Page 36 - עלון הנוטע ספטמבר 2015 מספר 9 אגס תפוח ולא רק
P. 36
זנים חדשים הפרי .לאחר מחקר רב שנים של פרופ ’ רפי שטרן ממו”פ צפון נכנסו לעב�ו
דה מסחרית חומרי צמיחה התורמים להגדלת הפרי כמו גם לשיפור איכותו.
מאמצים רבים הושקעו עד היום בהרחבת סל הזנים באגס ,אולם לא נרשמה הצמ מחקרים אלה ,העוסקים בין השאר בהגברת ההאבקה וההפריה ,מוכיחים כי
לחה באקלום ונשארנו כאמור רק עם ה׳ספדונה׳ וה׳קוסציה׳ .צוק העתים מחייב בעזרת דבורי בומבוס ניתן להגביר אף יותר את הפוריות ,כאשר במקביל אין
את קברניטי הענף לחזור ולבחון בחינה מחודשת את הזנים האירופיים ,שידועים להרפות מהבטחת הפריה מיטבית .בשנים עברו בחן פרופ’ שטרן את הזן
כפוריים מאלה שלנו ורבים מהם נמצאו מתאימים לגידול בארץ .זנים אלה נבחנים ׳הוסוי׳ (׳Hosui׳) כמפרה ל׳ספדונה׳ ,וממחקריו עולה כי זן זה אכן מפרה טוב
כיום בחוות המטעים בהחולה ,בחוות מתתיהו בהר ליד ברעם ,חוות אבני איתן ומספר הזרעים בפרי מופרה רב מבפרי לא מופרה .העלאת מספר הזרעים
בדרום הגולן ובחוות פיכמן בגולן .לפני שנת השמיטה ניטעו בחלקות אלו שמונה בפרי חשובה מאד הן לגודלו והן להבטחת חנטה .היום מתרחב היקף הבמ
דיקות ,מצטמצם מרחק הנטיעה בין המפרה ׳הוסוי׳ ל׳ספדונה׳ ובעתיד כך
זנים אירופיים ותהליך החדרתם לשוק חייב יהיה בליווי גורמי השיווק.
נראה ,יהיה צורך לנטוע יותר עצי ׳הוסוי׳ כמפרים ,להעלאת היבול.
עיצוב העץ להעלאת הפוריות
כנות אגס
ב 2011-הוחל במחקר חדש שעניינו עיצוב עצים ב’ספדונה’ ,גם הוא בפיקוחו
של של פרופ’ שטרן .חוסר ההצלחה במציאת כנה פוריה לזן זה הביאה אותנו במסגרת מחקר כנות רב שנתי לזנים ‘קוסציה’ ו’ספדונה’ ,שגם אותו מנהל
לחפש תשובה לפוריותו באמצעות נטיעה צפופה ,ובכך לקבל יבול גבוה יותר. פרופ’ שטרן ,נמצא כי ל’קוסציה’ מתאימות הכנות בטלפוליה BP1 ,ו,OHF-
צפיפות הנטיעה נלמדה מהאיטלקים ,שהצליחו בעזרת מטע צפוף להכפיל כולן חזקות מכנת החבוש הוותיקה ומשיאות יבולים גבוהים יותר במסחר.
את יבולי הזן המרכזי אצלם‘ ,אבאטה פאטל’ .היבול ראשון אכן גבוה יותר ,אך בחלקת מחקר צעירה ,בה נבחנו קלונים שונים של בטלפוליה וכנות ,OHF
מצא פרופ’ שטרן קלון חדש ומעניין שקיבל את השם ׳לביא 1׳ .ל’ספדונה’
כמו בכל מחקר נדרשות עוד כמה שנים לאימות הנתונים. עדיין אין בידינו כנה טובה מכנת החבוש .מחקרים אלה יימשכו בכנות חדשות
שיובאו ובטיפוסים שנמצאו במטעים ,הן ל׳קוסציה׳ ול׳ספדונה׳ והן לזני האגס
טיפולי התעוררות לאחר הוצאת האלזודף משימוש
האירופיים המתחדשים.
השרותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מתעתדים להוציא משימ
מוש את החומר אלזודף ,המבוסס על ציאנמיד ,ומשמש כיום להתעוררות בנמ
שירים .זני האגס חייבים טיפולי התעוררות חזקים ויש לזכור כי לא ניתן יהיה לגדל
בארץ את הזן ‘קוסציה’ ללא חלופה הולמת לאלזודף (לא ניתן לגדל רק ‘ספדונה’
בשל דרישתו להפריה זרה) .הוצאת תכשיר זה משימוש הינה אם כן איום קיומי
לענף .השנה ממשיכים אנשי המחקר בתוכנית משותפת לאגס ,תפוח ,קיווי ,דובמ
דבן וגפן ,הכוללת ניסויים בתכשירים חלופיים לאלזודף לשיפור התעוררות העצים.
את המחקר מוביל ד”ר עומר קראין בשיתוף פעולה עם איילת שר שלום ממו”פ
צפון ובליווי ממ”ר גרעיניים ,החתום על מאמר זה .מתוצאות השנה האחרונה עולה
רמז די ברור כי חלק מהתכשירים אכן יכולים להוות תחליף לאלזודף ,אך נדרשות
כמה שנות מחקר נוספות כדי למצוא את החלופה האולטימטיבית.
טיפול בפרי לאחר קטיף
במעבדה לקירור בקרית שמונה ,בניהולו של ד”ר דני גמרסני ובליוויה של פרופ׳
רותי בן אריה ,נמשכת עבודת היישום של מחקרי הפוסט-הרבסט .העבודה
מתרכזת בשיפור איכות האחסון בזני האגס החדשים כמו גם ב’ספדונה’ ,הן
בטיפולים לשיפור הטעם לאחר אחסון והן בשיפור יעילותם של תכשירים לממ
ניעת צירבון וריקבון.
פעילות מדריכי שה”מ
מדריכי שה”מ עוסקים בהעברת הידע הנצבר מהמחקר למטע .שטחי האגס
נטועים רובם בצפון הארץ ואך טבעי הוא שהמדריכים האחראים על הטמעת
הידע בקרב מגדלי האגס הם יעל גרינבלט ,שלמה שמיאן והחתום מעלה,
מדריכי הגידול במחוז גליל-גולן .עיקר הפעילות בה עוסקת ההדרכה בשנים
האחרונות כוללת יצירת מטע חיוני ,העלאת היבול וקבלת פרי גדול.
השנה נפרדנו בצער רב מיוני גל ,ממדריכי המפתח שלנו בגידול אגס .יוני ז״ל,
מילא בין השאר תפקיד מרכזי בתחום ההשקיה והחלל שנותר גדול .בתמ
חום הגנת הצומח מובילה את ההדרכה סמדר אידלין-הררי ,מדריכה פרטית
העובדת במסגרת שה”מ0 .
‘ 36 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,ספטמבר 2015
