Page 41 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב

‫הטיפול בפרי הקטוף‬ ‫שיטות‬

‫איור ‪ :1‬השפעת יישום פרוטון (חומצה אבציסית) או הסרת עלים על‬ ‫המכשיר ששימש למחקר‪ ,‬מולטיפלקס (‪,)Force-A, France‬‬
‫הצבע ועל מדד הפלבונואידים בענבי ‘פליים’‬ ‫מצויד בנורות ‪ LED‬המקרינות על האוביקט בארבע רמות של אורך‬
‫גל‪ ,‬כאשר האור המוחזר מהרקמה נקלט באמצעות סנסורים בשי‬
‫‪ -‬הניסוי נערך בחלקה בחוות גלגל בבקעת הירדן‪.‬‬ ‫לוש רמות של אורך גל‪ .‬כך מתקבלים ‪ 12‬סיגנלים שונים‪ .‬היחסים‬
‫בין הסיגנלים מכוילים לתיעוד מדדים שונים (‪ .)1‬מדדי יחס חשובים‬
‫כלומר אינם מבשילים לאחר הבציר‪ ,‬חלים בהם שינויים במהלך האחסון‬
‫שיכולים להתבטא למשל בפירוק כלורופיל‪ .‬במחקר שהתבצע על הזן בעל‬ ‫הם אלה‪:‬‬
‫החרצנים ‘זני’‪ ,‬הוכח כי טיפול ג’יברלין בכרם הגביר את מדד ה‪SFR_R-‬‬ ‫‪ SFR_R 0‬הוא היחס בין הנגיהה העצמית באדום רחוק ואדום ב�ה‬
‫ללא השפעה על גודל הגרגר או ההבשלה (‪ .)4‬לאחר אחסון ב‪ 20-‬מ”צ‬
‫מדד ה‪ SFR_R-‬היה גבוה בהשוואה לאחסון הענבים ב‪ 10-‬מ”צ‪ .‬המשמעות‬ ‫קרנה של אור אדום והוא מייצג את רמת הכלורופיל ברקמה;‬
‫‪ FLAV 0‬הוא לוג היחס בין הנגיהה העצמית באדום רחוק המוקרן‬
‫הפיזיולוגית של ממצא זה מצריכה מחקר נוסף‪.‬‬ ‫באור אדום או באולטרה‪-‬סגול והוא מייצג את רמת הפלבונואידים‬

‫ברקמה;‬
‫‪ FER_RG 0‬הוא היחס בין הנגיהה העצמית באדום רחוק שמקורו‬
‫מקרינה באדום או בירוק והוא מייצג את רמת האנטוציאנינים ברי‬

‫קמה‪.‬‬
‫העובדה שהמדדים הם יחסיים ולא ערכים אבסולוטיים מאפשרת‬
‫להשוות בין אוביקטים בעלי ממדים שונים‪ ,‬ללא השפעה של עוצמה‬
‫וסוג התאורה החיצונית במדידה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן להשתמש בסיגנלים‬
‫הראשוניים בתלות במספר החזרות‪ ,‬אחידות חומר הדגימה ועבודה‬
‫בתנאים של תאורה קבועה‪ .‬חלון הקריאה בקוטר ‪ 5 ,3‬או ‪ 8‬ס”מ‬
‫ומאפשר על כן למצע את המדידות מפני שטח פרי גדול‪ .‬משך המי‬
‫דידה הוא כשנייה‪ ,‬מה שמאפשר מאות מדידות בשעה בשדה או‬
‫במעבדה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בדיקות בשיטות מסורתיות של צבע בענבים‪,‬‬
‫הדורשות ריסוק‪ ,‬סינון‪ ,‬סירכוז וקריאה במד בליעת אור‪ ,‬ניתן לבצע‬
‫במאמץ רב ע ד ‪ 100‬ביום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעזרת מכשיר המולטיפ�ל‬
‫קס ניתן לבצע פי ‪ 10‬עד ‪ 20‬בדיקות‪ ,‬מה שמאפשר להרחיב מאד‬

‫את היקף המחקר‪.‬‬

‫יישומים בענבים‬

‫‪ 0‬הבשלה בענבים ירוקים‪ :‬איפיון מצב הפרי לאחר הבציר נדרש‬
‫הן כתוצאה מהשונות הטבעית בין הפירות או על מנת לכמת השי‬
‫פעת טיפולים במהלך הגידול‪ .‬במחקר שנערך על ענבי ‘תומפסון’‬
‫נמצאה התאמה טובה מאד בין מצב ההבשלה של הפרי כפי‬
‫שנמדד בבדיקות סוכר לבין מדד ה‪ ,SFR_R-‬המייצג את רמת‬
‫הכלורופיל (‪ .)2‬במחקר נוסף נמצא כי טיפול בענבי ‘תומפסון’‬
‫בציטוקינין סיפיון גרם לעלייה משמעותית במדד ‪-‬ה‪ ,SFR_R-‬ש�נ‬

‫תנה ביטוי לעיכוב ההבשלה (‪.)3‬‬
‫‪ 0‬צבע בענבים אדומים‪ :‬זהו מדד חשוב לאיכות הפרי ומקורו‬
‫בעיקר באנטוציאנינים‪ .‬תוצאות המחקר הראו כי באמצעות מדד‬
‫‪ FER_RGG‬של מכשיר המולטיפלקס ניתן לכמת ביעילות רבה ה�ש‬
‫פעת טיפולים שונים על רמת האנטוציאנינים ולמעשה ניתן לוותר‬
‫על בדיקות הרסניות של הצבע‪ .‬לדוגמה‪ ,‬השפעת חומצה אבציסית‬
‫‪( ABA‬פרוטון‪ ,‬׳אגריקה׳) על התפתחות הצבע בענבי ‘קרימסון’ (‪.)2‬‬
‫בזן ‘פליים’ הוכח באמצעות מדד ‪ FER_RG‬כי טיפול בפרוטון הגביר‬
‫את הצבע לעומת טיפול הסרת עלים‪ ,‬שלא השפיע על הצבע אך‬

‫הגביר את רמת הפלבונואידים של הפרי (איור ‪.)1‬‬
‫‪ 0‬אחסון ענבים‪ :‬למרות שענבים אינם פירות קלימקטריים‪,‬‬

‫‪‘ 41 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬