Page 19 - עלון הנוטע מאי 2017 מספר 5 הבננה

‫ענף החודש‬ ‫צילום‪ :‬ד״ר יאיר ישראלי‬ ‫מבוא‬

‫תמונה ‪:2‬‬ ‫מחלת פנמה (‪ )Panama disease, Fusarium Wilt‬נגרמת מהפטריה שוכנת‬
‫החמה של צרוו‬ ‫הקרקע ‪ .)Foc( Fusarium oxysporum f. sp. cubense‬נבגי ה‪ Foc-‬נובטים‬

‫רות ההובלה‬ ‫וחודרים למערכת השורשים‪ ,‬הפטריה מתרבה‪ ,‬מתפתחת בצרורות ההובלה‬

‫תעשיית הבננות באוסטרליה‬ ‫ומתקדמת לכיוון העיקר (פקעת הבננה) והגזעול תוך כדי שחרור הרעלן חומו‬
‫צה פוזרית (‪ .)Fuzaric acid‬בתגובה לחדירת הפטריה מייצר הצמח בצרורות‬
‫‪ 95%%‬מתעשיית הבננות באוסטרליה‪ ,‬כ‪ 130,000-‬ד׳‪ ,‬מרוכזים כיום בצפון קווי�נ‬
‫סלנד (תמונה ‪ - 3‬מפה)‪ .‬היבול השנתי הממוצע נאמד ב‪ 370,000-‬טון והיקף‬ ‫ההובלה הנגועים ג’ל צמיג בצבע חום אדמדם הפוגע בתפקודם‪ .‬הצמח הנגוע‬
‫המכירות עומד על כ‪ 600-‬מיליון דולר אוסטרלי בשער המטע‪ .‬הזן המרכזי הינו‬
‫׳וויליאמס׳ )׳‪Williams‬׳( (׳זיו׳‪ ,‬שבעבר גודל בישראל)‪ ,‬המהווה כ‪ 95%-‬משטח‬ ‫נובל ומתייבש בהדרגה ולבסוף מת (‪ .)2 ,1‬הסימפטומים הבולטים של המחלה‬
‫הגידול‪ .‬זני נישה מהווים כ‪ 5%-‬מהשטח הנטוע‪ ,‬בעיקר הזן ׳ליידי פינגר׳‪ ,‬הממותג‬
‫הם נבילה והתייבשות העלים (תמונה ‪ )1‬והחמה של צרורות ההובלה (תמונה‬
‫כ׳זן טעם׳ ופודה מחירים גבוהים בהרבה מאלה של ה׳וויליאמס׳‪.‬‬ ‫‪ .)2‬נבגים ברי קיימא (‪ )Chlamydospores‬של הפטריה שורדים בקרקע תק�ו‬
‫האקלים בצפון קווינסלנד טרופי‪ .‬טווח הטמפרטורות לאורך השנה נע בין ‪15‬‬
‫‪-‬ל‪ 30-‬מ״צ וממוצע המשקעים כ‪ 3,600-‬מ”מ‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בעונת החורף י�ש‬ ‫פה ארוכה ביותר גם ללא נוכחות צמחי הבננה‪ ,‬ותועדו קרקעות בהן שרדו אלה‬
‫נם שבועות רצופים ללא משקעים והמטעים בתקופת יובש זו מושקים בהו‬
‫מטרה‪ .‬האקלים הטרופי מעודד התפתחותן של מחלות עלים שונות‪ ,‬בעיקר‬ ‫‪ 40‬שנה ויותר (‪ .)3‬המחלה מתפשטת במהירות באמצעות עפר מקרקע נגועה‪,‬‬
‫‪.Yellow sigatoka, Bunchy top virus, Freckle, Banana streak virus‬‬
‫עקב עלויות כוח אדם גבוהות (שכר המינימום באוסטרליה שווה ערך לכ‪60-‬‬ ‫מי השקיה ושטפונות‪ ,‬כלי עבודה‪ ,‬בגדים‪ ,‬נעליים וגלגלי רכב מאולחים בפטו‬
‫ש״ח‪/‬שעה ‪ 30-40% -‬מהוצאות הייצור) מכוון ממשק הגידול בקיצוניות לחיסכון‬
‫בתשומה זו‪ :‬שימוש אינטנסיבי במיכון לפעולות המטע השונות (שתילה‪ ,‬עטיפה‬ ‫ריה‪ .‬עד היום טרם נמצא טיפול כימי‪ ,‬פיזיקלי או ביולוגי להדברת הפטריה או‬
‫ותמיכת האשכול‪ ,‬חיסול המטע ואחרות) ולמחזורי גידול קצרים של שש‪-‬שבע‬
‫שנים‪ .‬כשסנכרון הפריחות בחלקה מתחיל להתערער‪ ,‬השורה מתחילה ׳לנדוד׳‬ ‫הנבגים בקרקע‪ ,‬עקב עמידותם הגבוהה והעומק הרב בו הם מצויים‪ .‬כתוצאה‬

‫וקשה להיכנס עם כלים ממוכנים‪ ,‬החלקה למעשה מחוסלת ונעקרת‪.‬‬ ‫מכך ננטשות קרקעות רבות המאולחות בפטריה‪ ,‬או שמתקיים מעבר לגידולים‬
‫אלטרנטיביים( (‪ .)4‬במהלך השנים זוהו ארבעה גזעים של ‪ Foc‬בבננה‪ .‬במ�ח‬
‫צית הראשונה של המאה ה‪ 20-‬התפשט גזע ‪ Foc-1‬של הפטריה באזורי גידול‬

‫מרכזיים של הבננה והביא להשמדתם של שטחים נרחבים מזן הייצוא המרכזי‬
‫באותה תקופ ה ׳‪Gros Michel‬׳‪ .‬מעבר לגידול זנים ממשפחת ה׳קבנדיש׳‪ ,‬ה�ע‬
‫מידים לגז ע ‪ ,Foc-1‬פתר את הבעיה (‪ .)4‬ב‪ 1967-‬התגלה בטיוואן גזע חדש ו�ק‬
‫טלני של ‪ ,Foc‬המכונה )‪ ,)5( Foc-TR4 (Tropical Race 4‬שהתפשט במהירות‬

‫למלזיה ואינדונזיה וגרם שם תוך חודשים להשמדת שטחי בננות נרחבים בסדרי‬

‫גודל של מאות אלפים עד מיליוני דונמים‪ .‬משם התפשטה המחלה תוך שנים‬

‫ספורות לפיליפינים‪ ,‬לסין‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬מוזמביק‪ ,‬עומאן ופקיסטן (‪ .)7 ,6‬ב‪2015-‬‬
‫התקבלו דיווחים רשמיים על נוכחות ‪ TR4‬אצל שכנותינו ירדן ולבנון (‪ )8 ,6‬וב‪-‬‬

‫‪ 2017‬נמסר על נוכחותה בווייטנאם‪ ,‬לאוס‪ ,‬קמבודיה והודו (ס‪ .‬פרימן ונ‪ .‬גלפז‪,‬‬

‫עדות אישית)‪ .‬חשוב לציין שגורם המחלה ספציפי לבננה ואינו תוקף גידולים‬

‫אחרים‪ ,‬שעד כה טרם אותרה הפטריה בפרי הבננה וכי אין כל סכנה באכילתו‬

‫גם אם מוצאו בחלקות נגועו ת‪ .‬‬

‫תמונה ‪:3‬‬ ‫תמונה ‪:1‬‬
‫מפה של אזורי הגידול‬ ‫נבילה והתייבשות‬
‫עלים‪ ,‬מסימני‬
‫באוסטרליה ושעורי‬ ‫המחלה‬
‫הייצור בכל אחד מהם‪.‬‬
‫גז ע ‪ TR4‬התגלה בטר�י‬
‫טוריה הצפונית ב‪1995-‬‬

‫(כחול‪ 1% ,‬מהגידול‬
‫הארצי) וובצפון קווינו‬
‫סלנד ב‪( 2015-‬כתום‪,‬‬
‫‪ 95%‬מהיקף הגידול)‬

‫‪‘ 19 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מאי ‪2017‬‬