Page 15 - עלון הנוטע מאי 2017 מספר 5 הבננה

‫צילם‪ :‬נפתלי אופנהיים‪ ,‬ז״ל‬ ‫ענף החודש‬ ‫רקע‬

‫תמונה ‪ :2‬העמסת בננות ודגים על הסירות למשלוח ימי לטבריה‬ ‫ראשון מטעי הבננות בעמק הירדן ניטע בקבוצת כנרת ב‪ )1( 1922-‬ובין ‪1925‬‬
‫‪-‬ל‪ 1935-‬ניטעו מטעים נוספים גם בדגניה א’ וב’‪ ,‬בית זרע‪ ,‬אפיקים ואשדות‪ ,‬ב�ש‬
‫ההתמודדות עם קשיי עיבוד הקרקע‪ ,‬ניקוי העשבייה‪ ,‬ההשקיה וההגנה מפני‬ ‫טח כולל של ‪ 500‬ד׳ שהניבו ‪ 500‬טון לשנה‪ .‬התוצאה של טונה לדונם נראתה‬
‫הרוח הייתה עניין של יומיום‪ .‬כלי העבודה העיקריים היו הטורייה (תמונה ‪,)3‬‬ ‫אז סבירה‪ ,‬וכך גם משך חיי המטע‪ ,‬שהיה שלוש‪-‬ארבע שנים‪ .‬היה אפילו חשש‬
‫הקלשון‪ ,‬הדקר להוצאת שתילים והקלטרת הזוגית‪ .‬הבעיות המיוחדות שעמדו‬ ‫שהביקוש בארץ לא יספיק וחשבו על ערוצי יצוא לעודפים( (‪ .)2‬לא יכולתי ל�ה‬
‫בפני אנשי הבננות בעין גב היו מגבלות השטח‪ :‬הרבה אבן‪ ,‬קרקע חולית‪ ,‬חלחול‬ ‫תאפק מלצטט בנקודה זו את א‪ .‬הורוביץ‪ ,‬אגרונום שרכש במצרים ניסיון של ‪15‬‬
‫מהיר של המים והתייבשות מהירה‪ ,‬קרקע מדרונית‪ ,‬חלקות קטנות ומפוצלות‪,‬‬ ‫שנה במטעי בננות‪ ,‬שימש אחר כך כמומחה במחלקת ההדרכה של הסוכנות‬
‫מתקני שאיבה והולכת מים עצמאיים יקרים בהקמה‪ ,‬בשימוש ובתחזוקה‪ .‬והיו‬ ‫היהודית בארץ ופירסם ב‪ 1930-‬את ספרו הנפלא ׳גידול הבננים בארץ‪-‬ישראל׳‪,‬‬
‫גם קשיי מזג אוויר‪ :‬רוחות מזרחיות עזות‪ ,‬רוחות מערביות בקיץ‪ ,‬תצרוכת מים‬ ‫בהוצאת ספריית ׳השדה׳‪ ,‬וממנו ניתן ללמוד על הפוטנציאל שייחס לגידול הבו‬
‫גבוהה‪ ,‬קרינת שמש חזקה ומחממת בחלקות מדרוניות הפונות לדרום ולמעו‬ ‫ננות בעמק הירדן‪“ :‬ביריחו ישנם מטעי בננים מהפוריים ביותר‪ ,‬וישנה אפשרות‬
‫רב‪ .‬עם זאת נגלו גם יתרונות‪ :‬הקדמת קטיף‪ ,‬אפשרות לגדל בצפיפות גבוהה‪,‬‬ ‫רבה להרחבתם‪ ,‬אולם אין מסילת ברזל לשם‪ ,‬וההובלה באוטומוביל לירושלים‪,‬‬
‫התמלאות טובה של הפרי‪ ,‬אשכולות במשקל גבוה וחשוב מכל‪ :‬עם השנים‬ ‫נוסף להוצאות ההובלה ברכבת לחוף‪ ,‬תפריע בעד פיתוח המטעים באזור הזה‬
‫התברר שאזור מזרח הכנרת סובל מאירועי קרה פחות מאשר המישור של‬ ‫לשם אכספורט‪ .‬בדגניה‪ ,‬בסביבת צמח‪ ,‬על גדות הירדן‪ ,‬על יד ים כנרת סמוך‬

‫עמק הירדן (תמונה ‪ ,4‬בעמוד הבא)‪.‬‬ ‫לרכבת‪ ,‬שם יש לבננים סיכויים טובים מאד״‪.‬‬
‫באותם ימים נעשו ניסיונות לגדל בננות גם בעין חרוד‪ ,‬תל יוסף‪ ,‬גבע‪ ,‬בית אלפא‪,‬‬
‫מעוז חיים ואף איילת השחר ‪ -‬ללא הצלחה‪ .‬בין ‪ 1935‬ל‪ 1948-‬התפתח מאד‬
‫הענף בעמק הירדן ונוספו לגידול חמישה משקים‪ :‬מסדה‪ ,‬שער הגולן‪ ,‬עין גב‪,‬‬

‫גינוסר וגשר‪ .‬בארץ כולה גדל השטח הנטוע ל‪ 2,350-‬ד׳ והיבול ל‪ 3,500-‬טון‪.‬‬

‫הבננות בעין גב‬

‫קיבוץ עין גב עלה על הקרקע במזרח הכנרת ב‪ 1938-‬כישוב חומה ומגדל‪.‬‬
‫הוקם מזח‪ ,‬הותקנה משאבת מים והושלמו הסדרי הבעלות על הקרקע‪ .‬טרו‬
‫קטור ‪ D4‬הניע את המשאבה‪ ,‬הושלמה הכשרת הקרקע סמוך לקיבוץ‪ ,‬נסגר‬
‫הסדר התחלתי עם השכנים והבננות הראשונות בעין גב ניטעו ב‪ ,1940-‬שנתיים‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬בשטח של ‪ 10‬ד׳‪ ,‬באזור שבו נמצא היום מחסן הבגדים‪ .‬בשנים‬
‫הבאות המטע גדל בהדרגה‪ ,‬באביב ניטעו נצרים של הזן ׳ננס׳‪ ,‬ההשקיה ניתנה‬
‫בהצפה בערוגות צרות וגדרות סוף הגנו על המטע מפני הרוח‪ .‬לצורך אוורור‬
‫הקרקע בוצע בערוגות קלטור בעזרת צמד פרדות‪ ,‬וכבר אז שאל שמעון יעקובי‪,‬‬
‫מוותיקי הענף‪ ,‬אם אין בכך נזק של קריעת השורשים‪ ...‬ואכן נגרם נזק‪ ,‬אך לא‬
‫נראתה אפשרות לוותר‪ ,‬אלא לייעל‪ :‬לחרוש בטרקטור במקום בזוג פרדות (‪)3‬‬
‫(תמונה ‪ .)1‬הפרי נקטף לעגלות והוסע אל המזח שנבנה בעין גב‪ ,‬שם הוטען על‬

‫סירות ונשלח לטבריה או למוצא הירדן בדגניה א’ (תמונה ‪.)2‬‬

‫תמונה ‪:3‬‬ ‫צילם‪ :‬נפתלי אופנהיים‪ ,‬ז״ל‬
‫כלי העבודה‬ ‫צילם‪ :‬נפתלי אופנהיים‪ ,‬ז״ל‬

‫העיקריים‬
‫היו הטוריה‪,‬‬

‫הקלשון‪,‬‬
‫הדקר‬

‫והקלטרת‬

‫תמונה ‪ :1‬קלטור הערוגות בעזרת זוג פרדות‬

‫‪‘ 15 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מאי ‪2017‬‬