Page 31 - עלון הנוטע מאי 2017 מספר 5 הבננה

‫מה במו”פ‬ ‫פקת כל יסודות המזון הנדרשים‪ ,‬ניתן לצמצם באופן משמעותי את‬
‫נשירת העלים והחנטים באביב ולהגיע ליבול שנתי גבוה ואיכותי של‬
‫עיקר התנודה הנמדדת בקוטר הגזע מתרחשת במערכת השיפה (‪,8‬‬
‫‪ )9‬והיא מיוחסת לשינויים במשק המים של הצמח‪.‬‬ ‫‪ 3-2.5‬טון‪/‬ד׳‪.‬‬

‫בנוסף למשק המים ישנם גורמים אחרים‪ ,‬בהם תהליכים מחזוריים‬ ‫אמצעים לבקרת השקיה‬
‫בחלוקת המוטמעים בין מערכות פרודוקטיביות (פירות) למערכות‬
‫לא פרודוקטיביות (גלי לבלוב) ומערכת השורשים‪ ,‬המשפיעים על‬ ‫העלייה בהיקף השטחים המושקים בצירוף המחסור העולמי במים‬
‫קוטר הגזע (‪ )11 ,10‬ומכאן‪ ,‬שיישום ממצאי המדידות של קוטר הגזע‬ ‫הציבו אתגר חשוב ומורכב בפני החקלאים‪ ,‬אנשי ההדרכה והמחקר‬
‫לבקרת השקיה אינו פשוט וישיר‪ .‬סקירה בנושא שינויים בקוטר הגזע‬ ‫וקברניטי המגזר החקלאי‪ :‬פיתוח שיטות לבקרת השקיה (מנה ועיתוי)‬
‫והפרי באבוקדו והתהליכים המשתקפים מהם פורסמה ב׳עלון הנוו‬ ‫של גידולים חקלאיים שיביאו לשיפור בניצולת המים‪ ,‬קרי כמות מים‬
‫נדרשת לייצור יחידת יבול‪ .‬בעשורים האחרונים פותחו מספר אמצעים‬
‫טע׳ לפני מספר שנים (‪.)12‬‬ ‫ושיטות שקידמו את הנושא‪ ,‬אך למרות המחקר הנמרץ והמתמשך‬
‫המטרה הכללית של מחקר זה הייתה הגדרת ממשק ההשקיה‬ ‫הפתרון ל׳שאלת מיליון הדולר׳ עדיין לפנינו‪ .‬מידע חשוב אך עקיף על‬
‫המיטבי לאורך העונה הנדרש להשגת יבול גבוה של פירות אבוקדו‪.‬‬ ‫משטר המים של הצמח ניתן להשיג באמצעות חיישנים קרקעיים שוו‬
‫מטרות פרטניות היו שלוש‪ ,‬בהן בחינת משטר ההשקיה בשלב‬ ‫נים‪ .‬החללים בקרקע יכולים להכיל יחסים שונים של מים ואוויר והחו‬
‫המוקדם של העונה (מרץ‪-‬מאי) המשפיע על נשירת פירות‪ ,‬בחיו‬ ‫קלאים חוששים בדרך כלל מהשקיה עודפת‪ ,‬המביאה בעקבותיה‬
‫נת משטר ההשקיה המיטבי לאחר שלב נשירת הפירות (יולי עד‬ ‫מחסור באוויר ועלולה לגרום לעקת חמצן ולהתנוונות הצמח‪ .‬נדרש‬
‫סוף העונה) וכן פיתוח כלים לבקרת ההשקיה בתנאי המטע‪ .‬נתוני‬ ‫אם כן מעקב אחר ריכוזי החמצן בחללי הקרקע ובחינת ההשפעה‬
‫היבול ותיאור מפורט של הניסוי פורסמו בגיליון קודם (‪ )1‬ולכן לא‬ ‫של טיפולי השקיה שונים על אלה‪ .‬המידע הקרקעי לא תמיד מספק‬
‫יפורטו כאן‪ .‬במאמר הנוכחי יפורטו הנתונים שהתקבלו ממדידות‬ ‫ועל כן מתקיים מאמץ מתמיד בחיפוש אחרי אמצעים צמחיים שונים‬
‫של מערכות קרקעיות (טנסיומטרים וריכוזי חמצן) וצמחיות (תא‬ ‫לבקרת ההשקיה‪ .‬בשנים האחרונות שוכללו שיטות מדידה צמחיות‬
‫לחץ ודנדרומטרים)‪ ,‬המהווים בסיס להשגת כלים לבקרת ההשו‬ ‫שונות‪ ,‬בהן פוטנציאל מים בעלה או בגזע‪ ,‬פוטוסינתיזה‪ ,‬הולכת פיוניות‪,‬‬
‫שינויים בקוטר העלים‪ ,‬קוטר הגזע או הפירות‪ ,‬שטף חום בגזע‪ ,‬מדיו‬
‫קיה בתנאי המטע‪.‬‬ ‫דות לחץ טורגור‪ ,‬מדידות תרמיות שונות ואחרות‪ .‬שיטות אלו ורבות‬
‫נוספות משמשות חלקית או באופן מלא לאומדן עקות המים בצמח‬
‫שיטות וחומרים‬ ‫(‪ .)5-2‬חלק משיטות אלו הינן ידניות‪ ,‬לא רציפות‪ ,‬דורשות השקעה‬
‫רבה בכוח אדם ויעילותן על כן אינה מספקת‪ .‬הספרות המקצועית‬
‫פירוט מבנה הניסוי ניתן למצוא במאמר הראשון בסדרה (‪.)1‬‬ ‫מציעה סקירות ממצות ועדכניות על שיטות מדידה רציפות ואוטומו‬
‫הטיפולים בעונת הניסוי ‪ 2016‬היו אלה‪:‬‬ ‫טיות שיאפשרו בקרה מרחוק של משק המים בצמח והתאמתן לגיו‬
‫דולים שונים‪ ,‬בעיקר מטעים (‪ .)7 ,6‬להלכה‪ ,‬מדידה רציפה של קוטר‬
‫‪ .1‬מנת השקיה בהתאם לדיות שנמדדה בעצים שגדלו בליזימטרים‬ ‫הגזע יכולה לספק שני נתונים שונים החשובים לבקרת השקיה‪ :‬קצב‬
‫בחוות עכו (טיפול ייחוס)‪ .‬תחילת השקיה כאשר מתח המים הנמדד‬ ‫גידול הגזע (מ”מ‪/‬צמח‪/‬יום‪ ,‬נמדד ביחידות ‪TGR – Trunk growth‬‬
‫באמצעות טנסיומטרים המוצבים בעומק ‪ 40‬ס”מ מתחת לטפטפות‬ ‫‪ )rate‬המיוחס להתפתחות הצמח‪ ,‬וכן שיעור הכיווץ המרבי (נמדד‬
‫ביחידות ‪ ,MDS‬מ”מ) הנמצא בדרך כלל ביחס ישיר לעוצמה של עקת‬
‫מגיע למתח של ‪ 20‬קילו‪-‬פסקל (סנטיבר)‪ .‬השקיה כל יומיים;‬ ‫המים‪ .‬לרוב משתמשים בנתוני קצב הגידול בתקופות של גידול וגו‬
‫‪ .2‬מנת השקיה של ‪ 150%‬מהמנה בטיפול ‪ ,1‬תחילת השקיה ותד�י‬ ‫טטיבי‪ ,‬כלומר בעצים צעירים‪ ,‬ובשיעור הכיווץ המרבי בעצים בוגרים‪.‬‬

‫רותה כמו בטיפול ‪;1‬‬
‫‪ .3‬עד ראשית אוגוסט מנת ההשקיה זהה לזו שבטיפול ‪ ,1‬לאחר מכן‬

‫‪ 75%‬מזה;‬
‫‪ .4‬תחילת השקיה כאשר מתח המים הנמדד באמצעות טנסיומטרים‬
‫המוצבים בעומק ‪ 40‬ס”מ מתחת לטפטפות מגיע למתח של ‪40‬‬
‫קילו‪-‬פסקל‪ ,‬או כאשר פוטנציאל המים בגזע מגיע לערך של מינוס ‪0.7‬‬

‫‪‘ 31 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מאי ‪2017‬‬