Page 42 - עלון הנוטע נובמבר 2017 מספר 10 פירות הקייץ הגלעינים

‫הטבע שנבדקו ביחס אליו ותקצירי המחקרים שבדקו את ההשפעות‪.‬‬ ‫מטרת העבודה שלהלן הינה זיהוי ממשקים חקלאיים שיש ראיות מדעיות לתרומתם לשח‬

‫‪ .3‬ניתוח עוצמת הראיות לתרומת הממשק לשמירה על ערכי ה�ט‬ ‫מירת ערכי טבע ורלוונטיים לתנאים האקלימיים ולגידולים החקלאיים המקובלים בישראל‪.‬‬

‫בע‪ .‬נספרה כמות המחקרים המצביעים על תרומה מובהקת של‬

‫הממשק למגוון‪ ,‬שפע או עושר של מינים בטבע‪ ,‬בהשוואה למחקרים‬ ‫שיטות וחומרים‬

‫שלא נמצאה בהם תרומה מובהקת‪ ,‬שנמצא בהם שהממשק מזיק‬ ‫נערך ניתוח משווה של ממצאי מחקרים קודמים‪ ,‬המאפשרים לזהות בצורה מושכלת‬

‫לערכי טבע או שיש תרומה למינים מסוימים ונזק לאחרים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫את הממשקים החקלאיים שנמצאו בהם ראיות מדעיות לתרומה ושמירה על ערכי טבע‬

‫ישנם ממשקים התורמים לשמירה על יונקים טורפים שיש רצון לשמח‬ ‫סמוכים‪ .‬רוכזו ונבדקו מחקרים שנערכו במדינות ובאזורים בעלי אקלים ים תיכוני‪ ,‬בהן‬

‫רם‪ ,‬אך מאידך הם פוגעים במיני ציפורים שגם אותם יש רצון לשמר‪.‬‬ ‫מדינות הים התיכון וכן חלקים מקליפורניה‪ ,‬צ'ילה‪ ,‬דרום אפריקה ואוסטרליה‪ .‬יש לקחת‬

‫‪ .4‬זיהוי הממשקים שנמצאו בברור כתורמים לשמירת ערכי טבע‪,‬‬ ‫בחשבון כי מרבית המחקרים הנוגעים לשמירת ערכי טבע בשטחים חקלאיים נערכים‬

‫וזאת באמצעות שקלול כמות המחקרים שזיהו תרומה של הממשק‬ ‫בצפון אירופה ובמקומות נוספים השונים מהותית מישראל באקלים כמו גם במאפייני המח‬

‫יחד עם כמות המחקרים הכללית שבדקה את הממשק‪ .‬ממשקים‬ ‫ערכת החקלאית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בצפון אירופה עיקר השטחים החקלאיים משמשים למרעה‬

‫שנבדקו באמצעות מספר קטן של מחקרים סומנו לעת עתה כבעלי‬ ‫וגידולי שדה‪ ,‬ואילו בישראל הגידולים הדומיננטיים הם מטעים וירקות‪ .‬במסגרת מחקר זה‬

‫ראיות חלשות‪ ,‬עד שייערכו מחקרים נוספים בנושא‪.‬‬ ‫לא נבדק תחום בעלי חיים‪.‬‬

‫הפרסומים המדעיים בנושא של אקולוגיה חקלאית מתמקדים בדרך‬ ‫נערך ניסיון לאתר ממשקים שיכולים להשתלב במשקים חקלאיים קונבנציונליים‪ ,‬ולא רק‬

‫כלל בהשפעות על ערכי הטבע ולא על היצרנות או הרווחיות החקח‬ ‫בחקלאות אורגנית‪ .‬נעשה מאמץ לאתר ולנתח רק מחקרי שדה שיטתיים‪ ,‬המציגים תוח‬

‫לאית‪ ,‬זאת פרט למספר מחקרים שנערכו בישראל (‪ .)3‬במסגרת‬ ‫צאות כמותיות ומובהקות כמקובל במחקר חקלאי או אקולוגי‪ .‬בפרסומים מדעיים רבים‬

‫עבודה זו נעשה ניסיון לשער באופן מושכל‪ ,‬ובסיוע מומחים‪ ,‬מה יכוח‬ ‫בתחום זה נעשה שימוש בהגדרות מעורפלות לממשקים חקלאיים‪ ,‬כגון ׳חקלאות מסוח‬

‫לות להיות ההשפעות החיוביות או השליליות של הממשקים שזוהו על‬ ‫רתית׳ או ׳חקלאות אקסטנסיבית׳‪ ,‬וכן בשיטות שאינן בדיקות שדה‪ ,‬כמו למשל הערכות‬

‫היצרנות החקלאית‪ .‬נושא זה ראוי למחקר המשך‪.‬‬ ‫מומחים או בחינת מודלים‪ .‬לא נותחו במסגרת זו מאמרים שאינם מפרטים במפורש מהו‬

‫הממשק החקלאי הנבדק‪ ,‬או שאינם מתארים מחקרי שדה עם תוצאות כמותיות‪.‬‬

‫תוצאות‬ ‫ניתוח בסיס המידע הסתמך על השיטה שפותחה בפרויקט ׳שמירת טבע מבוססת‬

‫בבסיס המידע נמצאים כ‪ 120-‬פרסומים מדעיים‪ ,‬מתוכם ‪ 21‬בוצעו‬ ‫ראיות׳( (‪ )Conservation evidence‬באוניברסיטת קיימברידג'‪ ,‬בריטניה (‪ .)2‬שיטת הנ�י‬

‫בישראל והשאר בעשר מדינות בהן יש אזורי אקלים ים תיכוני‪45% .‬‬ ‫תוח כוללת את השלבים הבאים‪:‬‬

‫מהמחקרים שבבסיס המידע מתייחסים למטעים לסוגיהם‪ :‬זית‪,‬‬ ‫‪ .1‬זיהוי בכל פרסום מדעי את הענף החקלאי‪ ,‬הממשק החקלאי והשפעתו על ערך הטבע‬

‫כרם יין‪ ,‬תפוח‪ ,‬הדרים ומטעים אחרים; ‪ 41%‬מהמחקרים מתייחסים‬ ‫שנבדק‪ ,‬וכן את אופי ומידת השמירה על ערך הטבע‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כיצד ממשקי הדברה במטח‬

‫לגידולי שדה ; ‪ 12%‬מהמחקרים בדקו במעורב מספר גידולים ח�ק‬ ‫עים משפיעים על פרוקי רגליים‪.‬‬

‫לאיים‪ ,‬או שלא צוינו בהם במפורש הגידולים שנבדקו‪ .‬שני מחקרים‬ ‫‪ .2‬קיבוץ הממשקים החקלאיים שזוהו בפרסומים הספציפיים לכדי רשימה מרוכזת‪ ,‬ה�כ‬

‫בלבד עסקו בירקות‪.‬‬ ‫נת כרטיס ממשק עבור כל אחד מהם כאשר בכל כרטיס מובא תיאור הממשק‪ ,‬ערכי‬

‫מתוך ערכי הטבע‪ ,‬הקבוצה‬ ‫בטבלה מוצגים ממשקים חקלאיים ועוצמת הראיות לתרומתם לשמירת ערכי טבע‬
‫שנחקרה באופן הנרחב ביותר‬

‫בשטחים חקלאיים הינה ציפוח‬ ‫עוצמת הראיות‬ ‫שעור המחקרים המראים תרומה‬ ‫מספר מחקרים‬ ‫רלוונטי‬ ‫הממשק‬
‫רים (‪ 34%‬מהמחקרים בבסיס‬ ‫לתרומת הממשק‬ ‫מתוך כלל המחקרים‬ ‫שבדקו את הממשק‬ ‫עבור‬
‫המידע)‪ 24% .‬מהמחקרים‬ ‫צמחיית כיסוי בין השורות במטע‬
‫בדקו פרוקי רגליים ו‪ 17%-‬את‬ ‫חזקה‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מטעים‬ ‫שמירה כל כתמים טבעיים במרחב חקלאי‪,‬‬
‫צמחיית הבר‪ .‬מחקרים אחח‬ ‫חזקה‬ ‫כללי‬
‫רים בדקו יונקים וכן את המגוון‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פסיפס נופי‬
‫חזקה‬ ‫כללי‬ ‫משוכות חיות‪ :‬עצים ושיחים בשולי שדות‬
‫הביולוגי בקרקע‪.‬‬ ‫בינונית‬ ‫‪60% 15‬‬ ‫כללי‬ ‫הדברה משולבת‪ ,‬הפחתת הדברה כימית‬
‫זוה ו ‪ 13‬ממשקים חקלאיים ש�נ‬ ‫בינונית‬ ‫‪40% 15‬‬ ‫גידולי שדה‬ ‫צמצום עיבודים בקרקע‪ ,‬מינימום פליחה‬
‫בדקו בהקשר של שמירת ערח‬ ‫בינונית*‬ ‫‪36% 11‬‬ ‫כללי‬
‫כי טבע והם מוצגים בטבלה‪.‬‬ ‫בינונית*‬ ‫‪56% 9‬‬ ‫גידולי שדה‪ ,‬ירקות‬ ‫שמירה על צמחייה עשבונית‬
‫הטבלה מפרטת את עוצמת‬ ‫חלשה‬ ‫‪50% 8‬‬ ‫גידולי שדה‪ ,‬זיתים‬ ‫שמיטה ארוכת טווח (‪)Set aside‬‬
‫הראיות המדעיות לתרומתו‬ ‫חלשה*‬ ‫‪25% 8‬‬ ‫כללי‬
‫של כל אחד מהממשקים‪,‬‬ ‫‪67% 6‬‬ ‫הימנעות מהשקיה – גידול בעל‬
‫בהתייחס לכמות המחקרים‬ ‫חלשה*‬ ‫גידולי שדה‬ ‫שמירה על שלוליות חורף‪ ,‬מעיינות‪,‬‬
‫שבהם נבדק ולשיעור המחקח‬ ‫חלשה‬ ‫‪75% 4‬‬ ‫כללי‬ ‫נחלים וגופי מים אחרים במרחב החקלאי‬
‫רים שמצאו השפעות חיוביות‬ ‫חלשה‬ ‫‪50% 6‬‬ ‫כללי‬
‫חלשה‬ ‫‪25% 4‬‬ ‫השארת שלפים בשדה‬
‫מובהקות‪.‬‬ ‫‪33% 3‬‬ ‫גידולי שדה‬ ‫שמירה על שדות ומטעים קטנים יחסית‬

‫הפחתת השימוש בדשנים‬
‫מחזור זרעים‬

‫* בשל מיעוט מחקרים‬

‫‪‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 November 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬נובמבר ‪2017‬‬