Page 32 - עלון הנוטע מאי 2017 מספר 5 הבננה
P. 32

‫רכים גבוהים של גירעון המים האטמוספירי( (�‪VPD - Vapour pres‬‬                   ‫מגה‪-‬פסקל‪ .‬מנת המים ותדירות ההשקיה לאחר מכן כמו בטיפול ‪;1‬‬
‫‪( )sure deficit‬איור ‪ 1‬עליון)‪ ,‬אולם מתאריך זה החלו ערכי ה‪MDS-‬‬                 ‫‪ .5‬מנת השקיה של ‪ 75%‬מזו שבטיפול ‪ ,1‬תחילת השקיה ותדירותה‬
‫לעלות בכל הטיפולים בתגובה לשינויים אקלימיים (טמפרטורת אוויר‪,‬‬
‫דיות פוטנציאלית מחושבת לפי משוואת ‪ Penman Montieth‬ו‪.VPD-‬‬                                                                   ‫כמו בטיפול ‪.1‬‬
‫ערכי ה‪ MDS-‬של צמחים ללא השקיה (טיפול ‪ )4‬בימים עם תנאי‬                        ‫סך הכל ניתנו שני טיפולים שבחנו את מועד תחילת ההשקיה (‪,)4 ,1‬‬
‫אקלים רגילים היו דומים לערכים שנמדדו בצמחים בטיפול הייחוס‬                    ‫שלושה טיפולים שבחנו את מנת המים במהלך כל העונה (‪)5 ,2 ,1‬‬
‫(טיפול ‪ ,)1‬אולם בימי קיצון אקלימיים ההבדל בערכים אלה היה בולט‬                ‫ושני טיפולים שבחנו את מנת המים בסוף העונה (‪ .)3 ,1‬ההשקיה‬
‫ומשמעותי (איור ‪ 1‬עליון)‪ .‬בתחילת העונה ערכי ה‪ MDS-‬של צמחים‬                    ‫ניתנה באמצעות שתי שלוחות טפטוף לעץ ‪ 1.6 ,‬ליטר‪/‬טפטפת במ�ר‬
‫שהושקו במנת מים מופחתת (טיפול ‪ )5‬היו דומים לאלה שנמדדו‬                       ‫ווחים של ‪ 0.5‬מ׳ ביניהן‪ .‬הדישון ניתן באופן רציף במהלך כל ההשקיות‬
‫בטיפול ‪ ,1‬אולם מאמצע אפריל נוצר הבדל וערכים אלה בצמחים‬                       ‫וכמות הדשן לכל הטיפולים הייתה זהה‪ ,‬ומשמעותה שריכוזי הדשן‬
‫מטיפול ‪ 5‬היו גבוהים יותר (לא מובהק)‪ .‬מראשית יולי (יום ‪ ,180‬איור ‪1‬‬            ‫בתמיסת ההשקיה ירדו עם העלייה במנת ההשקיה (כמות קבועה‪,‬‬
‫תחתון) ערכי ‪-‬ה‪ MDS-‬בצמחים מטיפול ‪ 5‬חצו את סף ה‪ 200-‬מיקר�ו‬                    ‫ריכוז משתנה)‪ .‬הדשן בניסוי היה גופ ר ‪ 4-2-6‬מתוצרת ׳דשנים וחו�מ‬
‫מטר‪ ,‬המקובל אצל חלק מהחוקרים כסף נזק (‪ .)6‬עד ה‪ 1-‬באוגוסט‬                     ‫רים כימיים׳‪ ,‬בתוספת יסודות קורט ‪ .3%‬ריכוזי חנקן‪ ,‬זרחן ואשלגן במי‬
‫ערכים אלה בצמחים מטיפול ‪ 3‬היו דומים לאלה של טיפול ‪ ,1‬אולם‬
‫עם הפחתת מנת ההשקיה (מסומן בחץ‪ ,‬איור ‪ 1‬תחתון) עלו ערכי‬                                          ‫ההשקיה היו ‪ 50 ,10 ,40‬מ”ג‪/‬ליטר‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪-‬ה‪ MDS-‬בצמחים מטיפול ‪ 3‬ולאחר כ‪ 20-‬יום חצו את סף ה‪ 200-‬מי�ק‬                   ‫מעקב אחר פוטנציאל המים בבית השורשים נערך בעזרת טנו‬
‫רומטר‪ .‬ערכים אלה בצמחים מטיפול ‪ 150%( 2‬מטיפול ‪ )1‬היו נמוכים‬                  ‫סיומטרים דיגיטליים שהוצבו בעומק ‪ 40 ,20‬ו‪ 60-‬ס”מ בשתי‬
                                                                             ‫חזרות‪ .‬בנוסף בוצעו מדידות של מתח מים בקרקע באזור הטו‬
                                  ‫או דומים לערכים מטיפול ‪.1‬‬                  ‫פטפת‪ 30 ,‬ס”מ ו‪ 60-‬ס”מ בניצב לטפטפת‪ .‬בכל מיקום נמדדו‬
‫‪ 0‬גידול הגזע (‪ :)TGR – Trunk growth rate‬תהליך זה באבוקדו‬                     ‫שלוש דרגות עומק אלו‪ .‬בכל טיפול מוקמו שתי תחנות של דנו‬
                                                                             ‫דרומטרים תוצרת ׳פיטק׳‪ ,‬כל תחנה הוצבה בבלוק נפרד וכללה‬
 ‫איור ‪ :1‬השפעת טיפולי ההשקיה על הכיווץ המרבי של הגזע (‪)MDS‬‬                   ‫שלושה רגשים שונים‪ ,‬סך הכל שישה רגשים לטיפול‪ .‬חיישני חמצן‬
 ‫בהשוואה לגירעון המים האטמוספירי (‪ )VPD‬ב‪( 2016-‬ממוצעים‬                       ‫מסוג ‪ KE-50‬מוקמו בכל הטיפולים בעומק ‪ 20‬ו‪ 40-‬ס”מ‪ ,‬כ‪10-‬‬
                                                                             ‫ס”מ מהטפטפת‪ ,‬ליד הגזע‪ .‬חיישנים אלה חוברו לאוגר נתונים ועו‬
                                                 ‫שבועיים)‬                    ‫קבו אחר השינוי בריכוזי החמצן בבית השורשים בתדירות קריאה‬
                                                                             ‫של כל שלוש שעות‪ .‬השפעת טיפולי ההשקיה על פוטנציאל המים‬
                                                              ‫הערות‪:‬‬
  ‫‪ -‬גרף עליון‪ :‬קו ירוק טיפול ‪( 1‬ייחוס)‪ ,‬קו אדום טיפול ‪( 4‬תחילת השקיה ‪ 1‬מאי‬                                     ‫בגזע נבחנה במהלך הניסוי‪.‬‬
                                                                                                                                       ‫	‬
                                                   ‫‪ ,2016‬מסומן בחץ);‬
  ‫‪ -‬גרף תחתון‪ :‬קו ירוק טיפול ‪( 1‬יום ‪ 8 ,220‬באוגוסט)‪ ,‬קו ורוד טיפול ‪( 3‬הפחתה‬                                        ‫תוצאות‬
  ‫במנת המים ל‪ 75%-‬מטיפול ‪ 1 ,1‬באוגוסט (יום ‪ ,214‬מסומן בחץ)‪ ,‬קו חום‬
                                                                             ‫‪ 0‬יבול‪ :‬השפעת מנת ההשקיה על מספר הפירות ומשקלם הממוצע‬
                                              ‫טיפול ‪ 75%( 5‬מטיפול ‪.)1‬‬        ‫הייתה מובהקת סטטיסטית‪ .‬היבול בחלקה היה גבוה והגיע ל‪3.1-‬‬
                                                                             ‫טון‪/‬ד׳ בטיפול הייחוס (טיפול ‪ .)1‬היבול הנמוך ביותר היה בטיפול ‪4‬‬
                                                                             ‫(תחילת השקיה מאוחרת‪ 1 ,‬במאי) והגיע ׳רק׳ ל‪ 2-‬טון‪/‬ד׳‪ ,‬תוצאה של‬
                                                                             ‫ירידה במספר הפירות (‪ 256‬פירות‪/‬עץ בהשוואה ל‪ 396-‬בטיפול ‪.)1‬‬
                                                                             ‫היבול בחלקות שהושקו במנת מים גבוהה (‪ ,150%‬טיפול ‪ )2‬או נמוכה‬
                                                                             ‫(‪ ,75%‬טיפול ‪ )5‬במהלך כל העונה היו ‪ 2.6‬ו‪ 2.4-‬טון‪/‬ד׳‪ ,‬בהתאמה (אינו‬
                                                                             ‫שונה סטטיסטית מטיפול ‪ .)1‬הפחתה במנת המים (‪ 75%‬מטיפול ‪)1‬‬
                                                                             ‫בחלק השני של העונה (טיפול ‪ )3‬לא הביאה לירידה מובהקת ביבול‬
                                                                             ‫(‪ 2.6‬טון‪/‬ד׳)‪ .‬אולם‪ ,‬חלק מהתהליכים הינם רב שנתיים וסביר על כן‬
                                                                             ‫להניח כי ההשפעה של טיפולי העקה השנתית או התקופתית (טיפוו‬

                                                                                                       ‫לים ‪ )5-3‬תבוא לביטוי בשנים הבאות‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 0‬פוטנציאל המים בגזע (‪ :)SWP – Stem water potential‬מד�י‬
                                                                             ‫דות של פוטנציאל המים בגזע בשעות הצהריים מקובלות בדרך כלל‬
                                                                             ‫ככלי מהימן לאיפיון מצב המים של הצמח ואמצעי טוב ובדוק לבקרת‬
                                                                             ‫השקיה (‪ .)3‬תוצאות של מדידות אלו פורסמו בגיליון קודם‪ ,‬המאמר‬

                                                                                                                      ‫הראשון בסדרה (‪.)1‬‬
                                                                             ‫‪ 0‬כיווץ הגזע (‪ :)MDS – Maximum daily shrinkage‬הכיווץ המ�ר‬
                                                                             ‫בי של הגזע בראשית העונה (עד ‪ 19‬באפריל‪ ,‬יום ‪ 110‬מתחילת הניסוי)‬
                                                                             ‫היה נמוך יחסית ולא הושפע מאירועי קיצון אקלימיים שהתבטאו בעו‬

‫‪‘ 32 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 May 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬מאי ‪2017‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37