Page 38 - עלון הנוטע מרץ 2017 מספר 3 רימון ואפרסמון

‫גורם משיכה תיירותי ‪ -‬נוף עצי הזית הייחודי‪.‬‬ ‫המפה באדיבות ׳מסע אחר׳‬ ‫מפה ‪:1‬‬
‫קשה לדעת במדויק מתי הגיע לחבל פוליה חידק הקסיללה‪ ,‬גורם המגיפה‪ .‬התת‬ ‫חבל פוליה‬
‫ראות ראשוניות על תופעות חריגות הגיעו בתחילת ‪ 2010‬והזיהוי הוודאי של החידק‬ ‫על מפת‬ ‫באדיבות ‪Hawk Wakawaka Wine Reviews‬‬
‫היה בסתיו ‪ .2013‬זיהוי הנשא‪ ,‬ציקדת הרוק ‪ ,Philaenus spumarius‬הגיע מיד‬ ‫איטליה‬
‫לאחר מכן‪ .‬בשלב זה המחלה כבר נפוצה במספר רב של מטעים מאזור העיר‬
‫לצ’ה (‪ )Lecce‬שבצפון ועד גאליפולי ולמטה מזה‪ ,‬בדרום (מפה)‪ .‬במצב זה כבר לא‬ ‫לא הגיעה המפה הנוספת‬

‫ניתן לדבר על הכחדת המחלה‪.‬‬ ‫מפה ‪ :2‬השטח הלבן מימין למטה הוא האזור הנגוע‪ .‬מעליו‪ ,‬האזור הצבוע בחום‪ ,‬הינו‬
‫למרות זאת‪ ,‬על פי תקנות האיחוד האירופי לגבי מזיקי הסגר‪ ,‬נדרשו המגדלים‬ ‫שטח ההסגר הראשון המשתרע על ‪ 20‬ק״מ ומעליו עוד ‪ 10‬ק״מ של שטח הסגר שני‬
‫לעקור עצים נגועים (תמונה ‪ )4‬ולהשמיד ברדיוס של ‪ 100‬מ׳ את כל הצמחים‬
‫שעלולים להוות פונדקאים לחידק או לנשא (יצוין כי לשני אלה טווח פונדקאים‬ ‫(תכלת)‬
‫רחב)‪ .‬בנוסף נאסרה באזור נטיעה חדשה של עצי זית‪ ,‬שקד ודובדבן‪ ,‬דרית‬
‫שה שנתקלה בהתנגדות קשה מצד האוכלוסיה הלא חקלאית ומצד מספר‬ ‫תמונה ‪ :5‬כך נראה שטח עקור‬
‫ארגוני סביבה שביקשו לשמור על הצביון האופייני לאזור‪ .‬הנושא מטופל כיום‬

‫בערכאות משפטיות‪.‬‬

‫התמודדות עם המחלה‬

‫המחלה ‪ Olive quick decline syndrome‬מרוכזת בעקב המגף האיטלקי‪,‬‬
‫בקצה הדרומי‪-‬מזרחי שלו‪ ,‬מה שמאפשר להתמודד איתה בשתי רמות‪:‬‬

‫‪ .1‬הגדרה ובידוד של האזור הנגוע‪ ,‬הפרדתו מהאזור הסמוך לו בטווח של ‪20‬‬
‫ק״מ צפונה ‪ -‬אזור הסגר ראשון‪ ,‬וכן יצירת אזור הסגר שני‪ 10 ,‬ק״מ נוספים‬
‫צפונה והלאה‪ .‬לכל אזור כללים משלו‪ ,‬התייחסות שונה וטיפול שונה‪ .‬באזור‬
‫הנגוע לא ניתן להשמיד את המחלה ועל כן גם לא טורחים לעקור שם את‬
‫העצים‪ ,‬כאשר עיקר הפעילות הוא מניעת התפשטותה אל שני אזורי ההסגר‬
‫המשניים ומעבר להם (מפה ‪ .)2‬ב‪ 2016-‬הוחל בביצוע סקר שנתי ויזואלי‬
‫של כל העצים בשני אזורי ההסגר שמצפון לאזור הנגוע ונלקח למעבדה‬
‫דיגום של עץ לכל ‪ 10‬ד׳‪ .‬עץ נגוע באזור ההסגר הראשון נעקר מיד‪ ,‬עץ נגוע‬
‫באזור ההסגר השני גם הוא נעקר מיד ועמו נעקרו ברדיוס של ‪ 100‬מ׳ כל‬

‫הצמחים שעלולים להוות פונדקאים‪.‬‬
‫‪ .2‬דרך ההתמודדות השנייה היא ניסיונות הדברה באזור הנגוע‪ .‬נבחנים מספר‬

‫כיוונים‪:‬‬
‫‪ 0‬הדברת הנשא‪ ,Philaenus spumarius :‬מין של ציקדת רוק (תמונה ‪ ,)5‬הוא‬
‫הנשא המוכח של המחלה באיטליה‪ .‬הקסיללה‪ ,‬החידק גורם המחלה‪ ,‬חי אך‬
‫ורק בצינורות העצה של צמחים ובגוף החרק הנשא‪ ,‬כאשר אחת הדרכים להת‬
‫תמודדות יכולה להיות הדברתו של זה האחרון‪ .‬מתבצעים נסיונות בתכשירים‬
‫שונים‪ ,‬בהם נאוניקוטינואידים‪ ,‬פירתרואידים‪ ,‬מובנטו (ח‪.‬פ‪)Spirotetramate .‬‬
‫וכן שמנים וחומרים אורגניים שונים‪ .‬העצים מרוססים בתכשירים השונים‪ ,‬הענת‬
‫פים מכוסים ברשת נגד חרקים כשלתוכה מוכנסים פרטים של חרק המטרה‪.‬‬
‫הכנסת החרקים בוצעה מספר פעמים בטווחי זמן שונים של שלושה עד ‪15‬‬
‫יום לאחר יישום התכשירים השונים‪ ,‬כאשר פעילות הדברה סבירה נמצאה‬
‫לדלמתרין‪ ,‬נאוניקוטינואידים‪ ,‬סנסור וציהלוטרין‪ .‬ניסויים מעין אלה מאפשרים‬
‫השוואה בין התכשירים במערכת מאולצת (כלובי רשת) ויש לבחון את השפת‬
‫עתם על אוכלוסיה טבעית מעורבת גילאים‪ .‬בדרום איטליה לחרק ‪Philaenus‬‬
‫‪ spumarius‬דור אחד בשנה והוא עובר את החורף כביצה‪ .‬האנטומולוג העוסק‬
‫בנושא מציע לכוון את עיתוי ההדברה לשלב בו הזחלים במטע מרוכזים על‬
‫צימוח רענן שרובו עשביה‪ ,‬ולהדביר את זו (ואותם) באמצעות כיסוח‪ ,‬עקירה‬

‫וכדומה‪ .‬כרגע נערכים ניסויים בכיוון זה‪.‬‬
‫‪ 0‬הדברה ישירה של ה‪ :Xylella fastidiosa-‬בכנס דווח על שימוש בריסוס‬

‫‪‘ 38 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מרץ ‪2017‬‬