Page 21 - עלון הנוטע מאי 2017 מספר 5 הבננה

‫ענף החודש‬ ‫‪ .2‬הזרקת כל הצמחים בשטח הנגוע בראונדאפ (‪ )Glyphosate‬וקונפידור‬
‫(‪ ,)Imidacloprid‬לקטילת הצמחים ואורגניזמים שעלולים לשמש וקטור להפצת‬
‫עומד כעת בשנתו הראשונה וטרם ניתן לזהות קלונים עמידים‪.‬‬
‫‪ 0‬פיתוח זנים עמידים‪:‬‬ ‫הפטריה‪ ,‬למשל החיפושית ‪ ,Weevil borer‬לצורך האטת קצב ההתרבות;‬
‫‪ .3‬לאחר השמדת הצמחים הם מועברים לחיטוי סולארי בשקי פלסטיק עבים‪,‬‬
‫‪ -‬הנדסה גנטית והשראת מוטציות‪ :‬מכיוון שרובם המוחלט של זני התרבות בבננה‬
‫הינם עקרים‪ ,‬והשבחה קלאסית באמצעות הכלאות הינה יקרה‪ ,‬איטית‪ ,‬מסובכת‬ ‫למניעת הפצה של נבגים ברוח;‬
‫ועד כה לא הניבה תוצרים שהתקבלו מסחרית במערב‪ ,‬נעשה באוסטרליה שימוש‬ ‫‪ .4‬אוריאה (‪ 1‬ק”ג‪/‬מ”ר) מוטמעת בקרקע‪ ,‬להפחתת גורם המחלה‪.‬‬
‫בשתי גישות אלטרנטיביות לפיתוח זנים עמידים‪ :‬הנדסה גנטית והשראת מוטציות‪.‬‬ ‫‪ 0‬פיקוח‪ :‬גילוי מהיר של שטחים מאולחים בגורם המחלה הינו קריטי להתמ�ו‬
‫קבוצת המחקר של פרופ’ ‪ James Dale‬מאוניברסיטת קווינסלנד היא המובילה‬ ‫דדות יעילה מולה‪ ,‬ולשם כך הוקמה יחידת פיקוח המונ ה ‪ 14‬פקחים‪ ,‬שתפק�י‬
‫את תחום ההנדסה הגנטית‪ .‬באמצעות השוואת הרצף הגנומי של קווים עמידים‬ ‫דה לסרוק תקופתית את מטעי הבננות בצפון קווינסלנד ולאתר שטחים נגועים‪.‬‬
‫ורגישים ל‪ TR4-‬של מין הבר ‪ ,Musa acuminata subsp. malaccensis‬אותרו‬ ‫נקבעו סדרי עדיפויות לסריקה של החוות השונות‪ ,‬על סמך המרחק הפיזי וקו‬
‫גנים מקני עמידות (‪ )R-genes‬המעורבים בתגובה לחדירת פתוגן לתאי הצמח‪.‬‬ ‫שרי הגומלין עם החווה הנגועה‪ .‬אם וכאשר מתגלים צמחים חשודים מועברות‬
‫‪ R-genes‬שונים בוטאו ביתר‪ ,‬בשיטות של הנדסה גנטית‪ ,‬בזנים מסחריים שונים‬ ‫דגימות מהצמח לאבחון מעבדה‪ .‬עד כה נסרקו כ‪( 75%-‬כ‪ 100,000-‬ד׳) מסך‬
‫כמןו ׳וויליאמס׳‪ ,‬׳ליידי פינגר׳‪ ,‬׳גרנד‪-‬ניין׳ ו׳גרו מישל׳‪ ,‬הרגישים ל‪ .TR4-‬מבחן שדה‬ ‫שטחי הבננות בצפון קווינסלנד ועד סוף ‪ 2017‬צפויות להיסרק החלקות כולן‪.‬‬
‫בטריטוריה הצפונית‪ ,‬לאיפיון רמת העמידות והביצועים החקלאיים של קווים אלה‪,‬‬
‫החל בשטח מאולח ‪-‬ב‪ ,2012-‬נקטע ב‪ 2016-‬עקב מחלת ה‪ Freckle-‬שפגעה ב�צ‬ ‫עד כה לא נמצאו צמחים נגועים ב‪ ,TR4-‬מלבד בחוות ‪.Robson‬‬
‫מחים בחלקה וצפוי להתחדש במהלך ‪ .2017‬לדברי פרופ’ ‪ ,Dale‬חלק מהקווים‬ ‫‪ 0‬זנים‪ :‬כאמור‪ ,‬לאחר התפשטות מחלת פנמה בשטחים נרחבים בטריטוריה‬
‫המהונדסים גנטית הראו פוטנציאל גבוה‪ .‬ראוי לציין שטרם התקבל דיווח רשמי על‬ ‫הצפונית תעשיית הבננות באזור זה למעשה נמחקה‪ ,‬להוציא כמה חוות בודדות‪.‬‬
‫תוצאות מבחן השדה של הקווים הנ”ל‪ ,‬ושמבחינה רגולטורית באוסטרליה‪ ,‬בדומה‬ ‫בחוות ‪ ,Matt Finney‬בה הקרקע מאולחת ברמות גבוהות של ‪ ,TR4‬מגדלים את‬
‫זן המכלוא ’‪) ‘Gold finger‬׳‪FHIA-01‬׳(‪ ,‬זן גבוה בעל אשכולות גדולים שפותח במכון‬
‫לישראל‪ ,‬חל איסור לגדל צמחים מהונדסים גנטית שלא למטרות מחקר‪.‬‬ ‫המחק ר ‪ FHIA‬שבהונדורס‪ .‬קיים קושי להחדירו לשוק האוסטרלי עקב טעמו‪ ,‬הש�ו‬
‫בקבוצתה של ד״ ר ‪ ,Sharon Hamill‬אף היא מאוניברסיטת קווינסלנד‪ ,‬החל ל�א‬ ‫נה במקצת מטעמם של הפירות ממשפחת ה׳קבנדיש׳ להם מורגל החיך המערבי‪.‬‬
‫חרונה פרויקט השראת מוטציות באמצעות קרינת גמא‪ ,‬במטרה לקבל מוטנטים‬ ‫למרות רמת האילוח הגבוהה בשטח מראים צמחי הזן ’‪ ‘Gold finger‬עמידות יפה‪,‬‬
‫עמידים ‪-‬ל‪ TR4-‬בעלי תכונות חקלאיות טובות‪ .‬הצמחים שעברו את טיפול המו�ט‬
‫גנזה ייסרקו לעמידות בחלקה מאולחת‪ ,‬המוטנטים השורדים ירובו ויעברו סריקה‬ ‫לא נצפו צמחים סימפטומטיים‪ ,‬היבולים גבוהים והפרי בהחלט ערב לחכנו‪.‬‬
‫נוספת לאיפיון רמת העמידות למחלה ואיכות הביצועים החקלאיים‪ .‬הזנים בהם‬
‫נעשה שימוש בפרויקט ‪ GCTCV-105 ,GCTCV-119 ,FHIA-01 ,‬והזן ׳נתן גמדי׳ (מ�ו‬ ‫פעילות המחקר‬
‫טנט נמוך של הקלון ׳נתן׳‪ ,‬שהתגלה בקיבוץ אפיקים)‪ ,‬הינם בעלי עמידות מוכחת‬
‫בהיעדר פתרונות מספקים למחלה ‪ -‬זנים עמידים או אמצעים לדיכוי גורם המו‬
‫ל‪ TR4-‬אך יש צורך לשפר את ביצועיהם החקלאיים ואת איכות הפרי שלהם‪.‬‬ ‫חלה בקרקע‪ ,‬מתקיימת בשנים האחרונות באוסטרליה פעילות מחקר רחבת‬
‫‪ 0‬אבחון‪ :‬ליכולת לזהות בצורה אמינה את גורם המחלה ברקמה צמחית‪,‬‬ ‫היקף בנושא‪ .‬המחקר מתרכז בשלושה תחומים עיקריים‪ :‬בחינה ופיתוח של‬
‫במים ובקרקע (שני האחרונים הם המדיומים בהם הוא מועבר) חשיבות רבה‬ ‫זנים עמידים לגזע ‪ ,TR4‬אבחון מהיר של גורם המחלה בצמח‪ ,‬במים ובקרקע וכן‬
‫במסגרת פיתוח המדיניות להתנהלות מולה‪ .‬ב‪ 2010-‬פורסם פרוטוקול לזיהוי‬
‫מולקולרי איכותי בלבד (הגברה באמצעות ‪ PCR‬של מקטע בגן ‪ )IGS‬של גזע‬ ‫פיתוח תכשירי חיטוי ותנאים מדכאים לגורם המחלה‪.‬‬
‫‪ TR44‬מרקמה נגועה (‪ ,)11‬אולם קיימים דיווחים על מגבלות ביכולת הזיהוי ה�ס‬ ‫הפעילות המחקרית מתחלקת בין אינטרודוקציה ובחינה של עמידות ‪-‬ל‪ TR4-‬וב�י‬
‫פציפי של גזעי פוזריום השונים באמצעות פרוטוקול זה‪ .‬צוות מחקר‪ ,‬בראשותה‬
‫של ד״ר ‪ Juliane Henderson‬מאוניברסיטת קווינסלנד‪ ,‬איתר משפחת גנים‬ ‫צועים חקלאיים בתנאים המקומיים של זנים מיובאים‪ ,‬וכן פיתוח זנים עמידים‪.‬‬
‫המבוטאים על ידי הפטריה בעצה‪ ,‬ששימשו לפיתוח פרוטוקול לאבחון ספציפי‬ ‫‪ 0‬בחינה של זנים מיובאים‪ :‬עד כה טרם דווח על זנים המשלבים עמידות‬
‫של ‪ .TR4‬בנוסף מתבצע מחקר שמטרתו פיתוח פרוטוקולים לזיהוי כמותי של‬ ‫מלאה ל‪ ,TR4-‬ביצועים חקלאיים טובים ואיכות פרי מספקת‪ .‬במסגרת תוכנית‬
‫‪ TR4‬בדגימות קרקע‪ .‬לצורך זיהוי הפטריה במים מפותח פרוטוקול המבוסס‬ ‫המחקר האוסטרלית יובאו זנים שפותחו בעולם ודווחו כעמידים למחלה‪ .‬בחוות‬
‫מחקר בטריטוריה הצפונית‪ ,‬בה רמת האילוח גבוהה ואחידה‪ ,‬מתקיים זו השנה‬
‫על סינון‪ ,‬המסה והשקעה‪ .‬טווח הנפחים בדגימה הוא ‪ 3,000-20‬ליטר‪.‬‬ ‫הראשונה מבחן זנים‪ ,‬במסגרתו נבחני ם ‪ 27‬זנים לעמידות לגורם המחלה‪ ,‬ביצ�ו‬
‫כיוון נוסף שנחקר הוא אבחון מוקדם ומהיר של צמחים נגועים בחלקה באמצו‬
‫עות אינדיקטורים שונים‪ ,‬ביניהם כימות רמת הפעילות הפוטוסינתטית‪ ,‬קביעת‬ ‫עים חקלאיים ואיכות פרי בתנאים המקומיים‪ .‬בין הזנים הנבחנים‪:‬‬
‫רמות פרולין (חומצת אמינו המשמשת אינדיקטור לעקה) וכן שימוש בכלי טיס‬ ‫‪ -‬קלונים עמידים חלקית שפותחו בטיוואן‪ ,‬מסדרת ‪Giant( GCTCV‬‬
‫לצורך אבחון‪-‬על מהיר באמצעות חישה תרמית של טמפרטורת העלה בצמו‬ ‫‪ .)Cavendish Tissue-Culture Variantt‬לחלק מקלונים אלה‪ ,‬מלבד הע�ו‬
‫בדה שהם אינם בעלי עמידות מלאה‪ ,‬חסרונות נוספים‪ :‬גובה רב‪ ,‬איכות פרי‬
‫חים נגועים בחלקה‪.‬‬ ‫לא מספקת ורגישות לעקות סביבתיות וביוטיות‪ .‬למרות זאת אחד הקלונים‪,‬‬
‫נושא נוסף שנבחן הוא זיהוי פונדקאים ל‪ TR4-‬במטעי הבננה‪ :‬מיני צמחים שונים‬ ‫‪ ,218-GCTCV‬הוא כיום הזן היחיד המגודל בהצלחה בהיקף נרחב בשטחים‬
‫שגדלים במטע‪ ,‬שהפטריה יכולה לחדור ולהתרבות בתוכם ובכך הם מסייעים‬ ‫מאולחים ב‪ TR4-‬בפיליפינים ובמדינות נוספות‪ ,‬ואף מיוצא לשוק היפני‪ ,‬המהווה‬

‫לתחזוקה וריבוי של גורם המחלה בשטח גם בהיעדר צמחי הבננה‪.‬‬ ‫סמן ימני לאיכות פרי בזכות הסטנדרטים הגבוהים שהוא מציב;‬
‫‪ 0‬חיטוי ודיכוי המחלה‪ :‬נבחנים היבטים שונים בפעולתם של תכשירי החיטוי‬ ‫‪ -‬זני מכלוא שפותחו במכון המחק ר ‪ FHIA‬בהונדורס‪ .‬לחלק מזנים אלה עמ�י‬
‫‪ ,Sporekill ,Taypen ,Path-xx‬מבוססי החומר הפעיל �‪Didecyldimethyl ammo‬‬ ‫דות גבוהה ל‪ ,TR4-‬אולם למרביתם חסרונות בולטים‪ :‬גובה רב‪ ,‬איכות פרי לא‬
‫מספקת וטעם שונה מזה של זני ׳קבנדיש׳ אליהם הורגל החיך המערבי‪ .‬המבחן‬

‫‪‘ 21 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מאי ‪2017‬‬