Page 23 - עלון הנוטע ספטמבר 2015 מספר 9 אגס תפוח ולא רק

‫ענף החודש‬ ‫טפרש‪ ,‬טרם הפעלת תנאים של אוויר מבוקר (‪ .)4‬החיסרון בשיטה זו‬
‫הינו הצהבה יתרה של קליפת הפרי במהלך הקירור ההדרגתי‪ ,‬הממ‬
‫בתום שבוע הוערכה איכותו החיצונית של כל הפרי ושאר הבדימ‬ ‫זוהה אצל הצרכן הישראלי כפרי קמחי‪ ,‬למרות שבשיטת טיפול זו אין‬
‫קות‪ ,‬בדומה להוצאה מאחסון‪ .‬טעמו ומראהו של הפרי הוערכו‬ ‫הדבר כך‪ .‬חשוב לציין שבשונה מטיפול סמרטפראש‪ ,‬האחסון בתנאי‬
‫במבחן טעימה על ידי צוות ש ל ‪ 12‬בוחנים מנוסים בטעימת תפ�ו‬ ‫‪ DCA‬הינו פשוט ומתאים גם עבור פרי אורגני‪ .‬עבודה זו בחנה האם ניתן‬
‫חים‪ .‬ב‪ ,15.6.14-‬לאחר כתשעה חודשי אחסון‪ ,‬הוצא שאר הפרי‬ ‫באמצעות טכנולוגיית ‪ DCA‬לשפר את איכותם וכושר השתמרותם של‬
‫תפוחי ׳גולדן דלישס׳ באחסון ממושך בהשוואה לשיטות המסחריות‬
‫ונבדקה איכותו בדומה למתואר בהוצאה הראשונה‪.‬‬
‫‪ 0‬סטטיסטיקה‪ :‬השפעות הטיפולים (‪ ,)CA, DCA, 1-MCP‬מועדי‬ ‫המקובלות ‪ CA‬ו‪.1-MCP-‬‬
‫הקטיף (מוקדם‪ ,‬מאוחר)‪ ,‬המטעים (גליל‪ ,‬גולן)‪ ,‬זמן האחסון (שבעה‬
‫או תשעה חודשים) והאינטראקציות ביניהם נבדקו באמצעות מבחן‬ ‫שיטות וחומרים‬
‫שונות‪ .‬השפעת הטיפולים על התפוחים משני המטעים הייתה לרוב‬
‫דומה והנתונים אוחדו במקרים בהם לא נמצאה השפעת גומלין בין‬ ‫ניסוי זה נערך בעונות ‪ 2012‬ו‪ 2013-‬והתוצאות בהן דומות‪ .‬להלן ידווחו‬
‫מועד הקטיף ומקור הפרי‪ .‬כאשר נמצאו השפעות גומלין מובהקות‬ ‫העיקריות שבהן‪ ,‬מ‪ .2013-‬תפוחי ׳גולדן דלישס׳ נאספו ממטע בגליל‬
‫ומטע בגולן בשני מועדים‪ ,‬ב‪ 2.9.13-‬וב‪ ,11.9.13-‬ובכל קטיף נערכו‬
‫נערכו הניתוחים הסטטיסטיים בנפרד‪ ,‬בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫בדיקות מדדי הבשלה בארבע חזרות של עשרה פירות מכל מטע‪.‬‬
‫השאר נארז בתיבות שהכילו כ‪ 50-‬פירות לתיבה‪ ,‬ארבע תיבות לכל‬
‫איור ‪ :1‬התגובה הפלורסנצית של תפוחי ׳גולדן דלישס׳ עקב עקת‬ ‫טיפול אחסון‪ .‬הפרי קורר למשך הלילה ‪-‬ל‪ 0-‬מ״צ ולמחרת נעטף ב�ש‬
‫החמצן בירידה אל מתחת ל‪ 0.2%-‬חמצן‬ ‫קיות פוליאתילן מחוררות בצפיפות נמוכה ובעובי ‪ 40‬מיקרון‪ ,‬למניעת‬

‫‪ -‬פרי מקטיף ‪ = 1‬קו תכלת (עליון)‪ ,‬פרי מקטיף ‪ = 2‬קו אדום (תחתון)‬ ‫איבוד משקל‪ .‬עבור טיפול ה‪ 1-MCP-‬קוררו תיבות הפרי ל‪ 7-‬מ״צ‪.‬‬

‫תוצאות ודיון‬ ‫להלן הטיפולים ששימשו בניסוי‪:‬‬
‫‪ 0‬ביקורת מסחרית (‪ - CA – Controlled atmosphere‬אוויר מבוקר)‪:‬‬
‫‪ 0‬מצב הבשלה בקטיף‪ :‬התפוחים נאספו בהפרש של תשעה ימים‬ ‫הפרי אוחסן באוויר מבוקר סטנדרטי ‪ -0.1 -‬מ״צ‪.1.5%O2 ,0.9%CO2 ,‬‬
‫בין שני מועדי הקטיף מהגליל ומהגולן ובכל מועד נבדקו בהם רמת‬ ‫‪ :DCA 0‬בסמוך לתיבות הפרי שקוררו ל‪ 0-‬מ״צ הוכנסו שמונה תפוחים‬
‫הקשיות‪ ,‬צבע הקליפה (ער ך ‪ ,)*a‬מידת פירוק העמילן‪ ,‬הכמ״מ והח�ו‬ ‫לקופסה עם רגש‪ ,‬לחישת עקת הפרי על פי השינוי בפלורסנציה‪ .‬בקטיף‬
‫מצה המאלית (תוצאות לא מוצגות)‪ .‬על פי המדד לפירוק העמילן‪,‬‬ ‫השני התווספה כמות זהה של תיבות פרי ושמונה תפוחים מקטיף זה‬
‫לו חשיבות עליונה להגדרת מצב הבשלת התפוח‪ ,‬נראה שתפוחי‬ ‫הוכנסו אף הם לקופסה נפרדת עם רגש‪ .‬התא נאטם‪ ,‬ב‪ 11.9.13-‬הוזרם‬
‫הקטיף המתקדם היו בשלים מאלה שנקטפו בשיא קטיף‪ .‬ככלל‪,‬‬ ‫לתוכו חנקן עד שרמת החמצן ירדה אל מתחת ל‪ .0.2%-‬ב‪13.9.13-‬‬
‫נראה שתפוחי הגליל היו מעט יותר בשלים מתפוחי הגולן וזאת על פי‬ ‫הופיע פיק שהעיד על עקת הפרי (איור ‪ )1‬ובעקבותיו הועלתה רמת‬
‫ערכים גבוהים יותר של המדד לפירוק עמילן (הערך בגליל ‪6.5±0.3‬‬
‫ובגולן ‪ )4.5±0.4‬וקשיותם הנמוכה יותר (בגליל ‪ 15.8±0.2‬לב”כ ובגולן‬ ‫החמצן ל‪ 0.5%-‬כשבמקביל הועלתה רמת ה‪ CO2-‬ל‪.0.8%-‬‬
‫‪ 16.5±0.2‬לב”כ)‪ .‬לפיכך‪ ,‬בחלק מהממצאים מוצגים בנפרד מדדים‬ ‫‪ :1-MCP 0‬תיבות הפרי שקוררו ל‪ 7-‬מ״צ נחשפו ל‪ 1-MCP-‬במינון של‬
‫‪ 0.6‬ח”מ למשך לילה ‪ -‬ב‪ 3.9.13-‬בקטיף הראשון וב‪ 9.9.13-‬בקטיף‬
‫של תפוחים מהגולן ומהגליל‪.‬‬ ‫השני‪ .‬למחרת אוורר הפרי והוחזר לתא האחסון להורדה הדרגתית של‬
‫‪ 0‬צבע הקליפה בתום האחסון ובחיי מדף‪ :‬ערך ‪ *a‬מצביע על שינוי‬ ‫הטמפרטורה‪ ,‬כ‪ 1-‬מ״צ כל שלושה ימים‪ .‬לאחר כ‪ 21-‬יום מהטיפול‬
‫הקליפה מגוון ירוק לצהוב‪ :‬ככל שהערך ‪ *a‬שלילי כך הגוון ירוק יותר‪.‬‬
‫מועד הקטיף נמצא כגורם המשפיע ביותר על השינוי בצבע הקלימ‬ ‫אוחסן פרי זה (‪ )1-MCP‬עם פרי הביקורת (‪.)CA‬‬
‫פה (איור ‪ .)2‬תפוחים מקטיף ראשון שאוחסנו ב‪ DCA-‬נותרו הירוקים‬ ‫‪ 0‬בדיקות בתום אחסון וחיי מדף‪ :‬מחצית התיבות מכל טיפול‬
‫ביותר ובמובהק מאלה שטופלו ב‪ ,1-MCP-‬שהצהיבו במידה הרבה‬ ‫הוצאה לבדיקה ‪-‬ב‪ ,6.4.14-‬לאחר שבעה חודשי אחסון‪ .‬עשרה פ�י‬
‫רות מכל חזרה נדגמו אקראית ונבדקה קשיותם באמצעות ‪FTA‬‬
‫(‪ .)Fruit Texture Analyzer‬בשאר הפירות הוערכה האיכות הח�י‬
‫צונית‪ ,‬כשבפירות רקובים הוגדרו גורמי הריקבון והם נזרקו‪ .‬בעשרה‬
‫פירות תקינים מכל חזרה נבדק צבע הקליפה באמצעות מד צבע‬
‫דיגיטלי (לפי ערך ‪ :*a‬שלילי = ירוק‪ ,‬חיובי = צהוב)‪ .‬לאחר מכן נחצו‬
‫הפירות ונבדקה‪ ‬בהם רמת הקשיות והאיכות הפנימית‪ .‬מתערובת‬
‫של פלחים אורכיים נסחט מיץ במסחטה‪ ‬ובו נבדקה‪ ,‬ברפרקטומ‬
‫מטר דיגיטלי‪ ,‬תכולת הכמ״מ (כלל מוצקים מסיסים)‪ .‬החומצה‬
‫המאלית וה‪ pH-‬נבדקו‪ ‬באמצעות טיטרטור אוטומטי‪ .‬שאר הפרי‬
‫הועבר לתנאים של חיי מדף‪ 20 ,‬מ״צ וכ‪ 65%-‬לחות‪ ‬יחסית‪ ,‬והוא‬

‫נבדק באופן זהה לבדיקה שבוצעה בהוצאה מאחסון‪.‬‬

‫‪‘ 23 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬ספטמבר ‪2015‬‬