Page 15 - עלון הנוטע אוגוסט 2015 מספר 8 פקאן קיוי ושסק
P. 15
יש עניין מי הגה את שיטת הטפטוף? אקטואלי
יעקב מוטס רבותיי ,יעקב מוטס
(ושלא יגידו לכם אחרת!)
באדיבות עדי מוטס (בן של) מתוך כתבה של יעל (פרוינד) אברהם שפורסמה במגזין ׳מקור ראשון׳
חקלאים ופרופסורים נהרו בסוף שנות החמישים לחצרו של יעקב מוטס בראשון לציון כדי לחזות בפלאים:
שיח חזרת שיצא משליטה ועצי פרי שמסתפקים בטפטוף מצינורות דקים .את השבחים והפרסים על המצאת
שיטת ההשקיה בטפטוף ,ששינתה את פני החקלאות בעולם כולו ,קטפו אחרים ,בעוד מוטס נשכח .הגיעה העת
לעשות הכרה עם הממציא האמיתי בכבודו ובעצמו ,זכרונו לברכה
שונה את הפעלתה באמצעים הדלים שעמדו לרשותו״... בתחילת שנות החמישים נשלח בחור צעיר ורזה לקורס במשח
מהמכתב נלמד עוד כי אהרוני הגיע שוב לביתו של מוח רד החקלאות .כשמאחוריו תקופת שיקום ארוכה ובגופו עדיין
טס ,הפעם עם ד”ר יעקב רובין ,מנהל האגף לקרקע ומים רסיסים ,זכר לקרב המר בשייח-ג’ראח במלחמת העצמאות,
בתחנה לחקר החקלאות ברחובות ,ועם מהנדסי מדור השתדל יעקב מוטס ,בן מאה שערים ,לחשוב קדימה.
המים של חבל הנגב באותה תקופה ,מיכה חרמוני ויצחק מוטס היה ממציא כרוני .בחצר ביתו בראשון לציון היו זרוקים
קרופניק ,בניסיון לרתום אותם לפיתוח השיטה .גם את צינורות ,חלקי פלסטיק וחצאי מכשירים שזנח לטובת אלה שיח
יעקב עורב ,אגרונום ממשרד החקלאות ומומחה לשימור מציא תחתיהם .הידיים לא הפסיקו לחפש את הגאדג’ט החח
הקרקע ,גייס אהרוני לעניין ,וזה החל בשנת 1959לנסות קלאי הבא ,בימים שעוד לא חשבו לקרוא להם גאדג’טים .בין
את הטפטוף .ב 12-ביולי 1961כתב עורב למוטס בכתב לבין שמע מוזיקה קלאסית ,רקד במסיבות משפחתיות ,גידל
ידו“ :אולי זכור לך שלפני כתשעה חודשים באתי אליך שני ילדים ורעמת שיער והשקה את שורת עציצי הנוי שהיו לו
להתעניין בשיטת ההשקיה שפיתחת לעצי פרי .בינתיים בחצר.
ניסיתי אותה אצלי בגני וכן גם בחלקת תצפית במשתלת באחד הימים ש ל 1956הבחין מוטס שצמח החזרת שמ�ת
חת לברזיה בגינת ביתו גדל פרא במהירות בלתי אופיינית .הוא בתמונה :יעקב מוטס (משמאל למטה) שימור קרקע ,ואני חושב שיש לה עתיד רב .מכיוון שבזמן
הסתקרן ,התקרב וגילה נזילה באחד מחיבורי הזווית של צינור עם צוות עובדי שרות השדה בקורס האחרון ישנה התעניינות רבה בשיטות השקיה חסכוניות
המתכת של הברזיה .מוטס בחר שלא לתקן את הנזילה אלא לייעול השימוש במים ,דצמבר 1953למים ונעשים ניסיונות בכיוונים דומים לשלך ,הייתי מציע
לך לכתוב על כך כדי לפחות לעמוד על זכותך להיחשב לראות מה ילד יום .עם התפשטותו של השיח במרחב נבט
במוחו של מוטס רעיון :אם צמח גדל בצורה כל כך דרמטית הודות להזרמת מים ראשון לפיתוח שיטה זו ,שנראית לי בכל אופן מבטיחה חיסכון ש ל 30-20אח�ו
מזערית שנוצרה באקראי מנזילה ,אולי אפשר להפחית את כמויות המים המשמח זים בתצרוכת המים של מטעים בנגב” .כך עורב ,שראה את הנולד.
שות להשקיה ולהסתפק בהזרמת מים ממוקדת בשיעורים קטנים .לימים יקראו מוטס התיישב לכתוב .מאמרו ,שנשא את הכותרת “השקיה תת-קרקעית”,
התפרסם בפברואר ’62בכתב העת החקלאי ׳השדה׳ (כרך מ”ב) .בליווי לשיטה ״טפטוף״.
מוטס לקח צינור פלסטיק ,חורר אותו לאורכו ונעץ בו צינוריות קטנות .צמחי הנוי שרטוטים ואיורים הדגים מוטס את עיקרי השיטה ,ואז מנה את יתרונותיה:
ועצי הפרי בחצרו גויסו בעל כורחם לשמש כמעבדה חקלאית ובתמורה קיבלו את התאדות קטנה בהרבה ,מניעת מצב של מים עומדים ,היעדר צורך בלחץ
הזכות להיות ראשוני המטופטפים ,בטכנולוגיה שתשנה את כל תחום ההשקיה .מים גבוה ברשת ההשקיה וחיסכון רב בעבודה .הוא הזכיר את ידידו עורב
את המצאתו לא שמר מוטס לעצמו ,להפך .לחצרו נכנסו ובאו אינספור חקלאים ,כמי שנתן גושפנקא לממצאי עבודתו .מוטס אף צירף תמונה שלו עצמו ,לצד
חוקרים ומבקרים שביקשו לחזות בפלא .בהמשך הוא שיתף גם את א’ אהרוני ,שתיל פילודנדרון שהודות ל”השקיה התת-קרקעית” היה גבוה יותר מבעליו.
חברו לעבודה בשירות השדה ,ואהרוני הגיע לשם ,הציץ ונפגע .כעבור למעלה בסוף המאמר דיווח כי ד”ר רובין מהאגף לקרקע ומים ברחובות ומהנדס
מעשרים שנה ,כשהוחלט להעניק את פרס ישראל לאדם אחר תחת הכותרת ההשקיה א’ רביץ מאותו אגף ,כבר מבצעים ניסוי לפי עקרונות שיטתו בחלח
“ממציא שיטת הטפטוף” ,כתב אהרוני ,ב 4-במאי ,1980מכתב ליעקב שגיב ,קת תצפית בבית דגן.
מנהל שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות באותם ימים“ .מבלי לפגוע ביוני 1971רשם יעקב מוטס ,חכם מבעבר ,פטנט על פיתוח הטנסיומטר ,זכה
בזכויותיו ובכבודו של מקבל הפרס רואה אני מחובתי האזרחית להצביע על התעח להכרה כאבי הטנסיומטר הישראלי הבנוי על ברומטר כספית וב 1978-הקים עם
למות מופגנת מפעולתו של יעקב מוטס ,שהגה את שיטת הטפטוף והדגים לראח בנו עדי חברה לייצור טנסיומטרים0 .
‘ 15 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,אוגוסט 2015