Page 35 - עלון הנוטע מאי 2017 מספר 5 הבננה

‫מה במו”פ‬ ‫דיון‬

‫דרומטריה) מצביעה על האפשרויות המבטיחות של שימוש בשיטות‬ ‫פתיחה מאוחרת של ההשקיה (‪ 1‬במאי‪ ,‬טיפול ‪ )4‬הביאה לפחיתה מובהקת‬
‫דנדרומטריות לבקרת השקיה‪ .‬התכווצות הגזע בעצים מטיפולים ‪1‬‬ ‫ביבול (בעיקר בעקבות ירידה במספר הפירות)‪ ,‬בעוד שהפחתה קבועה של‬
‫ו‪ 2-‬הייתה קטנה בהרבה בהשוואה לעצים מטיפול ‪( 5‬איור ‪ 6‬אמצעי)‬ ‫מנת המים (טיפו ל ‪ 75% ,5‬מטיפול ‪ )1‬לא השפיעה סטטיסטית על היבול בנ�י‬
‫וסביר על כן להניח כי הם לא סבלו מעקת מים‪ ,‬זאת בהתאמה טוו‬ ‫תוח שנתי‪ ,‬אך היבול המצטבר בשלוש שנים היה נמוך יותר (מובהק סטטיסטית‪,‬‬
‫בה לאינפורמציה שהתקבלה ממדידות תא לחץ (איור ‪ 6‬עליון)‪ .‬מתח‬ ‫אינו מוצג)‪ .‬פתיחה מאוחרת של השקיה באביב (טיפול ‪ )4‬גרמה אמנם לעלייה‬
‫המים שנמדד באמצעות טנסיומטרים שהוצבו בעומ ק ‪ 40‬ס”מ מ�ת‬ ‫במתח המים בקרקע (איור ‪ ,)3‬אולם פרט לימי קיצון‪ ,‬ההשפעה על מצב המים‬
‫חת לטפטפות היה נמוך יחסית ועלה במהלך היום בהתאם למנת‬ ‫בעץ‪ ,‬כפי שנמדדה באמצעות תא לחץ או דנדרומטרים‪ ,‬הייתה קטנה‪ .‬מדידות‬
‫ההשקיה‪ ,‬לפי הסדר הבא‪( 2>1>5 :‬איור ‪ 6‬תחתון)‪ .‬להבדיל ממדידות‬ ‫פוטנציאל המים בגזע (‪ )SWP‬ובמידה פחותה כיווץ הגזע (‪ )MDS‬מיוחסות למצב‬
‫תא הלחץ והדנדרומטרים‪ ,‬מתח המים בקרקע לא הצביע על קשר‬ ‫המים בצמח (‪ )14 ,2‬וסביר על כן להניח כי גורם אחר פרט למים השפיע על‬
‫כלשהו לאקלים (‪ ,VPD‬איור ‪ 6‬תחתון)‪ .‬גירעון המים האטמוספירי הוא‬ ‫פחיתת היבול בטיפול זה‪ .‬הדישון בניסוי הנוכחי היה רציף (הדשיה) כל העונה ולכן‬
‫הכוח המניע לאובדן מים מהצמח לאטמוספירה באמצעות מנגנון‬ ‫פתיחה מאוחרת של ההשקיה הייתה מלווה בדישון מאוחר‪ .‬בניסוי מקביל (ניסוי‬
‫הדיות (טרנספירציה) ומכאן השפעתו הגדולה על מצב המים בצמח‪.‬‬ ‫ליזימטרים‪ ,‬עכו) נמצא כי דישון רציף (כולל בחורף) הביא לעלייה משמעותית‬
‫הקשר הברור שנמצא בין מדידות תא הלחץ והדנדרומטרים לבין‬ ‫במספר הפירות וביבול ולכן ייתכן כי ירידת היבול בטיפול ‪ 4‬הייתה תוצאה של‬
‫גירעון המים האטמוספירי( (‪ )VPD‬מצביע בבירור כי השיטות הצ�מ‬ ‫מחסור ביסוד מזון כלשהו ולא של מים‪ .‬ייתכן כי הירידה בקצב גידול הגזע (‪)TGR‬‬
‫חיות מאפשרות מעקב טוב אחר מצב המים בצמח ויכולות על כן‬
‫לשמש כלי טוב ויעיל לבקרת ההשקיה‪ .‬מערכת טפטוף מאופיינת‬ ‫בטיפול ‪( 4‬איור ‪ 2‬עליון) קשור גם הוא למחסור ביסוד מזון‪.‬‬
‫בהתפשטות מים ממקור נקודתי ובפיזור לא אחיד של מים במרחב‪,‬‬ ‫החללים בקרקע יכולים להכיל יחסים שונים של מים ואוויר‪ ,‬כאשר ציבור החו‬
‫ובעקבות זאת מתח המים בקרקע משתנה מאוד בהתאם למרחק‬ ‫קלאים חושש בדרך כלל מהשקיה עודפת המביאה בעקבותיה מחסור באוויר‬
‫ועלולה לגרום לעקת חמצן ולהתנוונות הצמח‪ .‬מחסור באוויר או בחמצן אופייני‬
‫איור ‪ :6‬השפעת טיפולי ההשקיה וה‪ VPD-‬במהלך ‪ 15‬ביוני ‪2016‬‬ ‫לתנאי השקיה בהצפה או בהמטרה‪ ,‬כאשר כל חתך הקרקע רווי במים‪ .‬מערו‬
‫כת טפטוף מאופיינת בהתפשטות מים ממקור נקודתי (טפטפת) ובפיזור לא‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ -‬גרף עליון‪ :‬פוטנציאל מים בגזע שנמדד באמצעות תא לחץ;‬ ‫אחיד של מים במרחב ועל כן מחסור באוויר אינו ריאלי‪ ,‬כפי שמוצג באיור ‪.5‬‬
‫‪ -‬גרף אמצעי‪ :‬שינויים בקוטר הגזע (שעת ייחו ס ‪ )24:00‬שנמדדו באמצעות ד�נ‬ ‫השוואת האינפורמציה המתקבלת באמצעים שונים‪ ,‬בהם תא לחץ‪ ,‬טנו‬
‫סיומטרים ודנדרומטרים‪ ,‬יכולה לשמש כלי טוב לאומדן השפעת טיפולי השו‬
‫דרומטרים;‬ ‫קיה ושינויים בתנאי האקלים על מצב המים בצמח במהלך יום נתון‪ .‬במהלך יום‬
‫‪ -‬גרף תחתון‪ :‬שינויים במתח המים בקרקע שנמדדו באמצעות טנסיומטרים‬ ‫‪ 15‬ביוני ‪ 2016‬בוצעו מספר מדידות של פוטנציאל המים בגזע‪ ,‬נמדדו השינויים‬
‫בקוטר הגזע (‪ )TDV‬באמצעות דנדרומטרים וכן מתח המים בקרקע באמצעות‬
‫שהוצבו בעומק ‪ 40‬ס”מ מתחת לטפטפות‪.‬‬ ‫טנסיומטרים‪ .‬השפעת טיפולי ההשקיה על פוטנציאל מים בגזע במהלך יום‬
‫ללא השקיה בהשוואה לגירעון המים האטמוספירי (‪ )VPD‬ביום ‪ 15‬ביוני ‪,2016‬‬
‫מוצגת באיור ‪ 6‬עליון‪ .‬ההשפעה הייתה מובהקת סטטיסטית בשעות הצהריים‬
‫(‪ 11:00‬ו‪ ,13:00-‬איור ‪ 6‬עליון)‪ ,‬אולם כל הערכים המדודים היו נמוכים מערך‬
‫הסף המקובל (מינוס ‪ 0.8‬מגה‪-‬פסקל)‪ .‬כללית‪ ,‬השינויים בפוטנציאל המים‬
‫במהלך יום זה היו במגמה דומה לשינויים בקוטר הגזע‪ ,‬כלומר עלייה רציפה‬
‫משעות הבוקר‪ ,‬שיא בשעה ‪ 11:00‬וירידה רציפה לאחר מכן (איור ‪ 6‬עליון)‪.‬‬
‫האינפורמציה שהתקבלה באמצעות שתי השיטות הצמחיות (תא לחץ ודנדו‬
‫רומטריה) הייתה דומה‪ .‬קוטר הגזע מאפיין את השינויים במדד זה מנקודת זמן‬
‫מוגדרת (במקרה זה חצות‪ ,‬שע ה ‪ )24:00‬ומכאן‪ ,‬שהמשמעות של עלייה ב�ע‬
‫רכים השליליים באיור ‪( 6‬אמצעי) היא התכווצות הגזע (‪ ,TDV‬מ״מ)‪ ,‬המיוחסת‬
‫ברובה לרקמות השיפה (‪ .)Phloem‬חשוב לציין כי מים‪ ,‬מוטמעים‪ ,‬חומרי‬
‫צמיחה ומינרלים מובלים לפירות ולאיברים חיוניים אחרים באמצעות רקמות‬
‫השיפה ומכאן‪ ,‬שכל שינוי ברקמות אלו משפיע ישירות על אספקת החומרים‬
‫החיוניים לפירות‪ .‬הירידה בקוטר הגזע הייתה משמעותית יותר בעצים מטיפול‬
‫‪( 5‬מנת מים של ‪ 75%‬מטיפול ‪ )1‬בהשוואה לעצים מטיפולים ‪ 1‬ו‪( 2-‬מנת מים‬
‫של ‪ 150%‬מטיפול ‪ .)1‬התכווצות הגזע של עצים מטיפול ‪ 5‬החלה כבר בשעה‬
‫‪ 07:00‬בבוקר‪ ,‬הגיעה לשיא בשעה ‪ 13:00‬וירדה לאחר מכן בעקבות הירידה‬
‫בגירעון המים האטמוספירי( (‪ ,VPD‬איור ‪ 6‬אמצעי)‪ .‬ההתאמה הטובה בין הנת�ו‬
‫נים שהתקבלו בשיטה הידנית המקובלת (תא לחץ) לבין השיטה הרציפה (דנו‬

‫‪‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מאי ‪2017‬‬