Page 47 - עלון הנוטע נובמבר 2017 מספר 10 פירות הקייץ הגלעינים

‫בפרדס‬

‫מתאימים של תאורה וטמפרטורה הפכה לכלי עיקרי להבטחת‬ ‫ואבנת רומזים שמחלות אלו היו מוכרות לחוקרים ותיקים ממני‪ ,‬שהיו‬
‫נקיון רכב ההדרים ששימש להכנת שתילים במשתלות בארץ ובעוח‬ ‫בקיאים במקורות והקנו להן שמות עבריים‪ .‬מבין ארבע המחלות‬
‫לם‪ .‬התפתחות חשובה נוספת צמחה מאימוץ שיטת ההרכבה של‬ ‫הללו הייתה הפקלת הנפוצה ביותר‪ ,‬במיוחד בנטיעות של סוף שנות‬
‫האמירים‪ ,‬שפותחה בקליפורניה‪ ,‬בה נעשה שימוש להכנת החומר‬ ‫העשרים ושנות השלושים של המאה הקודמת‪ .‬נזקיה‪ ,‬שהתבטאו‬
‫בבעיית התקלפות קשה המתפשטת במהירות על גזעי העצים‪ ,‬נחח‬
‫הצמחי בהקמת בית הגרעין בגילת‪.‬‬ ‫שבו חמורים ופותחו שיטות לצמצומן‪ ,‬באמצעות גירוד הקליפה הפגוח‬
‫‪ n‬שאננות יתר‪ :‬על אף השילוב של טכניקת הרכבת האמירים וטכנ�י‬ ‫עה והגנה על הפצעים שנחשפו באמצעות מריחת נוזל מיוחד‪ .‬הטיפול‬
‫קות הזיהוי של טריסטזה בשיטת ה‪ ,ELISA-‬שהיינו הראשונים בעולם‬
‫לאמצה‪ ,‬כמו גם גילוי נגיעות בווירואידים בשיטות מולקולריות‪ ,‬נדרשו‬ ‫כמובן לא ריפא העצים אך האריך את חייהם‪.‬‬
‫עדיין בצמחי הבוחן שיטות לגילוי נוכחות מחלות דמויות הפקלת‪.‬‬ ‫גם מחלת האבנת הייתה נפוצה‪ ,‬בעיקר באשכוליות ותפוזים‪ .‬פרדח‬
‫ואכן‪ ,‬בזכות טכנולוגיות אלו‪ ,‬שחלקן אומץ על ידינו וחלקן פותח כאן‬ ‫סנים נטו פחות להתייחס אליה כי רק חלק מהפירות בפרדס הראו‬
‫ואומץ על ידי רשויות הפיקוח בעולם‪ ,‬חומר הריבוי בארץ נקי ממחלות‬ ‫תסמיני מחלה קשים‪ ,‬ולא תמיד‪ .‬אלה התבטאו בעיוות צורת הפרי‬
‫אלו ועדים לכך עשרות אלפי העצים ומאות הפרדסים הנקיים‪ .‬להצח‬ ‫ובכיסי שרף בקליפה‪ ,‬אך קשה היה להבחין בתסמינים‪ ,‬ורק הצרח‬
‫לחה זאת היו שותפים רבים‪ ,‬אך מקורה בעבודה שנעשתה במעבדה‬ ‫כן הסופי הוא שספג את המכה‪ :‬הפרי שקנה נמצא רקוב‪ .‬מחלת‬
‫ע״ש טולקובסקי לחקר מחלות הדרים במינהל המחקר החקלאי‪.‬‬ ‫‪-‬ה‪ Concave gam-‬נפוצה הייתה בעצי מנדרינה ותפוז‪ ,‬אך למרות ה�מ‬
‫הבעיה הגדולה בעבודה מסוג זה שיש בה משום כריתת הענף עליו‬ ‫ראה המעוות של גזעי העצים הפגועים מקובל היה שאין היא משפיעה‬
‫יושב החוקר‪ :‬ככל שחומר הריבוי נקי יותר כך הבעיה הולכת ונעלמת‬ ‫על היבול ואיכות הפירות‪ .‬המחלה הרביעית‪ ,‬קריסטקורטיס‪ ,‬נצפתה‬
‫ועמה גם המשך הפיתוח והמחקר בתחום‪ .‬ואכן‪ ,‬הנהלת הענף‪ ,‬אנשי‬
‫משרד החקלאות ומרכז וולקני לא היו מודעים לחשיבות המשך המח‬ ‫בארץ אך לעתים נדירות‪.‬‬
‫חקר בארץ ובמיוחד בתחום מחלות נגיפים‪ ,‬ותחום זה הלך והצטמצם‬
‫רכב נגוע ש׳נוסע׳ לאט‬
‫הצטמצם אל מתחת לרמה המתחייבת לדעתי‪.‬‬
‫המחקר הביולוגי הראשוני שעסק במחלות אלו נערך בקליפורניה‬
‫התפתחויות בתחום הפקלת‬ ‫על ידי החוקר פוסט (‪ ,)Post‬אבי הפתולוגיה של ההדרים‪ .‬מהמחקר‬
‫עלה כי מדובר במחלות איטיות המופיעות שנים רבות לאחר הרכבת‬
‫‪ n‬זיהוי סירולוגי ומולקולרי‪ :‬לפני כשני עשורים‪ ,‬בעקבות פיענוח רצף‬ ‫הרוכב נושא המחלה‪ .‬בפרדסים הראשונים שניטעו בארץ‪ ,‬בתקופה‬
‫נגיף הפקלת‪ ,‬הוכנסו שיטות סירולוגיות ומולקולריות לזיהוי מקבץ מחח‬ ‫בה היה מחסור חמור ברכב‪ ,‬השתמשו הפרדסנים בכל מה שבא ליד‬
‫לות זה‪ .‬כאמור‪ ,‬כל המחלות הללו יוחסו לנגיפים‪ ,‬בעיקר משום שניתן‬ ‫ובעיקר ברכב משתילים צעירים שהיו קרובים‪ ,‬זמינים ונוחים להרכבה‪.‬‬
‫היה להעבירן באמצעות הרכבה מעץ נגוע לעץ בריא‪ ,‬ולא ניתן היה‬ ‫הבעיה הייתה שלא ניתן היה להבחין במחלות אלו בגיל צעיר‪ ,‬הן באו‬
‫לגדל גורם חידקי או פטריה מזיקה בתרבית שהוכנה מעצים נגועים‪.‬‬ ‫לביטוי רק כעבור שנים‪ ,‬ואז שיעורי הנגיעות בהן היו גבוהים‪ .‬בפקלת‬
‫לאחר שנים עם גילויים של גורמי מחלה חדשים‪ ,‬כולל חידקים שוכני‬ ‫בעיקר יכולת להבחין ברכב חולה לפי אורך ומספר העיניים שנמצאו‬
‫שיפה (דוגמת גורם העלעלת) ווירואידים (גורמי מחלת הניקרון והאקח‬ ‫עליו‪ ,‬וזאת כאשר העצים מסודרים ברצף‪ .‬המחקר הקליפורני העח‬
‫סוקורטיס של ההדר)‪ ,‬שבו החוקרים לחפש‪ ,‬אך לא מצאו בעצים נגועי‬ ‫לה אם כן שפקלת מועברת ברכב והתסמין המוכר הוא התקלפות‬
‫פקלת ודמויי פקלת את גורמי המחלות החדשים הללו‪ .‬כיוון שכך נמשח‬ ‫גזע העץ (ראה תמונה פותחת) בגיל חמש עד שבע‪ .‬תסמין נוסף‪,‬‬
‫המתגלה הרבה קודם‪ ,‬הוא התבהרויות אופייניות של עלים צעירים‬
‫כה הנחת העבודה לפיה אלו מחלות שגורמיהן נגיפים קשיי זיהוי‪.‬‬ ‫כחודש‪-‬חודשיים לאחר הרכבת שתילי תפוז מסוימים‪ ,‬כמו גם שתילי‬
‫‪ n‬המהפך והנוגדן‪ :‬לגבי אחת המחלות בתקביץ הפקלת חל מ�ה‬ ‫חושחש שגודלו בתנאים של טמפרטורה נמוכה ותאורה טובה‪ .‬טכח‬
‫פך לפני כ‪ 30-‬שנה‪ .‬נמצא‪ ,‬כי ניתן להעביר את וירוס ה‪Ringspot-‬‬ ‫ניקת הזיהוי אומצה בקליפורניה ובעקבותיה גם אצלנו והיא ששימשה‬
‫באופן מכני‪ ,‬קרי באמצעות ריסוק רקמה נגועה ומריחתה על צמחי‬ ‫בארץ כבסיס לרישוי עצי אם לרכב הדרים‪ .‬בשיטה זו ניתן היה לזהות‬
‫בוחן מסוימים‪ .‬באמצעות תהליך זה‪ ,‬הנמשך ימים במקום החודשים‬ ‫גם עצים נגועים ב‪ ,Concave gam-‬אף כי התסמינים נראו מעט שונים‬
‫הנדרשים להעברת הווירוס לצמחי בוחן הדריים בדרך של הרכבה‪,‬‬ ‫וחלק מהעלים הצעירים הראו מעין נימור שהזכיר לבעלי דמיון פורה‬
‫ניתן היה למצות חומר ביולוגי מדביק מרקמה שאולחה‪ .‬במיקרוסקופ‬
‫אלקטרוני ניתן היה לראות כי לאחר המיצוי נמצאו בחומר חלקיקים‬ ‫צורה של עלה אלון‪.‬‬
‫שנראו כסיבים דקים‪ ,‬בהשוואה לווירוסים חוטיים מוכרים מפותלים‪.‬‬
‫ממיצויי חומצת גרעין עלה כי הרקמה הנגועה שונה מרקמה בריאה‬ ‫גילוי מוקדם‬
‫בהכילה שלוש מולקולות ‪ RNA‬בגדלים שונים‪ ,‬שייחודן בהשוואה‬
‫לווירוסים מוכרים דוגמת הטריסטזה היה שגדילי ה‪ RNA-‬לא תורגמו‬ ‫לאחר שנבדקו בארץ כמה עשרות שתילי חושחש ותפוז מורכבים‬
‫ישירות לחלבוני הנגיף‪ ,‬אלא נדרשו תחילה לעבור שכפול באמצעות‬ ‫ברכב נגוע באבנת התברר כי גם מחלה זו מעוררת שינויים בעלוות‬
‫מולקולת אנזים ההופכת גדיל שלילי לגדיל חיובי‪ .‬תרומתו של המידע‬ ‫הצמחים המודבקים‪ ,‬תסמיניה דומים במידה מסוימת לתסמיני‬
‫המעניין הייתה בפיתוח נוגדן כנגד חלבון המעטפת כמו גם שיטות‬ ‫ה‪ Concave gam-‬ונחסך הצורך להמתין שנים רבות עד הופעתם‬
‫בפירות‪ .‬לאחר זמן דווח על ממצא דומה גם לגבי שתילים מודבקים‬
‫זיהוי מולקולריות‪.‬‬ ‫ב‪ Cristacortis-‬ומאז טכניקת ההרכבה על גבי צמחי בוחן בתנאים‬

‫‪‘ 47 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 November 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬נובמבר ‪2017‬‬