Page 16 - עלון הנוטע מאי 2017 מספר 5 הבננה

‫צילם‪ :‬יאיר ישראלי‬
‫צילם‪ :‬נפתלי אופנהיים‪ ,‬ז״ל‬
‫תמונה ‪ :5‬השקיה בטפטוף שינתה את פני ממשק הגידול‬ ‫תמונה ‪:4‬‬
‫צילם‪ :‬יאיר ישראלי‬ ‫במהלך הגידול‪ ,‬שהיה כה מקובל ויקר בעבר‪ .‬מהמישור של עמק הירדן נעלם‬ ‫מראשוני‬
‫החריש העמוק ומערכות הניקוז נשארו כמעט ללא שימוש‪ .‬מסתבר שההשקיה‬ ‫האשכולות‬
‫במטע עין גב‬
‫בהצפה הייתה גורם עיקרי להידוק הקרקע‪.‬‬
‫‪ .2‬המעבר לזנים חדשים‪ :‬הכנסת הזן ׳גולדן גרו׳ (׳פז׳‪ ,‬׳זיו׳)‪ ,‬שהחלה ב‪ 1959-‬וא�ח‬ ‫השטח בצפון הקיבוץ היה היחיד שאפשר היה להכין בו ערוגות רחבות עם שתי‬
‫ריו ה׳גרנד ניין׳ שנכנס לארץ ‪-‬ב‪ 1979-‬והגיע בפועל לשטחים בראשית שנות השמ�ו‬ ‫שורות בכל ערוגה‪ .‬בחלקות האחרות הוכנו ערוגות צרות‪ ,‬לפי קווי גובה‪ ,‬שורה‬
‫נים‪ ,‬והפעם כשתילי תרבית רקמה‪ ,‬הביאה למהפיכה של ממש‪ .‬מטע עין גב גידל‬ ‫אחת בלבד בערוגה‪ .‬הוצאות העבודה על השקיה ותחזוקת הערוגות היו גבוהות‬
‫פרי באיכות טובה גם בזן ׳ננס׳‪ ,‬אולם עבר באופן מלא יחד עם שאר קיבוצי העמק‬ ‫מאד‪ .‬אמצעי השקיה אלטרנטיבי שנעשה בו שימוש בשטחים מדרוניים ואבניים‬
‫ל׳גרנד ניין׳‪ ,‬הזן המקובל בייצוא בעולם‪ ,‬תוך התאמה מירבית לדרישות הלקוחות‪.‬‬ ‫היה בתחילה המטרה מעל הנוף ובהמשך מתחת לנוף‪ .‬ב‪ ,1956-‬כשהגיע גרעין‬
‫‪ .3‬תמיכה בכבלים מעל לנוף השלימה את החלפת הזן‪ .‬ההליכה במטע נ�ע‬ ‫הנח’’ל ׳אמירים׳ לעין גב‪ ,‬הושקו חלקות הסוסיתא בהמטרה מעל לנוף‪ .‬דניאל‬
‫שתה פשוטה וקלה יותר‪ .‬השיטה מתאימה במיוחד לזנים הגבוהים ומאפשרת‬ ‫זיו ז’’ל‪ ,‬וצוות הניסיונות עשו מאמצים גדולים להתאים למטעי עין גב השקיה בהו‬
‫לשאת את הפרי אל מחוץ למטע ללא גרימת נזקים‪ .‬תמיכה טובה מאפשרת‬ ‫מטרה מתחת לנוף ושיתפו לשם כך פעולה עם שמעון יעקובי ועם כותב שורות‬
‫להתמודד עם השרקיות‪ .‬בעין גב למדו עם השנים להתמודד עם עוצמתן של‬
‫אלו‪ ,‬שהיה בין חברי הגרעין‪ .‬כך נוצר הקשר הראשון ביני לבין דניאל‪.‬‬
‫רוחות מזרחיות אלו ולצמצם את נזקן‪.‬‬ ‫בראשית שנות השישים התארגנו משקי עמק הירדן במטרה לפצות את עין גב על‬
‫‪ .4‬המעבר לשתילי תרבית רקמה הנקיים ממחלות וממזיקים‪ ,‬מתן מנוחה‬ ‫מחסור בקרקע מתאימה לגידול בננות והעבירו לרשותה שטח חקלאי שנמצא על‬
‫מספקת לקרקע בין מחזורי הבננה והוצאת גידול התירס מהתמונה שיחררו‬ ‫ה׳אי׳ בנהריים‪ ,‬כמדומני ‪ 120‬ד׳‪ .‬הדבר איפשר לעין גב להגיע לשטח מטע מקובל‬
‫את מרבית המטעים בעמק הירדן מעונשן של הנמטודות‪ ,‬שהיו בעבר המזיק‬ ‫בעמק הירדן‪ ,‬קרוב ל‪ 500-‬ד׳‪ .‬השטח בנהריים סבל ממחסור באשלגן ובהובלת‬
‫הקשה ביותר בענף‪ ,‬ומהצורך בשימוש בנמטוצידים‪ .‬בקרקעות הקלות של עין‬ ‫דניאל נערך בו ניסוי בדישון ביסוד זה‪ .‬שם התהדק הקשר בינינו‪ ,‬שהביא לבסוף‪,‬‬
‫גב הנמטודות היו תמיד פחות אלימות וכיום אין הן מהוות כל בעיה‪ .‬נפטרנו‬ ‫ב‪ ,1972-‬להצטרפותי לצוות הניסיונות‪ .‬שטח זה הוחזר לבעליו אחרי מלחמת ‪67‬׳‪,‬‬
‫מהמזיק הקשה ביותר בגישה ידידותית לסביבה! בנוסף‪ ,‬שתילת מטע נעשתה‬ ‫כאשר עין גב קיבל מהמינהל קרקעות חלופיות בנוקייב ובכורסי לאחר שהחזיר קרו‬
‫קלה ופשוטה ושיקום מטע אחרי קרה (שאינה שכיחה בעין גב) נעשה אף הוא‬ ‫קעות זמניות שהיו ברשותו באזור לג’ון‪ .‬קרקעות חלופיות אלו הביאו לקפיצת מדרגה‬
‫פשוט ומהיר יותר בזכות זמינות השתילים‪ .‬בעין גב נערך במאי ‪ 1983‬הניסוי‬ ‫באיכות הענף בעין גב‪ .‬קרקעות אבניות ומדרוניות מאד הוצאו ממחזור הבננה‪ ,‬שהו‬
‫הראשון בעמק הירדן להשוואת שתילי נצרים לשתילי תרבית רקמה בשתילה‬ ‫תרכז עתה בחלקות המתאימות יותר הן טופוגרפית והן במבנה הקרקע והרכבה‪.‬‬
‫באביב (תמונה ‪ .)6‬לאחר שהניסוי הוכתר כהצלחה אומצה השיטה ללא היסוס‪:‬‬
‫חזרנו אליהן מאוחר יותר כשבידינו פתרונות חדשים‪ ,‬כפי שתראו להלן‪.‬‬
‫תמונה ‪ :6‬הניסוי הראשון בעמק הירדן שהשווה בין שתילי נצרים לשתילי תרבית‬
‫רקמה‪ .‬עין גב‪ ,‬שתילת אביב‪ ,‬מאי ‪1983‬‬ ‫שינויים מקצועיים‬

‫משנות השבעים החלה סדרה של שינויים מקצועיים משמעותיים בענף הבננות‬
‫בעמק הירדן בכלל ובעין גב בפרט‪ ,‬ששינו את פניו לבלי היכר‪:‬‬

‫‪ .1‬המעבר להשקיה ודישון בטפטוף‪ :‬כאשר ההשקיה וההזנה ניתנות מדי יום‬
‫מתאפשר חיסכון ניכר במנות המים ובימי העבודה וחל שינוי גמור בממשק‬
‫הגידול‪ .‬המעבר לטפטוף התבצע בשנים ‪ 1975‬עד ‪ ,1985‬אך שיטה זו נחקרת‬

‫ומשתכללת עד היום (תמונה ‪.)5‬‬
‫כמויות הזבל האורגני הנדרשות הצטמצמו אף הן מאוד כתוצאה מהדישון הרו‬
‫ציף‪ .‬כיום נהוג זיבול בזבל בקר בהכנה לנטיעה בלבד‪ ,‬ללא תוספת זבל עופות‬

‫‪‘ 16 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מאי ‪2017‬‬