Page 12 - עלון הנוטע אפריל 2018 מספר 4 בננה וחברים

‫דעה אחרת‬

‫הגיע הזמן לדבר על החקלאות‬

‫מתוך מאמר שפורסם באתר ‪13.7.16 ,mida.org.il‬‬

‫יהודה הראל‪:‬‬
‫מסתכל למציאות בעיניים‬

‫מייבאת מים מינרליים מאיטליה‪ ,‬הישראלים לובשים בגדים ונעליים של חבו‬ ‫חקלאות בישראל במשבר עמוק ואין סבסוד או הגנה‬
‫רות אירופיות ואמריקניות המיוצרים במזרח הרחוק וקונים רהיטים שוודיים‬ ‫ממשלתית שיוכלו להושיע‪ .‬צו השעה הוא חשיבה חדשה ויציב‬
‫המיוצרים במזרח‪ .‬אפילו הוצאות הספרים של הקיבוצים מדפיסות את ספרי‬ ‫רתית שתחבר בין עבודת האדמה לאתגרי המאה ה־ב‪ .21‬יש ל�ב‬

‫הילדים הצבעוניים שלהן בסין‪.‬‬ ‫חון מחדש את האקסיומה המקובעת ביותר של המשק הישראלי‬
‫בעידן של גלובליזציה הולכת ומתרחבת גם ישראל תצטרך להתרכז בנושאים‬
‫ובמוצרים שבהם יש לה יתרון יחסי‪ .‬התהליך כבר נמצא בעיצומו‪ ,‬ולמרות זעו‬ ‫תחושת משבר מלווה כבר זמן מה את החקלאים ואת החקלאות הישראלית‪.‬‬
‫קת העובדים תעשיות הלואו־טק נסגרות בזו אחר זו‪ ,‬בהן תעשיית הטקסטיל‬ ‫הביטוי העיקרי למשבר הוא צמצום הפער‪ ,‬במקרים קיצוניים אפילו איפוס בין‬
‫הישראלית העוברת למזרח הרחוק ולמדינות ערב‪ .‬המשק הישראלי עובר‬ ‫עלות ההשקעה בחקלאות לסוגיה השונים (התשומות)‪ ,‬ובין הפדיון המתקבל‬
‫שינויים גדולים‪ ,‬ולא פעם כואבים‪ ,‬לשם התאמתו לעולם הגלובלי‪ .‬השינויים‬ ‫בסופו של דבר עבור התוצרת החקלאית לאחר מכירתה‪ .‬החקלאים ונציגיהם‬
‫הללו כוללים סגירת ענפים שלמים לצד צמיחה של ענפים ועסקים חדשים‪.‬‬ ‫תולים את הסיבות למשבר בשני גורמים‪ :‬פער התיווך והתנהגות הממשלה‪,‬‬
‫אין ספק שהתופעה תקיף גם חלק גדול מתוצרי החקלאות‪ .‬לאורך זמן לא‬ ‫וזאת מתוך מחשבה ששינוי בפערי התיווך‪ ,‬כלומר הסכום אותו גובים המשו‬
‫יהיה ניתן וגם לא יהיה נכון למנוע ייבוא מוצרי מזון ממדינות המסבסדות את‬ ‫ווקים‪ ,‬או שינוי במדיניות התמיכה של הממשלה בחקלאות‪ ,‬יצליחו לרפא את‬
‫החקלאות‪ .‬אם מדינה זרה משקיעה ממון בהוזלת מוצריה לצרכן הישראלי‪,‬‬
‫השבר ולשקם את החקלאות‪.‬‬
‫אין סיבה למנוע זאת‪.‬‬ ‫מדובר בשגיאה קשה‪ ,‬שלצערי משבשת את יכולתה של ישראל להסתגל לאו‬
‫‪ n‬קומודיטיס (‪ )Commodities‬הן סחורות בסיס‪ ,‬בעיקר חומרי גלם ומוצרי‬ ‫תגרי החקלאות העדכניים ואני מבקש להראות שהחקלאות הישראלית נמו‬
‫חקלאות חסרי זהות ומיתוג‪ ,‬המזוהים רק באיכותם ונמכרים לפי משקל‪ ,‬מסו‬ ‫צאת רק בתחילתו של משבר מבני‪ ,‬שאינו מקרי או זמני‪ .‬החקלאות הקיימת‬
‫פר או נפח כמו ברזל‪ ,‬נפט‪ ,‬חיטה ונייר‪ .‬מחיריהן של הסחורות הללו בירידה‪ ,‬כוו‬ ‫בישראל מתקרבת ברובה לסופה ואינפוזיות מסוגים שונים לא יוכלו להציל‬
‫לל מחירי הנפט והגז‪ .‬הדרך היחידה להרוויח מייצורן היא להוריד למינימום את‬ ‫אותה לאורך זמן‪ .‬ממשבר מסוג זה לא ניתן לצאת בעזרת כספי סבסוד נוסו‬
‫הוצאות הייצור‪ ,‬להסתפק באחוז רווח מינימלי ולייצר בנפח של מאות מיליונים‪.‬‬ ‫פים או עוד תקנות ממשלתיות‪ .‬מקור המשבר הוא שינויים דרמטיים בסביבה‬
‫כל אלה בלתי אפשריים בישראל בכלל ובחקלאות בפרט‪ ,‬מסיבות שונות‪,‬‬ ‫הרלוונטית של החקלאות הישראלית ופיגור גדול בשינויים המבניים הדרושים‬
‫בהן מים יקרים‪ ,‬שטחים מוגבלים ועבודה יקרה‪ .‬מרבית החקלאות הישראלית‬ ‫כדי להתאים את החקלאות לסביבה החדשה‪ .‬כמו ענפים רבים אחרים במאה‬
‫מתבססת על ייצור קומודיטיס‪ ,‬מה שחיסל לחלוטין את האפשרות להתפרו‬ ‫ה־‪ ,21‬גם החקלאות חייבת להמציא את עצמה מחדש‪ .‬הנה כמה מהשינויים‬
‫נס ממשק משפחתי‪ ,‬הנחלה הפכה מושג ריק מתוכן ממשי והחקלאים הפכו‬ ‫המתרחשים בעידן הנוכחי‪ ,‬שחובה לתת עליהם את הדעת בכל דיון על מצב‬

‫למיעוט קטן גם במושבים‪.‬‬ ‫החקלאות הישראלית‪:‬‬
‫כמו תעשיות הטקסטיל ומרבית התעשיות הישנות‪ ,‬גם החקלאות הישנה נמו‬
‫צאת ברובה בירידת רווחיות‪ ,‬הקטנת הייצור ולעתים גם חיסול‪ .‬כמו התעשייה‪,‬‬ ‫מות הערכים הישנים‬

‫גם החקלאות נדרשת להמציא את עצמה מחדש‪.‬‬ ‫‪ n‬מרד הצרכנים‪ .‬הזעקה על יוקר המחיה נמצאת בשנים האחרונות בראש‬
‫‪ n‬חולשה פוליטית‪ .‬החקלאות מהווה פחות מ‪ 2%-‬של התוצר בישראל‪.‬‬ ‫סדר היום של הציבור‪ ,‬התקשורת והפוליטיקאים ובעתיד הנראה לעין הנושא‬
‫בשנות השישים היוו החקלאים בישראל ‪ 20%‬מכוח העבודה ואילו בשנות‬ ‫לא צפוי לרדת מהכותרות‪ .‬צרכני המזון הם למעשה כל תושבי המדינה ולכוחם‬
‫האלפיים הם רק ‪ ,2%‬שקרוב לשליש מהם עובדים זרים‪ .‬ב‪ 1950-‬תפסה‬ ‫הפוליטי אין מתחרה‪ .‬הלחץ הפוליטי של המצביעים הפוליטיקאים והתקשורת‬
‫החקלאות למעלה מ‪ 60%-‬מכלל הייצוא הישראלי‪ ,‬ואילו כיום היא עומדת‬ ‫יביא בתהליך מהיר לביטול מכסי המגן‪ ,‬הרגולציות והתכנון (מכסות הייצור)‪.‬‬
‫בכל עימות‪ ,‬בחקלאות כמו בתחומים אחרים‪ ,‬יכריעו האינטרסים של הצרכו‬
‫על ‪ .2%‬והירידה נמשכת‪.‬‬ ‫נים ולא של היצרנים‪ .‬תהליך דומה עובר על מרבית מוצרי הצריכה והוא כבר‬
‫לא פלא שכוחם הפוליטי של החקלאים‪ ,‬שבעבר היו חזקים ומשפיעים‪ ,‬נמו‬
‫צא בירידה תלולה‪ .‬הדבר מתבטא גם במספר החקלאים המועט בכנסת‬ ‫מורגש בכל תעשיית המזון‪.‬‬
‫ובממשלה ואפילו בהיעלמות הקיבוצניקים מסיעת מרצ בכנסת‪ .‬גם משרד‬ ‫‪ n‬גלובליזציה‪ .‬מדובר בתופעה של יצירת שוק עולמי שבמסגרתו מדינות‬
‫החקלאות כבר אינו המשרד של החקלאות‪ .‬למאבק על נתח מתקציב המדיו‬ ‫מסוימות מתמחות בנושאים שבהם יש להן יתרון יחסי‪ ,‬ומתרחשת ירידה‬
‫נה לטובת החקלאים‪ ,‬למען סבסוד ענפים מפסידים ולחומות מכס בפני יבוא‬ ‫של חומות המכס בכל מדינה‪ .‬ישראל‪ ,‬שכלכלתה מוטת ייצוא‪ ,‬נהנית מהגו‬
‫לובליזציה ולא תוכל להרשות לעצמה מכסים משמעותיים על הייבוא‪ .‬ישראל‬
‫מזון‪ ,‬אין תוחלת‪.‬‬

‫‪‘ 12 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 April 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬אפריל ‪2018‬‬