Page 42 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב

‫יישומים במנגו‬ ‫‪ 0‬איכות שזרות ענבים‪ :‬אחד המדדים העיקריים לטריות האשכול הוא‬
‫מראה השזרות (הענף המרכזי‪ ,‬הענפים הצדדיים והעוקצים) של האשכול‪.‬‬
‫מנגו הוא פרי לא אחיד בצבעו‪ ,‬עובדה המחייבת התייחסות נפרדת‬ ‫השזרות יכולות לעבור התייבשות מהירה שתתבטא בהצהבה והתפתי‬
‫ללחי האדומה וללחי הירוקה‪ .‬באמצעות מכשיר המולטיפלקס ניתן‬ ‫חות כתמים חומים‪ .‬במחקר שנערך על שלושה זני ענבים הוכח כי טיפול‬
‫היה לזהות כי פירות ‘שלי’ שהיו חשופים לקרינת שמש במטע פיתחו‬ ‫באשכולות באתילן הגביר החמת שזרות‪ ,‬בעוד שטיפול באמצעות מעכב‬
‫צבע אדום שהיה בהתאמה גבוהה להצטברות האנטוציאנינים והפי‬ ‫פעולת האתילן סמארטפרש (‪ ,1-MCP‬׳רימי׳) הפחית את החמת השזרות‬
‫לבונואידים‪ .‬הצבע האדום ומדדי האנטוציאנינים היו יציבים במהלך‬ ‫(איור ‪ .)2‬אפקט זה היה ניתן לכימות יעיל באמצעות מדד ה‪FER_RG-‬‬
‫האחסון (איור ‪ )3‬ומדדים דומים התקבלו באמצעות בדיקות בשיטות‬
‫ביוכימיות (‪ .)6‬מדד הפלבונואידים הראה ירידה קלה במהלך האחסון‪,‬‬ ‫במולטיפלקס (‪.)5‬‬
‫בעוד שמדד הכלורופיל הראה ירידה משמעותית לאורך האחסון ועם‬
‫השתנות צבע הפרי מירוק לכתום‪ .‬במחקר זה נמצא כי מנגו אדום‬ ‫איור ‪:2‬‬
‫שהיה חשוף לקרינה במטע היה עמיד יותר לאחסון בקור ולפתוגי‬ ‫השפעת אתילן‬
‫נים לאחר הקטיף (‪ .)6‬ממצאים נוספים ברמת מדדי הפלורסנציה‬ ‫ועיכוב פעולתו‬
‫מראים הבדלים בתגובה של הפרי לטמפרטורות או טיפולים שונים‬ ‫באמצעות‬
‫‪ 1-MCPP‬על ה�נ‬
‫וקשר אפשרי לנזקי צינה‪.‬‬ ‫גיהה העצמית‬
‫של שזרות‬
‫קישואים‬ ‫ענבי ׳תומפסון׳‬
‫ו׳מיסטרי׳‬
‫קישואים מהווים מודל פוטנציאלי לחקר נזקי צינה בשל רגישותם הגי‬
‫בוהה לטמפרטורה נמוכה לאחר הקטיף‪ ,‬מהירות התגובה ברמת‬ ‫‪ -‬המדד המוצג הוא היחס ‪.FER_RG‬‬
‫הנזק וקיום זנים עם עמידות יחסית לצינה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הזן הירוק ‪Hybrid‬‬
‫‪ 6577‬עמיד יותר מהזן הצהוב ‪ .Goldy‬באופן כללי הזן הצהוב הת�א‬ ‫איור ‪:3‬‬
‫פיין בפלורסנציה גבוהה מזו של הירוק‪ .‬בקישואים ירוקים אמנם נמי‬ ‫אנטוציאנינים‬
‫דדה עלייה בפלורסנציה לאחר שלושה ימים ב‪ 14-‬מ”צ‪ ,‬מיד לאחר‬ ‫ופלבונואידים‬
‫האחסון‪ ,‬אבל בקישואים ששהו שלושה ימים ב‪ 5-‬מ”צ הפלורסנציה‬ ‫במנגו ‘שלי’‬
‫נשארה קבועה במהלך חמישה ימים בחיי מדף‪ .‬לעומתם‪ ,‬בזן הצהוב‬ ‫ירוק ואדום‬
‫‪ Goldy‬מופיעה עלייה בפלורסנציה רק בקישואים שאוחסנו לשלושה‬ ‫לאורך אחסון‬
‫ימים ב‪ 5-‬מ”צ לאחר חמישה ימים בחיי מדף‪ .‬תוצאות אלו מלמדות‬ ‫וחיי מדף‬
‫שמרקר פלורסנטי זה יכול לאפיון נזקי צינה בקישואים הצהובים‪ ,‬אך‬
‫יש צורך לבדוק מספר רב יותר של קישואים ולבסס את הממצאים‪.‬‬

‫איור ‪ :4‬רמת הכלורופיל בעלי כרוב מזן 'פרוקטור' לאחר אחסון‬
‫של חמישה חודשים ב‪ 2-‬מ"צ‬

‫‪ -‬מדד הכלורופיל (‪ )SFR_R‬של מכשיר המולטיפלקס לאחר הקטיף או לאחר‬ ‫הערות‪:‬‬
‫האחסון בעלים מקונבים מהצד החיצוני לפנים הקולס‪ .‬זוג העלים הראשון לא נבי‬ ‫‪ - A‬כמות יחסית של אנטוציאנינים‪ - B ,‬כמות יחסית של פלבונואידים לפי שילוב‬
‫דק לאחר האחסון עקב התפתחות ריקבון‪ .‬הבדיקות הן ממוצע של ‪ 12‬מדידות‬ ‫מדדי פלורסנציה אופייניים בצד האדום של המנגו‪ - C ,‬תמונה מייצגת של מנגו ירוק‬

‫מארבעה כרובים שונים‪.‬‬ ‫(עליונה) ואדום (תחתונה) לאחר שלושה שבועות אחסון ב‪ 12-‬מ״צ‪.‬‬

‫‪‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬