Page 37 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב
P. 37

‫הטיפול בפרי הקטוף‬                                                                          ‫איור ‪ :1‬פטריות פתוגניות עיקריות הגורמות לרקבונות עוקץ‪:‬‬

                                        ‫שיטות‬                             ‫‪Lasiodiplodia theobromae, Colletotrichum gloeosporioides, Alternaria‬‬
                                                                         ‫‪alternata, Diplodia, Phomopsis, Aspergillus niger‬‬
‫מחקרים משנים קודמות הראו כי יישום של חומרי הדברה כגון פרוכלורז‬
‫(ספורטק) במנגו ואבוקדו לאחר קטיף הפחיתו רקבונות עוקץ( (‪ .)3‬ט�י‬                                ‫‪ -‬האיור מציג את אופן הגידול בצלחת‪ ,‬צורת הנבג וסימפטום הריקבון בפרי‪.‬‬
‫פולים בהדרים לאחר קטיף עם ‪ )Thiabendazole( TBZ‬ו‪Fludioxonil-‬‬
‫(סקולר) תרמו לירידה בכמות רקבונות העוקץ (‪ .)4‬שטיפה של פירות‬          ‫במנגו בארץ נגרם מהפטריו ת ‪ Alternaria‬ו‪ ,Lasiodiplodia-‬ובאבוקדו גם �‪Col‬‬
‫מנגו‪ ,‬אבוקדו והדרים במים חמים ב‪ 55-‬מ״צ תרמו לירידה ברקבונות‬          ‫‪ letotrichum‬מהווה גורם מחלה משמעותי‪ ,‬בעוד שעיקר הנזק בהדרים נגרם‬
‫כלליים ובהם גם רקבונות עוקץ‪ ,‬כנראה עקב השראת עמידות בפרי (‪.)5‬‬        ‫מ‪ Diplodia-‬ו‪ .Alternaria-‬בתוך קבוצת הפטריות הגורמות לרקבונות עוקץ‬
‫שילוב של טיפולים בפרוכלורז חומצי ושטיפה במים חמים תרמו גם הם‬         ‫קיימת תת קבוצה הנקראת בוטריוספריה (‪ ,)Botryospheria‬הגורמת במטע‬
‫לירידה בכמות רקבונות העוקץ (‪ .)6‬עם זאת יש לציין כי רקבונות העוקץ‬     ‫לנזקים כבדים המתבטאים בתמותת שתילים‪ ,‬תפרחות וענפים‪ .‬באחסון גורי‬
‫לא היוו את הבעיה המרכזית באחסון פירות‪ ,‬ועל כן רוב הטיפולים המי‬       ‫מת קבוצה זאת לרקבונות עוקץ והיא כוללת את מיני הפטריות ‪Lasiodiplodia,‬‬
 ‫צוינים כאן בדקו את רקבונות העוקץ כאחד המרכיבים באיכות הפרי‪.‬‬         ‫‪ Diplodia, Phomopsis‬ו‪( Neofusicoccum-‬איור ‪ ,)2‬כאשר הפטריה הישנה‪-‬‬
‫הפטריות הפתוגניות אינן הדיירות היחידות ברקמת העוקץ‪ .‬מינים רבים‬       ‫חדשה ‪ Lasiodiplodia‬היא‪-‬היא מחוללת המחלה העיקרית באבוקדו ומנגו‪.‬‬
‫נוספים של פטריות‪ ,‬שמרים וחידקים לא פתוגניים חיים בעוקץ בסימי‬         ‫בארבע השנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בדיווחים על נזקי בוטי‬
‫ביוזה והדדיות או באורח חיים ניטרלי עם הצמח‪ .‬מיקרואורגניזמים אלה‬
‫מוגדרים אפיפיטים אם הם מאכלסים את החלק החיצוני של הרקמה‪ ,‬או‬           ‫ריוספריה ונושא זה מטופל במסגרת מיזם המובל על ידי פרופ’ דני שטיינברג‪.‬‬
‫אנדופיטים אם הם מאכלסים את החלק הפנימי שלה‪ .‬הם מאכלסים את‬
‫רקמות הצמח במשך זמן רב ואינם גורמים לסימפטומים או נזקים נראים‬                                                                   ‫איור ‪:2‬‬
‫לעין‪ .‬לאנדופיטים ולאפיפיטים מיוחסים לעתים קרובות תכונות של הדבי‬                                                                 ‫הבשלת הפרי‬
‫רה ביולוגית הכוללת עיכוב גידול של הפתוגן ומניעת רקבונות עקב תחרות‬                                                               ‫והתעוררות‬
‫על מקום‪ ,‬אקטיבציה של מערכות ההגנה הצמחיות והפרשה של חומרים‬                                                                      ‫רקבונות עוקץ‬
‫אנטי‪-‬מיקרוביאליים‪ .‬אוכלוסיה אנדופיטית נחשבת על כן כתורמת למעי‬
‫רכת צמחית בריאה‪ .‬למרות החשיבות הרבה של שימור איכות פירות‬
‫לאחר קטיף ידוע אך מעט על מגוון המינים בעוקצי פירות‪ .‬מחקרים בוי‬
‫דדים הצביעו על נוכחות של ‪ 92‬מינים של חידקים אנדופיטיים בתות שדה‬
‫לאחר עיקור שטח הפנים (‪ .)7‬מינים של חידקיי ‪ Bacillus‬זוהו בחללים‬
‫הבינ‪-‬תאיים ובעצה של אשכולות ענבים (‪ .)8‬נמצא‪ ,‬כי לאנדופיטים יכולים‬
‫להיות יישומים מעניינים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מיני ‪ Bacillus‬אנדופיטים ממנגו הראו‬
‫עיכוב של הפטריה ‪ .)9( C. gloeosporioides‬הבשלת הפרי‪ ,‬הזדקנות‬
‫העוקץ או גורמים סביבתיים כמו עלייה בלחות היחסית נמצאו בקורלציה‬
‫חיובית עם העלייה בשכיחות רקבונות עוקץ בפרי הבשל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יישום‬
‫אתילן גרם להבשלה מוקדמת ולעלייה משמעותית ברקבונות עוקץ באי‬
‫בוקדו ובמנגו‪ .‬לעומת זאת יישום ‪ ,1-MCP‬מעכב חישת אתילן בפרי‪ ,‬תרם‬
‫לעיכוב הבשלה ולהפחתה משמעותית בכמות רקבונות העוקץ באבוקדו‬

                                     ‫‘אטינגר’ ומנגו ‘שלי’ (איור ‪.)3‬‬

  ‫איור ‪ :3‬שעור רקבונות עוקץ באבוקדו ‘אטינגר’ מטופל באתילן‬
                                              ‫או ב‪1-MCP-‬‬

‫סוף בעמ׳ ‪38‬‬                                                                                                 ‫הערות‪:‬‬
                                                     ‫‪ - A‬תאור הקשר בין הבשלה לבין התפתחות רקבונות עוקץ; ‪ - B‬צביעת‬
                                                     ‫פטריות במיקרוסקופ הקונפוקלי באמצעו ת ‪ .Aniline blue‬בתמונה מ�י‬
                                                     ‫מין‪ :‬הימצאות פטריה בשיפה של עוקץ בריא בפרי מנגו לא בשל; בתמונה‬

                                                                      ‫משמאל‪ :‬התחלת התפתחות רקבון עוקץ בפרי מנגו‪.‬‬

             ‫‪‘ 37 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42