Page 34 - עלון הנוטע מאי 2017 מספר 5 הבננה

‫איור ‪ :4‬השפעת מנות המים בהשקיה (טיפולים ‪ 1‬ירוק‪ 2 ,‬כחול‪,‬‬ ‫איור ‪ :3‬מתח המים (‪ )kPa‬בעומקים ‪ 40 ,20‬ו‪ 60-‬ס”מ מתחת לטפטפת (אדום‪,‬‬
‫‪ 4‬אדום) על ריכוזי החמצן (‪ )% ,O2‬בחללי הקרקע בחלק הראשון‬ ‫ירוק‪ ,‬כחול‪ ,‬בהתאמה) של טיפול ‪ 4‬בראשית העונה‬

‫של העונה‬

‫הערות‪:‬‬ ‫‪ -‬עמודות מציינות אירועי גשם‪.‬‬
‫‪ -‬גרף עליון‪ :‬עומק ‪ 20‬ס”מ מתחת לטפטפת;‬
‫‪ -‬גרף תחתון‪ :‬עומק ‪ 40‬ס”מ מתחת לטפטפת;‬ ‫דשים ינואר‪-‬אפריל ‪ ,)2016‬בטיפול ‪ ,4‬מוצג באיור ‪ .3‬טיפול ‪ 4‬לא הושקה‬
‫בתקופה זו (תחילת השקיה ב‪ 1-‬במאי) ולכן מתח המים בקרקע עלה בין‬
‫‪ -‬עמודות מציינות אירועי גשם‪.‬‬ ‫אירועי הגשם בחודש פברואר והגיע לערכים גבוהים מ‪ 20 ,60-‬ו‪ 10-‬קילו‪-‬‬
‫פסקל בשכבות ‪ 30 ,0‬ו‪ 60-‬ס״מ מתחת לטפטפת‪ ,‬בהתאמה (יום ‪,53‬‬
‫איור ‪ :5‬השפעת מנת המים בהשקיה (טיפול ‪ 1‬ירוק ‪ 5 -‬מ”ק‪/‬יום‬ ‫‪ 22‬בפברואר‪ ,‬איור ‪ .)3‬ההשקיה בשאר הטיפולים החלה ב‪ 15-‬בפברואר‬
‫השקיה כל יומיים; טיפול ‪ 2‬כחול ‪ 7.5 -‬מ”ק‪/‬יום השקיה כל יומיים;‬ ‫(יום ‪ ,)46‬עד לאירוע הגשם ב‪ 21-‬בפברואר (יום ‪ )52‬ניתנו כ‪ 20-‬מ”ק ועל‬
‫טיפו ל ‪ 5‬חום ‪ 3.75 -‬מ”ק‪/‬יום השקיה כל יומיים) על התנודות בר�י‬ ‫כן מתח המים בקרקע בשאר הטיפולים היה נמוך בהשוואה לטיפול ‪.4‬‬
‫ההשקיה נפסקה בעת אירועי גשם‪ ,‬חודשה כשבוע לאחר מכן ונמשכה‬
‫כוזי החמצן בחללי הקרקע‬ ‫עד סוף העונה‪ .‬התייבשות בעומק ‪ 60-20‬ס”מ ובמרחק של ‪ 30‬ו‪ 60-‬ס”מ‬
‫מהעצים בטיפול ‪ 4‬גרמה לעלייה במתח המים בחודש אפריל עד תחילת‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ -‬גרף עליון‪ :‬שכבת הקרקע העליונה (‪ 20‬ס”מ);‬ ‫ההשקיה ב‪ 1-‬במאי‪.‬‬
‫‪ 0‬ריכוז החמצן במים (‪ :)% ,O2‬מדידה ישירה של ריכוז החמצן במים אינה‬
‫‪ -‬גרף תחתון‪ :‬שכבת קרקע ‪ 40‬ס”מ‪.‬‬ ‫פשוטה ונהוג על כן לאמוד את אלה בחללי הקרקע‪ .‬ריכוזי החמצן בחללי‬
‫הקרקע הושפעו מהתכונות הפיסיקליות של קרקע הניסוי (קרקע סחף‬
‫אחידת גרגר‪ ,‬כמות מים זמינים של ‪ )10%‬ומטיפולי ההשקיה‪ .‬ריכוזי החמצן‬
‫בחללי הקרקע (איור ‪ )4‬משקפים מציאות הפוכה לקריאות הטנסיומטרים‪,‬‬
‫המוצגות באיור ‪ .3‬כלומר‪ ,‬ירידה בריכוזי החמצן בזמן ההשקיה (עוצמת‬
‫הירידה תלויה בכמות המים‪ ,‬איור ‪ )4‬ועלייה עם סיומה‪ .‬המשרעת בשכבה‬
‫הקרקע העליונה (‪ 20‬ס”מ) הייתה גדולה בהשוואה לשכבה התחתונה (‪40‬‬
‫ס”מ) וריכוזי החמצן בזו הראשונה היו בדרך כלל גבוהים בהשוואה לתחתונה‬
‫(איו ר ‪ .)4‬עלייה במנת ההשקיה בהמשך העונה הביאה לירידה בריכוזי ה�ח‬
‫מצן בחללי הקרקע ולהגדלת המשרעת (אינו מוצג)‪ .‬השפעת מנת המים‬
‫בהשקיה (טיפול ‪ 5 - 1‬מ”ק‪/‬יום‪ ,‬השקיה כל יומיים; טיפול ‪ 7.5 - 2‬מ”ק‪/‬יום‪,‬‬
‫השקיה כל יומיים; טיפול ‪ 3.75 - 5‬מ”ק‪/‬יום‪ ,‬השקיה כל יומיים) בראשית‬
‫חודש אוגוסט על התנודות בריכוזי החמצן בחללי הקרקע מוצגת באיור ‪.5‬‬
‫כאשר מנת מים בהשקיה (‪ 15‬מ”ק‪ ,‬טיפול ‪ )2‬הייתה גדולה מיכולת הספיגה‬
‫של הקרקע‪ ,‬ריכוזי החמצן בחללי שכבת הקרקע העליונה (‪ 20‬ס”מ) ירדו‬
‫לזמן קצר מאוד (שעה עד שלוש שעות) ועלו מיד עם סיום ההשקיה לערך‬
‫ההתחלתי שלהם‪ .‬התנודות בריכוזי החמצן בשכבת הקרקע התחתונה היו‬
‫קטנות בהרבה (איור ‪ 5‬תחתון) וסביר מאוד להניח כי אפילו במנת מים‬
‫גבוהה (‪ 15‬מ”מ) לא היה מחסור בחמצן לעץ באזור בית השורשים‪ ,‬זאת‬

‫למרות שבקרבה לטפטפת נוצר מצב זמני של מחסור בחמצן‪.‬‬

‫‪‘ 34 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מאי ‪2017‬‬