Page 41 - עלון הנוטע מרץ 2017 מספר 3 רימון ואפרסמון
P. 41

‫מה במו”פ‬                                                               ‫תרשים‪ :‬מנגנון אי התאם עצמי גמטופיטי באגס‪ .‬א ‪ -‬לא תתרחש הפריה; ב ‪ -‬הפריה חלקית;‬
                                                                                                                                          ‫ג ‪ -‬הפריה מלאה‬
‫שבועות לאחר שיא הפריחה‪ ,‬קוטר פרי (מ״מ) ב׳קוסציה׳ ומספר זרת‬
                                ‫עים לפרי ב׳ספדונה׳ ו׳קוסציה׳‪.‬‬          ‫א’ ‪ -‬חוסר התאם‬  ‫ג’ ‪ -‬התאם מלא ב’ ‪ -‬התאם חלקי‬

‫‪ 0‬שלב שני ‪ -‬פיזור זרים פורחים של ‘הוסוי’ בתוך שורות ה’ספדונה’‪:‬‬         ‫עד היום נלמד על המתאם החיובי בין מספר הזרעים בפרי לגודלו‪,‬‬
‫הניסוי נערך בשנת ‪ 2010‬במטע יפתח‪ ,‬המורכב משורות ׳ספדונה׳‬                              ‫כלומר ככל שיש יותר זרעים בפרי כך הוא גדול יותר‪.‬‬
‫ו׳קוסציה׳ הנטועות לסירוגין‪ .‬בבלוק טיפולי הזרים הוכנסו בכל שורת‬
‫׳ספדונה׳ זרים פורחים של ׳קוסציה׳ (התאם חלקי) או של ׳הוסוי׳‬             ‫כדי לשפר את סיכויי ההפריה של הזנים ׳ספדונה׳ ו’קוסציה’‪ ,‬השייכים‬
‫(התאם מלא) כל עץ חמישי‪ .‬בבלוק הביקורת‪ ,‬המורכב אף הוא משות‬              ‫לקבוצת זני האגס האירופי (‪ ,)Pyrus communis‬נעשה ניסיון לאתר זן‬
‫רות שלמות של ׳ספדונה׳ ו׳קוסציה׳ ומרוחק ‪-‬כ‪ 50-‬מ’ מבלוק הטיפ�ו‬           ‫אחר של אגס בעל התאם גנטי מלא‪ ,‬מה שיביא לסיכויי הפריה גבוהים‬
                                                                       ‫יותר‪ .‬מבין זני האגס האירופי נמצא אחד בלבד‪ ,‬׳לאוסן׳‪ ,‬לו התאם גנת‬
                                         ‫לים‪ ,‬לא הוכנסו זרים‪.‬‬          ‫טי מלא עם ה׳ספדונה׳ וה’קוסציה’‪ .‬במקביל נמצא שגם לזני האגס‬
‫מבנה הניסוי היה בלוקים באקראי‪ ,‬ארבע חזרות (שורות)‪ ,‬עשרה עצים‬           ‫האסיאני‪ ,‬השייכים למין אחר של אגס‪ ,Pyrus pyrifolia ,‬התאם גנטי‬
‫לחזרה ‪ X‬שלושה טיפולים‪ .‬המדדים שנבדקו כללו שעורי חנטה (‪,)%‬‬              ‫מלא לשני הזנים‪ ,‬אך רק אחד מהם‪ ,‬׳הוסוי׳‪ ,‬חופף את פריחתם ויכול‬

              ‫יבול (ק״ג‪/‬ד׳)‪ ,‬מספר זרעים לפרי וקוטר פרי (מ״מ)‪.‬‬                                            ‫אם כן לשמש להם כמפרה‪.‬‬
‫‪ 0‬שלב שלישי ‪ -‬האבקה טבעית‪ :‬ניסויים אלה נערכו בשנים‬                     ‫מטרת הניסויים הייתה לבחון האם ניתן לשפר את ההפריה ולהעלות‬
‫‪ 2016-2013‬בחוות מתתיהו על עצי ׳ספדונה׳ המורכבים על כנת ‪.BA29‬‬           ‫את מספר הזרעים בפרי ה׳ספדונה׳ וה’קוסציה’ באמצעות האבקה‬
‫מרחקי הנטיעה היו ‪ 4.0x2.0‬מ’ ‪ 110 -‬עצים‪/‬ד’‪ .‬מבנה החלקה היה שתי‬
‫שורות ׳ספדונה׳ ושתי שורות ׳קוסציה׳ לסירוגין‪ .‬בצדה המערבי של החת‬           ‫עם מפרה בעל התאם גנטי מלא‪ ,‬במקרה זה הזן האסיאני ׳הוסוי׳‪.‬‬
‫לקה‪ ,‬בשורות ‪ 1‬עד ‪ ,12‬נטועים בתוך שורות ה׳ספדונה׳‪ ,‬כל עץ עשירי‪,‬‬
‫עצי ‘הוסוי’ (בלוק ה׳הוסוי׳)‪ .‬בצדה המזרחי של החלקה‪ ,‬בשורות ‪ 15‬עד‬                                       ‫חומרים ושיטות‬

         ‫‪ ,52‬המבנה היה דומה אך ללא עצי ׳הוסוי׳ (בלוק הביקורת)‪.‬‬         ‫הניסויים חולקו לשלושה שלבים‪ :‬בשלב ראשון הואבקו פרחי ׳ספדונה׳‬
‫המדד המרכזי שנבדק היה מספר הזרעים לפרי‪ :‬בעצי ׳ספדונה׳‬                  ‫ו׳קוסציה׳ באופן ידני באמצעות מפרים שונים‪ .‬בשלב שני‪ ,‬לאחר שנמצא‬
‫הממוקמים בבלוק ה׳הוסוי׳ אך במרחקים הולכים וגדלים ממפרה‬                 ‫כי לאגס האסיאני ׳הוסוי׳ פוטנציאל טוב כמפרה‪ ,‬פוזרו ענפים פורחים‬
                                                                       ‫שלו בתוך שורות ׳ספדונה׳ פורחות (ניסוי זרים)‪ .‬בשלב שלישי נבדקה‬
   ‫זה‪ ,‬וכן בעצי ׳ספדונה׳ הממוקמים בחלקת הביקורת ללא ׳הוסוי׳‪.‬‬           ‫האבקה והפריה טבעית של ׳ספדונה׳ בלבד באמצעות המפרים ׳קוסת‬
‫בבלוק ה׳הוסוי׳ סומנו חמישה עצי ׳ספדונה׳ במרחקים שונים ממנו‬
‫(מהעץ הראשון הסמוך ל’הוסוי’ ועד לעץ החמישי המרוחק ביותר)‪.‬‬                    ‫ציה׳ (התאם חלקי) ו׳הוסוי׳ (התאם מלא) באופן חופשי במטע‪.‬‬
‫כל סט עצים שכזה היווה חזרה אחת וסומן עשר פעמים‪ ,‬כלומר בעת‬              ‫‪ 0‬שלב ראשון ‪ -‬האבקה ידנית‪ :‬הניסוי נערך בשנים ‪2008-2006‬‬
‫שר חזרות לכל מרחק‪ .‬בכל מרחק נדגמו ‪ 100‬פירות לבדיקת זרעים‬               ‫במטע אגס בוגר בקיבוץ יפתח הנטוע על כנת בטוליפוליה‪ .‬מרחקי‬
‫‪ -‬עשרה פירות לעץ ‪ X‬עשרה עצים‪ ,‬ובסך הכל ‪ 600‬פירות לכל הניסוי‬            ‫הנטיעה הי ו ‪ 4.5x2.5‬מ’ ‪ 90 -‬עצים‪/‬ד’‪ .‬לקראת שלב הפריחה (א�נ‬
                                                                       ‫טזיס) כויסוי כל הפרחים המיועדים להאבקה ידנית בשקיות רשת‪.‬‬
                         ‫‪ -‬שישה מרחקים ‪ 100x‬פירות לטיפול‪.‬‬              ‫בשיא הפריחה הואבקו הפרחים באבקה מהמפרים השונים‪ .‬כל עץ‬
                                                                       ‫שימש בלוק‪ ,‬עליו הואבקו הזנים השונים‪ .‬כל טיפול (מפרה) הואבק על‬
                                      ‫תוצאות‬                           ‫ענף אחד לעץ עם ‪ 50‬פרחים ‪ X‬עשרה עצים = ‪ 500‬פרחים לטיפול‪.‬‬
                                                                       ‫המדדים שנבדקו כללו שעור (‪ )%‬חנטה ראשוני ב’קוסציה’ כשלושה‬
                                   ‫ניסוי ראשון‪ :‬האבקה ידנית‬
‫‪ 0‬׳ספדונה׳‪ :‬המדד הטוב ביותר להצלחת תהליכי ההפריה מתבטא‬
‫במספר הזרעים שנוצרים בפרי‪ .‬מעיון בטבלה ‪ 1‬שבעמוד הבא ניתן‬
‫לראות כי כל הזנים המפרים שנמצאו כבעלי התאם גנטי מלא עם‬
‫ה׳ספדונה׳‪ ,‬׳לאוסן׳‪ ,‬׳בטוליפוליה׳ ו׳הוסוי׳‪ ,‬יצרו שמונה זרעים ב׳ספדונה׳‬
‫שהופרה על ידם‪ ,‬בהשוואה לחמישה‪-‬שישה זרעים בפירות שהתקת‬
‫בלו משאר הזנים המפרים ׳ג’נטיל׳‪ ,‬׳רד‪-‬דרוז׳‪ ,‬׳ספדוצ’ינה׳‪ ,‬אגס סורי‬

        ‫ו׳קוסציה׳‪ ,‬שנמצאו בעלי התאם חלקי של ‪ 50%‬ל׳ספדונה׳‪.‬‬
‫יש לציין כי תופעה זו של מיעוט זרעים בפרי ממפרים בעלי התאם חלקי‬
‫הינה מפתיעה‪ ,‬כיוון שהפרחים הואבקו בעודף אבקה ולכאורה צריך היה‬
‫להיות כאן פיצוי על חוסר ההתאם המלא‪ .‬יתכן וחוסר הפיצוי נובע מכך‬
‫שהנחשונים מגרגרי האבקה בעלי אי התאם תופסים את מקומם של הנת‬
‫חשונים מגרגרי האבקה בעלי ההתאם המלא ברקמת ההובלה הצרה‬
‫שבעמוד העלי‪ ,‬ולכן יש צורך קריטי במפרה בעל התאם גנטי מלא‪ .‬אגס‬
‫‪ ,2‬הזן ׳דגן׳‪ ,‬הוא היחיד מבין הזנים בעלי ההתאם החלקי שנתן מעט יותר‬
‫זרעים (שבעה) מהמקבילים בעלי ההתאם החלקי (שישה זרעים)‪ .‬האם‬

                    ‫הדבר מעיד משהו על פוטנציאל ההפריה שלו?‬

‫‪‘ 41 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מרץ ‪2017‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46