Page 16 - עלון הנוטע אוגוסט 2015 מספר 8 פקאן קיוי ושסק
P. 16
ותיקי המחקר שלנו /הביאו לדפוס אלישע צורגיל ואסתי אשכול
את עבודת הדוקטורט שלה בנושא אחסון פירות אפרסק ,אותה החלה ב1965- צילמה :טליה ,נכדה ,בת 16
וסיימה ב69-׳ ,עשתה רותי באוניברסיטה העברית בהדרכתם של פרופ’ מינה
שיפמן ופרופ׳ שמעון לביא .ובין לבין ,בשבילי הפקולטה (או בספריה ,במעבדה פרופ׳ רות בן-אריה
או על ספסל בגן) ,הכירה את צביקה בן אריה ,אנטמולוג צעיר ,לימים מראשוני
שה״מ ,מדריך הגנת הצומח ובהמשך גם ממ״ר הגנת הצומח במטעים .ב59-׳ -כוח נשי עם חיי מדף ארוכים
השניים נישאו ומאז היא רות בן אריה ,ד״ר בן אריה ובהמשך גם פרופ׳ בן אריה...
עם השנים ,במסגרת תפקידיה המקצועיים ,היא ניהלה את המחלקה לאחסון רות נולדה בלונדון בשנת 1935ליוכבד ויעקב ליף ,אחות למיכאל.
במרכז וולקני ,את המכון לטכנולוגיה של מזון ומסוף שנות התשעים ניהלה ביד ארצה עלתה עם משפחתה ב ,1949-ערב חגיגות יום העצמאות
הראשון של מדינת ישראל והיא ב ת ,14בפיה עברית עילגת של פנ�י
רמה את המעבדה לקירור בקרית שמונה. מייה יהודית חילונית ושיעורים פרטיים ובלבה תוכנית ללמוד פיזיקה
ומתמטיקה .ואולם ,מה שבסופו של דבר הכריע את דרכה המקצוי
הנה ,הגענו למעבדה .בואי נדבר עליה ועלייך. עית היה רוח האידיאולוגיה החקלאית שנשבה באותם ימים בארץ
-״המעבדה לקירור בקרית שמונה״ ,מבהירה רותי ,״או בשמה הרשמי ׳החברה ושלחה אותה לפקולטה לחקלאות .״אם לא התיישבות חקלאית אז
למחקר ופיתוח קירור ואיסום פירות ק״ש בע״מ׳ ,הוקמה בשנת 1959על ידי
ארגון מגדלי הפירות ( ,)74%התאחדות האיכרים ( )24%ומועצת הפירות (.)1% לפחות אתרום לה״ ,אמרה.
באותם ימי בראשית שלה היא נוהלה בידי אריה זיו ואחריו על ידי עמוס לוין.
ב ,1998-לקראת פרישתי ממכון וולקני ויציאתי לגמלאות ,ובעקבות הצעה שלא וכך החלה רותי וסיימה תואר ראשון בפקולטה .תוך כדי לימודים נקלטה בעח
יכולתי לסרב לה מצד מועצת הפירות לעזור בניהול המעבדה ולמלא לתקופה בודה במחלקה לאחסון תוצרת חקלאית בתחנה לחקר החקלאות (לימים
קצרה את מקומו של עמוס ,שעזב ויצא למכללת תל חי ,שכרנו צביקה ואני בית מכון וולקני) ,סיימה תואר שני והתקבלה כאסיסטנטית של ד״ר סילביה רייך.
ד״ר רייך ,שריכזה באותם ימים את ההדרכה בענף המטעים בסוכנות היהודית,
במטולה לתקופה קצרה ,שנמשכה בדיעבד 15שנה...״ באה למחלקה לאחסון כדי לייסד ולנהל מעבדה לחקר הטיפול בפירות נשיח
רים לאחר הקטיף ,ואכן עשתה זאת -מ 1960-עד .1979עד אז טיפלה המח�ל
במה נבדלת המעבדה בקרית שמונה מזו שבמרכז וולקני? קה לאחסון בעיקר בפרי הדר ,אבוקדו ,בננות ומעט ירקות ורייך הכניסה לשם
-״מתחילת דרכי במעבדה בצפון״ ,מבהירה רותי ,״ראיתי את תפקידה ביישום
בפועל של תוצאות המחקר המתבצע במחלקה לאחסון בוולקני .עד היום כאמור גם את הטיפול בפירות נשירים.
עיקר העבודות והניסויים שלנו מתרכזים בהארכת חיי מדף באמצעות שינויי
אווירה ,שינויי טמפרטורה ,חיפוש אחר התנאים האופטימליים עבור כל פרי ופרי
ושינוי תנאים אלה בהתאם לשינויים בשיטות הגידול או הטיפול בפרי הקטוף,
כגון טיפולי הסמארטפרש״.
מהו הסמארטפרש הזה?
-מדובר במולקולה ,methylcyclopropene-1-MCP ,שמעכבת את פעולת
האתילן ,הורמון הבשלה המיועד לשימוש לאחר קטיף לצורך הארכת חיי מדף ושיח
מור איכות הפרי .התכשיר מונע מהאתילן לפעול ובכך דוחה הבשלה ומונע ירידה
באיכות הפרי במהלך האחסון .פרי שטופל בסמארטפרש שומר לאחר הוצאתו
מאחסון על מראהו ,פציחותו ,עסיסיותו וטעמו ,כאשר חיי המדף שלו מתארכים.
סמארטפרש מיועד לפרי המאוחסן בקירור רגיל או באווירה מבוקרת״.
לשאלתי היא משיבה ,כי רעיון הסמארטפרש נולד בראשו של חוקר יהודי אמריקני,
פרופ׳ אד סיסלר .פריצת הדרך שלו הייתה בהבנה שהאתילן נקשר בתוך הצמח,
והוא חיפש מולקולה בעלת מבנה דומה שתתחרה עם הורמון זה על אתר הקיח
שור .עם ההבנה הזאת הוא יצא בסוף המאה העשרים עם תכשיר לשימוש מסחרי.
סיסלר הגיע לארץ לשנת שבתון בפקולטה לחקלאות ,העביר אלינו את הידע ,עם
התורה הזאת הגעתי למעבדה בקרית שמונה והתחלנו ליישם״ ,היא אומרת.
איך ראו בוולקני את המעבר שלך למעבדה?
-״את זאת צריך לשאול אותם ,אך אני סבורה שהרגשות היו מעורבים .מצד
אחד הייתה אפשרות לשיתוף פעולה עם מעבדה מצוידת היטב לעריכת ניח
סויים יישומיים ברמה נאותה ,אך בפועל נוצרה תחרות קשה על תקציבי מחקר
ממקורות חקלאיים בארץ .אני חושבת שעם השנים הוכחנו שיש מקום לשיח
‘ 16 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 August 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,אוגוסט 2015
