Page 46 - עלון הנוטע נובמבר 2017 מספר 10 פירות הקייץ הגלעינים
P. 46

‫פרופ' משה בר‪-‬יוסף‬

‫טכנולוגיות מולקולריות‬                                                                                                                   ‫צילם‪ :‬פרופ' משה בר‪-‬יוסף‬
‫חדשות להבטחת נקיון‬

  ‫חומר הריבוי בפרדס‬

‫משה בר‪-‬יוסף ‪ /‬גמלאי המעבדה ע״ש טולקובסקי‪ ,‬מינהל‬
           ‫המחקר החקלאי )‪(mbjoseph@gmail.com‬‬

‫ובמחלת הגרינינג‪ ,‬ההורסת מזה למעלה מעשור את פרדסי פלוריח‬                                    ‫תקציר‬

‫דה‪ ,‬מרכז אמריקה ובעיקר קובה‪ ,‬בליז במרכז אמריקה ואזור סאן‬       ‫שימה זו באה להזכיר לפרדסנים שדברים שרואים‬
                                                               ‫היום מכאן לא נראו כך בעבר‪ ,‬ומה שהיום הוא עניין‬
‫פאולו בברזיל‪ .‬גורם מחלת הגרינינג נלמד במרץ רב מאז שנת ‪,2004‬‬    ‫שבשגרה לא צמח יש מאין אלא הושקע בו בעבר מאמץ מחקרי ורח‬
                                                               ‫גולטורי‪ .‬הוכחה לכך היא היעלמותן מהפרדסים בארץ של מחלות‬
‫כאשר פרץ בברזיל ובמיוחד מאז ‪ ,2005‬כאשר התגלה בפלורידה‪.‬‬         ‫המשויכות לתקביץ דמוי הפקלת‪ ,‬שלפני כ‪ 50-‬שנה היו חלק בלתי‬
                                                               ‫נפרד מהנוף‪ .‬המחקר הביוטכנולוגי בעולם בשנים האחרונות חושף‬
‫במחקרי הגרינינג מושקע הון רב‪ ,‬בעיקר ממקורות הממשל האמח‬         ‫את הנגיפים המעורבים במחלות עלומות‪ ,‬כולל תקביץ הפקלת‪ ,‬ומח‬
                                                               ‫תברר כי גם אם הם ייחודיים יש להם זיקה לנגיפים שדרכי תפוצתם‬
‫ריקני‪ ,‬המודע היטב לנזק הכלכלי הגדול שמחלה זו גורמת לתעשיית‬     ‫הטבעית ידועה‪ ,‬מה שיכול לרמוז על דרכי התפוצה הטבעית המוגח‬

‫ההדרים‪ ,‬שערכה נאמד בכ‪ 10-‬מיליארד דולר לשנה והיא מעסיקה‬                           ‫בלת והבלתי עקיבה של חלק מנגיפי התקביץ‪.‬‬
                                                               ‫מאז יציאתי לגמלאות אני מפרסם רשימות ב׳עלון הנוטע׳ ומנסה‬
‫כ‪ 64-‬אלף עובדים‪ .‬לאחרונה היכה בפלורידה השילוב ההרסני של‬        ‫להבהיר דברים שהתחדשו לי כחוקר חובב וכחובב מחקר‪ .‬בכמה‬
                                                               ‫מרשימותיי עסקתי בנגיף הטריסטזה‪ ,‬בו התמחיתי מאז הדוקטורט‪,‬‬
‫ההוריקן אירמה והגרינינג‪ ,‬והערכת היבול שם באוקטובר השנה הציגה‬
                                                               ‫בתמונה למעלה‪ :‬גזעים של עצי הדר 'ראשון' ו'אור' המראים תסמינים של פקלת‬
              ‫כרבע בלבד מגובה היבול שנרשם שם לפני כעשור‪.‬‬       ‫מדומה‪ .‬אזור הכנה בתמונה של הזן 'ראשון' (מימין) נשאר כמעט ללא פגיעה‪ ,‬כנח‬

‫הרשימה הפעם תעסוק בקבוצה של מחלות הדרים ויראליות בעלות‬                                          ‫ראה בשל העדפת טעם קליפת גזע הרוכב‬

‫תסמינים שונים‪ ,‬חלקם קשים והרסניים וחלקם מעוותים את צורת‬

‫העצים אך לא גורמים נזק ממשי ליבול ולאיכות הפירות‪ .‬מדובר בתח‬
‫קביץ פקלת‪ ,‬הכולל מלבד פקלת (‪ ,)Psorosis‬המופיעה על עצים‬
‫בודדים כמו על מקבצי עצים‪ ,‬גם מחלה דומה‪ ,‬רינגספוט (‪,)Ringspot‬‬
‫את מחלת האבנת (‪ )Impietratura‬ואת המחלות ‪Concave gam‬‬

            ‫(בעברית שקע דביק) וקריסטקורטיס (‪.)Cristacortis‬‬

‫רוב המחלות הללו היו נפוצות בפרדסי ישראל והאזור לפני כ‪ 50-‬שנה‪,‬‬

‫כאשר התחלתי את דרכי כחוקר הדרים‪ .‬השמות העבריים פקלת‬

‫‪‘ 46 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 November 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬נובמבר ‪2017‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51