Page 25 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר 12 מזמור לאיזור הדרום הוא המרכז החדש

‫מזמור לאזור‬ ‫יש כוונה לבדוק דרכים נוספות להשפעה על עיתוי ועומק התרדמה של פקעי‬
‫הגפן במטרה להשפיע על מועד ואיכות הלבלוב באביב‪ .‬על רקע טיפולי סתיו‬
‫הושקעו מאמצים ואמצעים רבים בפיתוח זני מאכל בארץ‪.‬‬ ‫בנובמבר ‪ 2015‬הופעלו בינואר ‪ 2016‬ארבעה טיפולים מצטיינים מהתוכנית‬
‫ב‪ 1996-‬ניטעה בבקעה חלקת כרם שיועדה לבחינת זנים ומכלואי גפן חדשים‪,‬‬
‫כולל בחינה ופיתוח אגרוטכניקה עבור המבטיחים שבהם‪ .‬מאז תחילת המחקר‬ ‫לשיפור ההתעוררות של ד״ר אתי אור ממרכז וולקני‪.‬‬
‫נבחנו בחלקה ‪ 135‬זנים מבית היוצר של המחלקה להשבחה במינהל המחקר‬
‫החקלאי והפעילות כוללת רצף של נטיעות‪ ,‬גידול והערכה ראשונית‪ ,‬בחינה ראשוד‬ ‫השקיית כרם בהתאם לעומסי יבול בתנאי הבקעה‬
‫נית של פרוטוקול הגידול ועקירת זנים פסולים‪ .‬במהלך שנות המחקר נבנה דפוס‬
‫עבודה להערכת הזנים וכן נבנה בסיס נתונים אמין‪ ,‬מקיף ויסודי המאפשר מעקב‬ ‫צוות המחקר‪ :‬אפרים ציפילביץ‪ ,‬פיני סריג‪ ,‬אבי סטרומזה‪ ,‬ישי נצר‪ ,‬חיים אורן‪,‬‬
‫ובחינת הזנים לאורך זמן‪ ,‬כשבחלק מהם בוצעו גם בדיקות אחסון וחיי מדף‪ .‬שישה‬ ‫אייל רבן‬
‫זנים שנבחנו בחלקת המו”פ‪ ,‬חמישה לבנים ‪ -‬׳ביג פרל׳ ‪ 4 ,3 ,2 ,1‬ו‪ ,7050-‬ואחד‬
‫במסגרת ניסוי זה נבחנו טיפולי ההשקיה הבאים‪:‬‬
‫שחור‪ ,6090 ,‬נמצאו בעלי פוטנציאל לגידול מסחרי ועברו אל כורמי הבקעה‪.‬‬ ‫‪ .1‬השקיה מלאה על פי כמות המים המומלצת לעומס יבול מלא של ‪ 5.2‬טון‪/‬ד’;‬
‫‪ .2‬השקיה מלאה‪ ,‬אך מותאמת לעומס יבול מופחת של ‪ 5.1‬טון‪/‬ד’ (בוצעה‬
‫חברי הצוות‬
‫הסרת אשכולות מתוכננת);‬
‫‪ 0‬זיוה גלעד‪ ,‬מנהלת המו”פ ואחראית תחום צמחי נוי וירקות;‬ ‫‪ .3‬השקיה בחסר ‪ 75% -‬מההמלצות‪ ,‬מותאם ליבול מלא כנ״ל;‬
‫‪ 0‬זהבה וידר‪ ,‬מזכירת המו”פ;‬ ‫‪ .4‬השקיה בחסר ‪ 75% -‬מההמלצות‪ ,‬מותאם ליבול מופחת כנ״ל;‬
‫‪ .5‬השקיה לפי מודל ‪ -‬בהתאם ליבול מלא כנ״ל‪ ,‬טיפול סירוגי ‪ 75% -‬מההמלצות‪,‬‬
‫‪ 0‬פרופ’ שלמה יהב‪ ,‬מנהל מדעי;‬
‫‪ 0‬אבי סטרומזה‪ ,‬טכנאי ענף מטעים ואחראי מטאורולוגיה;‬ ‫ללא דילול אשכולות‪.‬‬
‫‪ 0‬אחיעם מאיר‪ ,‬מנהל תחנת הניסיונות וטכנאי ענף צמחי נוי וירקות;‬ ‫ההפרדה לטיפולים בוצעה לאחר השקיית הרוויה של חתך הקרקע ב‪30-‬‬
‫מ״ק‪/‬ד׳ ולאחר מכן הוחזר השטח להשקיה רגילה‪ .‬בפועל‪ ,‬בתקופת הניסוי קיד‬
‫‪ 0‬ד״ר פיני סריג‪ ,‬אחראי תחום מטעים;‬ ‫בלו טיפולי ההשקיה המלאה ‪-‬כ‪ 400-‬מ״ק‪/‬ד׳‪ ,‬בעוד שטיפולי ההשקיה המופ�ח‬
‫‪ 0‬אפרים ציפילביץ‪ ,‬אחראי תחום קרקע ומים;‬ ‫תת וההשקיה לפי מודל קיבלו כ‪ 300-‬מ״ק‪/‬ד׳‪ .‬הסרת אשכולות‪ ,‬בהתאם ליבול‬
‫‪ 0‬ד״ר זיו קלינמן‪ ,‬אחראי תחום הגנת הצומח‪0 .‬‬
‫המתוכנן על פי הטיפולים‪ ,‬בוצעה לאחר חנטה‪.‬‬
‫מתוצאות הניסוי עולה כי הירידה בכמויות המים אינה פוגעת ביבול או באיכות‪,‬‬
‫כלומר אין פגיעה בגודל הגרגר או בהצטברות הסוכר‪ .‬אמנם הגפנים בטיפול‬
‫ההשקיה המופחתת ביבול הגבוה נראו צמאות יותר‪ ,‬כפי שבא לביטוי במתח‬
‫המים בטנסיומטרים ובפוטנציאל המים שנמדד בתא לחץ‪ ,‬אולם הדבר לא‬

‫גרם לפגיעה כלשהי בשורה התחתונה של נתוני היבול והאיכות‪.‬‬

‫בחינת זנים ומכלואים בכרם‬

‫צוות המחקר‪ :‬פיני סריג‪ ,‬אבי סטרומזה‪ ,‬אייל רבן‪ ,‬חיים אורן‬

‫פיתוח זנים מוקדמים חדשים של ענבי מאכל הוגדר כיעד ראשון במעלה לעד‬
‫נף‪ ,‬באשר כל הזנים המגודלים מסחרית בארץ מאופיינים בבעיות המגבילות‬
‫את פיתוחם‪ .‬ב‪ 30-‬השנים האחרונות‪ ,‬במקביל לתהליך אקלום של זנים מחו”ל‪,‬‬

‫‪‘ 25 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬דצמבר ‪2016‬‬