Page 39 - עלון הנוטע מרץ 2017 מספר 3 רימון ואפרסמון

‫חו״ל וכולי‬ ‫באדיבות ‪entomofaune.qc.ca‬‬ ‫תמונה ‪:5‬‬
‫ציקדת הרוק‬
‫במטרה לאשש את ההנחה לפיה לזן ׳לצ׳ינו׳ עמידות מסוימת לקסיללה‪ ,‬וכת‬ ‫‪,Philaenus spumarius‬‬ ‫צילם‪ :‬אהוד חנוך‬
‫די לבחון עמידות בזנים נוספים‪ ,‬הוצבו שתי תבניות ניסוי‪ :‬נטיעה של ‪ 16‬זנים‬ ‫נשא חידק ה‪Xylella-‬‬
‫שונים בחלקה באזור נגוע‪ ,‬וכן הרכבה של זנים שונים על מטע מבוגר בן ‪120-‬‬
‫‪ 80‬שנה‪ ,‬שבו עצים עם נגיעות התחלתית‪ .‬בניסוי זה נבחנים ‪ 250‬זנים שונים‬ ‫או בהגמעה לגזע בתכשיר דלתמט‪ ,‬פיתוח ישראלי המבוסס על אבץ ונחושת‪.‬‬
‫שהובאו מכל העולם‪ ,‬כולל חמישה מישראל‪ .‬על כל עץ הורכבו בהרכבת‬ ‫הרעיון‪ ,‬כך נמסר‪ ,‬נשען על ממצאי מעבדה לגבי חידק הקסיללה הגורם למחלה‬
‫טלאי חמישה זנים‪ :‬׳אולאורולה׳ (רגיש מאד)‪ ,‬׳לצינו׳ ו׳פרונטויו׳ (רגישים פחות)‬ ‫בגפנים בקליפורניה‪ .‬בעבודות אלו נמצא שלשני היסודות אבץ ונחושת השפעה‬
‫ושני זנים נוספים שרגישותם נבחנת‪ .‬ניסוי זה‪ ,‬שמתבצע ביוזמה של חקלאים‬ ‫על יצירת ביופילם‪ ,‬תנועת החידק והתפתחותו‪ .‬תמונות ונתונים מניסוי שהוצג‬
‫מקומיים שאכפת להם‪ ,‬פרוס על כ‪ 120-‬ד׳ וכל צירוף נבחן בחמש חזרות‪.‬‬ ‫על עצים נגועים קשה‪ ,‬בו ניתנו שישה ריסוסים במהלך העונה‪ ,‬הראו השפעה‬
‫הרכבה והחלפת זן בחלקה ותיקה בעלת צביון עצים מסוקס ומיוחד מאפת‬ ‫מרשימה ליסודות אלה‪ ,‬אולם שיחה עם מגדלים העלתה התלהבות פחותה‬
‫שרת‪ ,‬מעבר לפתרון האפשרי לבעיית הרגישות של הזנים‪ ,‬גם את שימורן של‬ ‫מהתוצאות‪ .‬לא דווח על שימוש בתכשיר אנטיביוטי‪ ,‬כאשר בספרות יש מעט‬
‫מאד דיווחים על נסיונות שנערכו בקליפורניה בכיוון זה‪ .‬במעבדה נמצא החידק‬
‫החלקות העתיקות‪.‬‬
‫‪ 0‬בדיקות מעבדה לנוכחות החידק‪ Elisa :‬נחשבת לשיטת בדיקה אמינה‪ ,‬בה‬ ‫רגיש בעיקר לטטרציקלין‪ ,‬אך בניסויים בשטח לא התקבלו תוצאות ברורות‪.‬‬
‫ניתן לזהות בהליך מהיר את כל טיפוסי הקסיללה המוכרים‪ .‬הדגימות הנאסת‬ ‫‪ 0‬חיזוק מנגנון ההגנה של העצים‪ :‬במספר מטעים נערכים ניסויים במגוון רחב‬
‫פות במסגרת הסקר נבדקות בשיטה זו‪ ,‬אם כ י ‪ 5%‬מהן וכל הדוגמאות החש�ו‬ ‫של תכשירים הנחשבים כמחזקים את מנגנון הגנה של הצמח‪ :‬מיצויים צמחיים‪,‬‬
‫דות עוברות גם בדיקת ‪ .real time PCR‬לאחרונה הוכנסו למעבדה שתי שיטות‬ ‫דשנים‪ ,‬חומצות הומיות‪ ,‬מלחים‪ .‬המדדים שנבחנים הם מספר עלים בצימוח‬
‫החדש‪ ,‬תכולת כלורופיל ומוליכות פיוניות‪ .‬בכנס הוצגו תוצאות מ‪ ,2015-‬מהן‬
‫זיהוי זולות‪ ,‬מהירות ובטוחות‪:‬‬ ‫נראה שלחלק מהתכשירים השפעה מעודדת צימוח ולאחרים השפעה על‬
‫‪ ,Direct tissue blot immunoassay – DTBIA .1‬המבוססת‪ ,‬כמו ‪ ,Elisa‬על‬
‫זיהוי חלבונים‪ .‬בשיטה זו מורחים כבר במטע מוהל מהעץ הנבדק על גיליון ניטת‬ ‫תכולת הכלורופיל ומוליכות הפיוניות‪.‬‬
‫רוצלולוז וזה נשלח למעבדה לבדיקת נוכחות חלבונים של החידק‪ .‬יתרונה של‬ ‫‪ 0‬חיפוש עמידות בזנים השונים‪ :‬במספר חלקות נגועות קשה‪ ,‬בהן נטועים ה�ז‬
‫נים ׳אולאורולה׳ ו׳לצ׳ינו׳‪ ,‬נראה שזה האחרון נפגע פחות מהמחלה (תמונה ‪.)6‬‬
‫שיטה זו הוא שאין הוצאה של חומר צמחי אל מחוץ לאזור הנגוע;‬ ‫בבדיקות מולקולריות נמצא שריכוז החידק ב׳לצ׳ינו׳ נמוך פי ‪ 100‬מאשר בזן‬
‫‪ ,Lamp PCR .2‬שיטת זיהוי מולקולרית חדישה ומהירה יחסית ל‪ PCR-‬המקובל‪.‬‬ ‫׳אולאורולה׳‪ ,‬כאשר בהדבקות מכוונות של ענפים מושרשים נמצאה השפעה‬
‫קלה יחסית בזנים ׳לצ׳ינו׳ ו׳פרונטויו׳ לעומת התסמינים הקשים ב׳אולאורולה׳‬
‫סיכום‬
‫ו׳צ’לינה׳‪.‬‬
‫שנים רבות דווח על החידק ‪ Xylella fastidiosa‬רק ב׳עולם החדש׳‪ ,‬קרי ארה״ב‬
‫ואמריקה הדרומית והמרכזית‪ ,‬אך בעת האחרונה מתחילים להופיע דיווחים‬ ‫תמונה ‪ :6‬מימין שורת ׳לצ׳ינו׳‪ ,‬המגלה עמידות יחסית‪ ,‬משמאל שורת ׳אולאורולה׳‬
‫על הימצאותו גם באירופה ואסיה‪ .‬חידק זה נחשב מזיק הסגר במרבית מדינות‬
‫העולם בגין חומרת המחלות להן הוא גורם בגידולים שונים‪ ,‬ריבוי מיני הפונדת‬
‫קאים והנשאים (שחלקם לא מבטא תסמיני מחלה)‪ ,‬הקושי בגילוי המחלות‬
‫ובאכיפת הטיפול‪ .‬ענף הזית באיטליה על שתי שלוחותיו אינו רק עניין כלכלי‬
‫אלא גם חלק מתרבות ומסורת‪ ,‬מרכיב חשוב ביותר בנוף הים תיכוני וערכו רב‬
‫גם מבחינת שימור הקרקע והריאות הירוקות‪ .‬כבר כיום‪ ,‬שנים ספורות מגילוי‬
‫החידק והמחלה‪ ,‬ניכרת באזור זה ירידה חדה בייצור השמן‪ ,‬סגירה של בתי בד‬
‫ופגיעה בפרנסה ובחיים המסורתיים של החקלאים‪ .‬עוצמת הנזק שנחשפה לפת‬
‫נינו בסיור המחישה עד כמה רב הסיכון לחדירתו לארץ וכמה עלינו ללמוד כדי‬
‫להתמודד עם האיום‪ ,‬אם וכאשר (‪ .)1‬הניסיונות שהוצבו לאחרונה באזור פוליה‬
‫הינם ראשוניים וחלקם אינו מראה הצלחה‪ ,‬לא בעצירת המחלה ולא בשיפור‬
‫מצב העצים הנגועים‪ .‬על מגדלי הזית והנהלת הענף בארץ למנוע כניסה של‬
‫צמחים שעלולים לשאת את טיפוסי החידק השונים‪ ,‬להישאר מעודכנים באפת‬

‫שרויות ההתגוננות ולערוך סקר חרקים שעלולים להוות נשאים למחלה‪.‬‬

‫תודות‬

‫תודה לארגון הזית העולמי( (‪ )IOC‬ולשה״מ‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬על מימון הה�ש‬
‫תתפות בכנס של הנציגות הישראלית‪.‬‬

‫ספרות‬

‫‪ .1‬א‪ .‬בהר (‪ :)2015‬מחלה הרסנית ובלתי צפויה בכרמי זית בדרום איטליה‪ .‬׳עלון‬
‫הנוטע׳ גיליון ‪ ,6‬עמ׳ ‪0 .25-22‬‬

‫‪‘ 39 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 March 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מרץ ‪2017‬‬