Page 30 - עלון הנוטע מאי 2017 מספר 5 הבננה

‫ד״ר אבנר זילבר‬ ‫התמונה להמחשה בלבד‪ ,‬באדיבות ‪biopix.com‬‬

‫לשבור את תקרת‬
‫הזכוכית של‬

‫יבולי האבוקדו‬

‫ב’‪ :‬מצב המים בקרקע ובצמח‬

‫אבנר זילבר‪ ,‬הדר כהן‪ ,‬יעל בר‪-‬נוי‪ ,‬דקלה דוארי‪ ,‬נעם יחיאלי‪ ,‬רמי‬
‫בר‪-‬זיו‪ ,‬ראובן דור‪ ,‬עמוס נאור‪ ,‬מנשה לוי‪ ,‬מוטי פרס ‪ /‬מו”פ צפון‬
‫שמואל אסולין‪ ,‬כפיר נרקיס ‪ /‬המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים‬

‫והסביבה‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬
‫מיקי נוי ‪ /‬שה”מ‪ ,‬משרד החקלאות‬

‫המניע לאובדן מים מהצמח לאטמוספירה באמצעות מנגנון הדיות‬ ‫תקציר‬
‫ומכאן השפעתו הגדולה על מצב המים בצמח‪ .‬ההתאמה הטובה בין‬
‫הנתונים שהתקבלו בשיטה הידנית המקובלת (תא לחץ) לבין השיטה‬ ‫אבוקדו הינו גידול חקלאי חשוב בישראל ובו‬
‫הרציפה (דנדרומטריה) מצביעה על האפשרויות המבטיחות של שיו‬ ‫עולם‪ ,‬היקף הנטיעות עולה מדי שנה כאשר‬
‫הפוטנציאל השיווקי של פרי זה‪ ,‬כך נראה‪ ,‬רחוק ממיצוי‪ .‬הבעיה המרו‬
‫מוש בשיטות דנדרומטריות לבקרת השקיה‪.‬‬ ‫כזית של הגידול‪ ,‬בעיקר בזן המרכזי ׳האס׳‪ ,‬היא יבול נמוך וסירוגיות עונו‬
‫תית‪ .‬הסיבות לפריון הנמוך בשנות שפל אינן ברורות‪ ,‬ולמרות מחקרים‬
‫מבוא‬ ‫רבים ואינטנסיביים שנערכו בסוגיה זו היבולים ב‪ 20-‬השנים האחרונות‬
‫לא חצו את מדרגת ה‪ 1.5-‬טון‪/‬ד׳ בממוצע רב שנתי‪ .‬המטרה הכללית‬
‫הצימוח הווגטטיבי של עצי אבוקדו בדרך כלל נמרץ‪ ,‬אולם למרות‬ ‫של מחקר זה הייתה להגדיר בניסויי שדה את ממשק ההשקיה המיו‬
‫זאת יבול הפירות‪ ,‬בעיקר בזן ׳האס׳‪ ,‬נמוך ומגיע לכדי ‪ 2-1‬טון‪/‬ד׳ בלבד‪.‬‬ ‫טבי הנדרש להשגת יבול גבוה של פירות אבוקדו‪ .‬נתוני היבול ותיאור‬
‫תהליכי פריחה‪ ,‬חנטה והתפתחות הזרע העוברי דורשים אספקה מוו‬
‫גברת של יסודות מזון‪ ,‬בעיקר זרחן וחנקן‪ ,‬ובעת מחסור הצמח משנע‬ ‫מפורט של הניסוי פורסמו בגיליון קודם‪.‬‬
‫יסודות מהעלים לכיוון האיברים הפרודוקטיביים‪ ,‬קרי תפרחות‪ ,‬חנו‬ ‫במאמר הנוכחי‪ ,‬שני בסדרה‪ ,‬יפורטו הנתונים שהתקבלו ממדידות‬
‫טים ופירות‪ .‬תהליך זה מביא לעתים קרובות לתמותת עלים ולנשירו‬ ‫של מערכות קרקעיות (טנסיומטרים וריכוזי חמצן) וצמחיות (תא לחץ‬
‫תם מאוחר יותר‪ .‬מכאן‪ ,‬ייתכן שהפוריות הנמוכה והנשירה החזקה של‬ ‫ודנדרומטרים)‪ .‬נתונים אלה מהווים בסיס להבנת ההשפעה של הטיו‬
‫פרחים בתחילה ושל חנטים ופירות בהמשך הן תוצאה של מגבלות‬
‫ביכולת של הצמח לספק מים ויסודות מזון חיוניים בפרקי זמן קריטיים‬ ‫פולים בניסוי על מצב המים בקרקע ובצמח‪.‬‬
‫במהלך המחקר נמצא קשר ברור בין המדידות הצמחיות בתא הלו‬
‫למבלעים חזקים אלה‪.‬‬ ‫חץ ובדנדרומטרים לבין גורמי אקלים שונים כמו טמפרטורת אוויר‪,‬‬
‫ההשפעה של משטרי השקיה ודישון בתקופות גידול שונות נבחנה‬ ‫דיות (טרנספירציה) פוטנציאלית וגירעון המים האטמוספירי‪ .‬לעומת‬
‫בשנים האחרונות בחוות הנסיונות עכו בגליל המערבי‪ .‬תוצאות המו‬ ‫זאת מתח המים בקרקע‪ ,‬שנמדד באמצעות טנסיומטרים‪ ,‬לא הצו‬
‫חקר מלמדות כי במשטר השקיה ודישון רציף‪ ,‬תוך הקפדה על אסו‬ ‫ביע על קשר כלשהו לאקלים‪ .‬גירעון המים האטמוספירי הוא הכוח‬

‫‪‘ 30 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מאי ‪2017‬‬