Page 40 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב
P. 40

‫ד״ר אמנון ליכטר‬

‫חקר שינויים באיכות‬                                                                                                                       ‫צילם‪ :‬ד״ר אמנון ליכטר‬
   ‫תוצרת חקלאית‬
  ‫קטופה באמצעות‬                                                                                      ‫תקציר‬
      ‫נגיהה עצמית‬
                                                              ‫המגמה המדעית היא לאמץ מדידות במכשור מדעי מתקדם שיאפשר‬
‫אמנון ליכטר (‪ ,)vtlicht@volcani.agri.gov.il‬טניה קפלונוב‪,‬‬      ‫כימות של שינויים ביוכימיים ופיזיולוגיים בדגימות‪ .‬מאמר זה מציג את‬
‫אבינועם דעוס‪ ,‬יוחנן זוטחי‪ ,‬איתי מעוז‪ ,‬נעם אלקן‪ ,‬דליה מאורר‪,‬‬   ‫השימושים באוטו‪-‬פלורסנציה‪ ,‬ובעברית נגיהה עצמית‪ ,‬לחקר השתנות‬
‫אולג פייגנברג‪ ,‬שני לוי‪ ,‬חיה פרידמן‪ ,‬ויקטור רודוב‪ ,‬יוסי אושר‪,‬‬  ‫האיכות של תוצרת חקלאית לאחר קטיף‪ .‬עיקר היישומים המחקריים‬
‫דוד קניגסבוך ‪ /‬המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר‬                  ‫המתוארים מתבצעים בענבים‪ ,‬אך יש התקדמות מחקרית בגידולים‬
                                                              ‫נוספים כולל מנגו‪ ,‬קישואים וכרוב‪ ,‬המדגימים את האפשרויות המגוונות‬
                                  ‫קטיף‪ ,‬מרכז וולקני‬           ‫של השימוש בטכנולוגיה מחקרית זו‪ .‬היכולת לבצע כימות בלתי הרסני‪,‬‬
                                                              ‫מהיר ומדויק מאפשרת לזהות התפתחות של שינויים פיזיולוגיים בפרי‬
‫התוצרת במהלך האחסון‪ .‬באופן מסורתי השינויים במראה התוצרת‬       ‫ובירק בשלבים הראשונים שבהם הם מתרחשים ומשפרת את היכולת‬
‫תועדו באמצעות מדדים סוביקטיביים‪ ,‬למשל דרגת הצהבה או הופי‬
‫עת כתמים חומים‪ ,‬המייצגות את תהליך ההזדקנות של התוצרת‪ .‬אחת‬                                             ‫המחקרית והיישומית‪.‬‬
‫הדרישות המחקריות הבסיסיות היא שימוש בכלים מדויקים על מנת‬
‫לכמת את התופעות הנחקרות‪ ,‬ועל כן המחקר עוסק באופן קבוע בחיי‬                                          ‫הקדמה‬

    ‫פוש אחר מכשור שיאפשר למדוד את השינויים באיכות התוצרת‪.‬‬     ‫בחקר תוצרת חקלאית לאחר קטיף יש לאפיין את השינויים באיכות‬
‫מרכיב מרכזי בפירות וירקות הוא מולקולת הכלורופיל‪ ,‬הנותנת‬
‫לפרי את צבעו הירוק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעגבניה מבשילה חלה התפרי‬          ‫בתמונות למעלה‪ :‬מראה קליפת עינב בהסתכלות מלמעלה בבינוקולור פלורסצנטי‪.‬‬
‫קות הדרגתית של הכלורופיל וצבירה של קרוטנואידים הנותנים‬        ‫בתמונה העליונה מראה קליפת העינב והשתקפות מלמטה של צינורות ההובלה בתוך‬
‫לה את צבעה האדום‪ ,‬אולם עדיין נותרת בה כמות משתנה של‬           ‫הפרי‪ .‬הקו האלכסוני הוא צלקת שעברה השתעמות‪ .‬בתמונה התחתונה‪ ,‬באדום ‪ -‬הני‬
‫כלורופיל‪ .‬לכלורופיל‪ ,‬כמו גם למולקולות רבות אחרות‪ ,‬מבנה‬        ‫גיהה העצמית של כלורופיל בתאי הקליפה‪ .‬בירוק‪-‬צהוב ‪ -‬הנגיהה העצמית של פנולים‬
‫מרחבי מסוים המגיב לקרינת אור בפליטת אור באורך גל גבוה‬
‫יותר בתחום האדום והאדום‪-‬רחוק‪ ,‬תופעה הידועה כנגיהה עצמית‬                                                         ‫שהצטברו בתגובה לפציעה‬
‫(אוטו‪-‬פלורסנציה)‪ .‬על כן‪ ,‬השינויים ברמת הכלורופיל שמעידים על‬
‫שינויים בהבשלה או הזדקנות יכולים להיות מתועדים באמצעות‬
‫השינויים ברמת הנגיהה העצמית‪ .‬הצטברות‪ ,‬התפרקות או פילי‬
‫מור של פנולים שונים יכולים אף הם לבוא לביטוי בשינויים ברמת‬

                     ‫הנגיהה העצמית בתחום הכחול או הירוק‪.‬‬
‫מטרת הסקירה הנוכחית היא להציג את היישומים הטכנולוגיים בם נעי‬
‫שה שימוש במחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר קטיף במכון וולקני‬

  ‫בארבע השנים האחרונות‪ ,‬וכן את האפשרויות הגלומות בשיטות אלו‪.‬‬

‫‪‘ 40 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45