrytis cinerea‬‬
‫ניסוי ראשוני בו נסרקו מגוון רחב של חומרי הדברה במטרה לזהות‬ ‫וקוניאלה (‪ .)Coniella granati‬במהלך שלוש שנות ניסוי‪ 2013 ,‬עד‬
‫את אלה שביכולתם למנוע את התפתחות רקבון הקוניאלה ברימון‪.‬‬ ‫‪ ,20155‬נבחנה האפשרות להדברתן בפירות רימון מזן ‘וונדרפול’ ב�א‬
‫בהמשך נבחנו בשתי שנות ניסוי נוספות‪ 2014 ,‬ו‪ ,2015-‬השפעתם של‬ ‫מצעות טבילה בחומרי הדברה שונים‪ .‬כיום מורשה לשימוש התכשיר‬
‫קוטלי פטריות פוטנציאליים למניעת רקבונות קוניאלה ובוטריטיס‪.‬‬ ‫סקולר (‪ ,)Scholar‬בו נטבלים הרימונים לאחר הקטיף וניתן לייצאם‬
‫לא נבחנו תכשירים שמכילים את החומר הפעיל ‪ ,Prochloraz‬מכיוון‬ ‫לאיחוד האירופי‪ .‬התכשיר לונה אקספיריינס( (‪ )LunaEx‬התבלט ביע�י‬
‫לותו במניעת הרקבונות בפרי‪ ,‬אולם ניתן יהיה להשתמש בו רק לאחר‬
‫שכאמור הדברה באמצעותו אינה מורשית בשוק האירופי‪.‬‬ ‫קבלת רישוי‪ ,‬כנדרש‪ .‬בעבודה זו מדווח על תכשירים אלה ואחרים‪,‬‬

‫שיטות וחומרים‬ ‫להם נמצא פוטנציאל לעיכוב הרקבונות בפירות רימון באחסון‪.‬‬

‫רימוני ‘וונדרפול’ נאספו ב‪ ,9.11.15-‬בשלהי הקטיף‪ ,‬ממיכלים במטע‬ ‫מבוא‬
‫להבות הבשן ל‪ 18-‬תיבות‪ ,‬עשרה פירות בתיבה‪ ,‬כל פרי שימש חזרה‪.‬‬
‫בדיקות הבשלה ביום הקטיף נערכו בארבע חזרות‪ ,‬כאשר לכל חזרה‬ ‫פירות רימון רגישים להתפתחות רקבונות באחסון כתוצאה מפעילות‬
‫שימש מיץ שנסחט מחמישה פירות‪ .‬הבדיקות כללו את תכולת כלל‬ ‫של פטריות פתוגניות (‪ .)1‬בין גורמי הריקבון העיקריים ניתן למנות את‬
‫המוצקים המומסים (כמ״מ) שעמדה על כ‪ 17.1%-‬ותכולת החומצה‬ ‫פטריית הבוטריטיס( (‪ )Botrytis cinerea‬והקוניאלה (�‪Coniella gra‬‬
‫הציטרית‪ ,‬שעמדה על ‪ ,1.11%‬כאשר על פי אלה ניתן לקבוע שהרימון‬ ‫‪ ,)nati‬שבודדה לראשונה במעבדה בקריית שמונה ושהפגיעה ממנה‬
‫בשל וראוי לקטיף‪ .‬תיבות הפרי חולקו לשלוש קבוצות אילוח שונות‪,‬‬ ‫בפרי המאוחסן גוברת בשנים האחרונות (‪ .)2‬כיום מורשים לשימוש‬
‫שני תכשירים לעיכוב התפתחות רקבונות אחסון ברימון‪ :‬ספורטק‬

‫‪‘ 16 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מרץ ‪2017‬‬