Page 35 - עלון הנוטע ספטמבר 2015 מספר 9 אגס תפוח ולא רק
P. 35

‫ענף החודש‬                                                         ‫הם שאפו למינימום ונראו בעיקר באזור מטולה‪ ,‬מה שהביא באזור זה לעקירה של כ‪400-‬‬
                                                                                       ‫ד’‪ .‬גם ב‪ 2014-‬היקף המחלה היה מוגבל וכך גם השנה‪.2015 ,‬‬
‫בעיים ניתן להגיע לקטיף ללא נזקים‪ .‬אולם לצערנו‪ ,‬בחלק מחלקות‬
‫המודל נראה השנה נזק קשה מפסילת האגס‪ .‬האתגר הבא בטיפול‬             ‫ואולם‪ ,‬גם אם נזקי החירכון מינימליים המחלה נוכחת באזורי הגידול ומחייבת המשך בחימ‬
‫בפסילה הוא גידול אגס ללא פגיעה באויבים טבעיים שבמקביל אינו‬        ‫נה והתמודדות כדי לא לאפשר לה להרים ראש‪ .‬בניסויים שבוצעו לאחרונה בתכשירים‬
                                                                  ‫שונים נמצא כי הסטרנר‪ ,‬התכשיר המרכזי לטיפול במחלה‪ ,‬אינו יעיל דיו‪ ,‬מה שמחייב‬
                        ‫מביא מזיקי משנה הפוגעים באיכות בפרי ‪.‬‬     ‫את המגדלים לנקוט אסטרטגיות התגוננות נוספות‪ ,‬כמו ריסון צימוח‪ .‬בניסוי עיצוב אגס‬
‫ד”ר שאלתיאלי‪-‬הרפז‪ ,‬בשיתוף פעולה עם ד”ר דורון הולנד מתחנת‬          ‫שבוצע ב‪ 2012-‬בחוות המטעים ניתן היה לראות כי עצים קטנים עם צמיחה מרוסנת‬
‫מחקר נוה יער‪ ,‬מובילה מחקר בו ה׳ספדונה׳ הורכב על זן מיוחד מחלמ‬
‫קת זני האגס בנוה יער‪ ,‬שאינו רגיש לפסילה ומקנה ל׳ספדונה׳ עמידות‬                          ‫רגישים הרבה פחות לחירכון מעצים גדולים בעלי צימוח חזק‪.‬‬
‫חלקית בפני מזיק זה‪ .‬המטרה היא להגיע בעתיד למטע ׳ספדונה׳ ללא‬       ‫‪ 0‬פסילת האגס‪ :‬הטיפול במזיק זה התנהל בעבר במתכונת פרויקט‪ ,‬אך זה הופסק ובשנים‬

                                       ‫רגישות לפסילת האגס‪.‬‬          ‫האחרונות מטפלים בו חוקרי מו”פ צפון ד”ר חיים ראובני וד”ר ליאורה שאלתיאלי‪-‬הרפז‪.‬‬
                                                                  ‫הבעיות העיקריות בפגע זה כיום הן יעילות פוחתת והולכת של תכשירי ההדברה והעלות‬
                              ‫פוריות ואיכות פרי‬                   ‫הגבוהה של הטיפולים‪ ,‬כמו גם נזקים רבים הנגרמים לקליפת הפרי בהשפעת חומרי הרימ‬
                                                                  ‫סוס‪ .‬גם השנה ‪ ,2015 ,‬ניתן לראות בחלק גדול מהשטחים כי הממשק אותו מובילה ה�מ‬
‫בשנה האחרונה עלתה מאד מודעות המגדלים למצב הכלכלי הקשה‬             ‫דריכה סמדר אידלין‪-‬הררי‪ ,‬תורם להתמודות עם המחלה‪ ,‬אך עוד הדרך ארוכה לפתרון‬
‫של הענף‪ :‬הוצאות הייצור שעלו בעקבות שני הפגעים המרכזיים שצוינו‬     ‫המושלם‪ .‬על פי המדיניות של סמדר הטיפול במזיק מתחיל עוד בחודשי החורף‪ ,‬בבחינת‬
‫כאן‪ ,‬בתוספת היבול הנמוך כאשר ברקע מחירי הפרי הנקבעים על פי‬        ‫הקדם תרופה למכה‪ ,‬מה שמביא בהמשך לשימוש מופחת בתכשירים‪ .‬נראית הצלחה‬
‫היצע וביקוש‪ ,‬תורמים להבנה כי נדרשים צעדי ייעול מיידיים‪ ,‬או מאידך‬  ‫בהדברה‪ ,‬כאשר נזקי הפסילה בקליפת הפרי נמוכים מאוד‪ .‬יצוין כי גם נזקי הריסוס השנה‬
‫נטישה של חלקות ותיקות שאינן רווחיות‪ .‬ללא עלייה ביבול יהיה קשה‬
                                                                              ‫ברמה נמוכה‪ ,‬גם אצל מי שלא הצליח להדביר את המזיק בתחילת הדרך‪.‬‬
                                        ‫מאד לגדל אגס בארץ‪.‬‬        ‫מחקר בתחום פסילת האגס מתבצע כיום בשתי חלקות מודל‪ ,‬בליווי קבוע של ד”ר ראובני‪.‬‬
‫באזור ההר קל יותר להשיא יבולים גבוהים‪ ,‬מה שמעלה את האפשמ‬          ‫מחלקות המחקר הללו עולה כי אם לא עושים שימוש בתכשירים הפוגעים באויבים הטמ‬
‫רות שענף האגס ינדוד לכיוון ההר הגבוה‪ ,‬וזאת במקביל למעבר לזנים‬
‫פוריים יותר‪ .‬מצב זה מחזק עוד יותר את הצורך להעלות את איכות‬

‫‪‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬ספטמבר ‪2015‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40