Page 17 - עלון הנוטע אוגוסט 2015 מספר 8 פקאן קיוי ושסק
P. 17
אקטואלי
צוות המעבדה“ :לכל אחד יש תחום התמחות ,חשיבה עצמאית ויכולת עבודה כצוות”
רותי ,מה את משאירה אחרייך? יש איזו המצאה ,פטנט ,הארה ,גאג׳ט תוף פעולה פורה ומהנה וכיום ,לשמחתי ,ישנן מספר תכניות מחקר משותפות
או מה שלא יהיה ,שאת יכולה לומר ׳זה שלי ,את זה אני משאירה אחריי הממומנות על ידי המדען הראשי של משרד החקלאות״.
לאומה׳? המעבדה ניזונה מתקציבים שבזמנו הגיעו ברובם מארגון מגדלי הפירות ומוי
-״לא הייתי הולכת דווקא על הכיוון הזה .אני מחפשת פתרונות מעשיים לבח עצת הפירות .עם הזמן ,ונראה לי שניתן ליחס את זה לתקופת כהונתו של
עיות ,דוגלת בשיטה היישומית ,בהבאה של תוצאות מחקר לביצוע בשטח שר החקלאות ישראל כץ ,נהרסו לא מעט תשתיות ממסדיות במגזר החקי
ברמה המסחרית .זה החזון שלי ,אם זה מה שאת מחפשת ...אפשר לומר
שיישום הסמארטפרש והבאתו לשימוש מסחרי בפירות וירקות הוא דוגמה לאי ובין השאר נסגר גם ברז התקציב של הארגון ושל שאר השותפים.
לכך .בכלל ,אני רואה במדע סוג של פאזל ,כאשר כל חוקר תורם את חלקו -״אכן ,הייתה זאת שעת משבר .חיפשנו מקורות מימון איפה שרק אפשר ולמח
לתמונה השלמה .באפרסמון למשל אנחנו ממליצים למגדלים לרסס ג׳יברלין זלנו נרתמו לעניין ׳בראשית׳ ו׳קירור גליל׳ ,בתי הקירור בצפון ,ויחד עם התאחדות
כבר במטע ,לפני הקטיף ,להארכת חיי המדף .איך הגענו לזה? בזמנו קראתי האיכרים השיגו לנו תרומה חד-פעמית .הצלחנו למשוך ואפילו להשתדרג ,אך
ב׳סיינס׳ מאמר על עגבניות שהדליק אצלי נורה אדומה ,ניסינו אצלנו באפרסח אחרי שלוש שנים שוב נגמרה התמיכה ,בעיקר בתשתית ובתחזוקת המעבדה״.
מון רעיון דומה וראינו כי טוב״. אני סקרנית בעניין הפירות הקלימקטריים (.)Climacteric
-״מנגנון ההבשלה של פירות הינו מורכב ,הרבה עדיין לא ידוע עליו אך כבר מזמן
ב 2012-העניקה לך קנט את אות המצטיין לקידום החקלאות .אכן ,ציינו שם מיינו אותם לקלימקטריים וללא-קלימקטריים ,כלומר לאלה שמבשילים רק
בין שאר ההילולים והשבחים גם את עבודתך לקידום הסמארטפרש והפיכי על העץ ולאלה שגם אם נקטפו בשלב בוסר הם עדיין מסוגלים להבשיל בקח
תו למוצר מסחרי בהארכת חיי מדף של פירות שונים ,ואף ציינו שפירסמת ערת הפירות .תפוח ,אבוקדו ,בננה ,תאנה ,מנגו ,פפאיה ,פסיפלורה ,אגס ,קיווי,
למעלה מ 120-מאמרים בעיתונות המדעית ,שרבים מהם אגב ,ראו אור גם אפרסמון ,אפרסק ,משמש ,שזיף וגויאבה ניתן לקטוף טרם הבשלה ,להאריך
את תקופה האחסון שלהם ולתת להם להבשיל מאוחר ,לכאורה לפי הזמנה.
ב׳עלון הנוטע׳. לעומתם פירות הדר ,אננס ,ענבים ,תות ,פירות יער ,קרמבולה ,ליצ’י ,דובדבן,
-״ראיתי בקבלת אות קנט הכרה בתרומה ובעבודה המסורה של צוות המעבח סברס ורימון מגיעים להבשלה מלאה רק על העץ ונקטפים מוכנים לאכילה.
ההבדל בין שתי הקבוצות הינו ביכולת של הפירות לייצר אתילן ולהגיב לו בהח
דה בקרית שמונה לתחום הטיפול בפרי לאחר הקטיף ,לרווחת הנוטעים״. פעלת שרשרת הפעולות הקשורות להבשלה -התפתחות הצבע ,התרככות,
עלייה בתכולת הסוכר ,ירידה בחמיצות ,התפתחות הניחוח ואובדן מרירות או
מה ישתנה במעבדה אחרי פרישתך? עפיצות .אולם התמונה ,כפי הנראה ,מורכבת ומסובכת יותר וראיה לכך :ישנם
-״בעקבות פרישתי״ ,היא אומרת ,״מבקשת ההנהלה לבצע שינוי בעיקרון פירות עם מאפיינים של שתי הקבוצות ,כמו זנים שונים של שזיף ומלון .כלומר,
היישומי שהנחה את עבודתנו עד היום :למצוא כיווני מחקר חדשים ולבצע ,לצד
היישום ,גם מחקרי בסיס תשתיתיים .לדאבוני לא הכשרתי את צוות המעבדה ההבנה שלנו את תהליך ההבשלה עדיין אינו מושלם״.
המוכשר שלנו לעבודת מחקר מסוג זה והסתפקתי במחקר יישומי ,עם קשר
ישיר למטעים ולנוטעי הגליל .יכול להיות שטעיתי בגישה״.
‘ 17 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,אוגוסט 2015