Page 30 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר 12 מזמור לאיזור הדרום הוא המרכז החדש
P. 30

‫התמונה באדיבות הוויקיפדיה‬‫מרולה‪ :‬אחד מתוך סקציית האקזוטיים‬                 ‫מחקר חדש זה היא פיתוח זני רימון לגידול מסחרי בתנאי הערבה הדרומית‪,‬‬
                                                                                                                                                                                ‫התמונה באדיבות ‪www.hydrogrow.co.il‬‬‫המניבים פרי איכותי מפברואר עד תחילת אוגוסט‪ .‬המטרות המשניות הן איתור‬
 ‫צוות המחקר‪ :‬חמוטל בורוכוב‪ ,‬אמנון גרינברג‪ ,‬סילבי יודינשטיין‪ ,‬תמרה ליבשיץ‬  ‫זן מכלוא מצטיין ירוק עד המשיא יבולים גבוהים ופרי אדום איכותי לשיווק מפד‬
                                                                          ‫ברואר עד מאי; איתור זן מכלוא בעל רגישות נמוכה לעקות חום ואור‪ ,‬בעל יבול‬
‫עץ המרולה )‪ (Sclerocarya birrea‬מניב פירות אקזוטיים בעלי איכויות‬           ‫גבוה ופרי אדום איכותי לשיווק מיוני עד אוגוסט; יישום מדדי איכות ביוכימיים של‬
‫מיוחדות המשמש לייצור מוצרי מזון ייחודיים‪ .‬גידול המרולה מתאים במיוחד‬       ‫צבע והרכב פוליפנולים לאפיון הזנים החדשים והשוואה לזנים מאזורים אחרים‬
‫לערבה הדרומית‪ :‬נוח לו בקרקע מלוחה ואקלים יבש והוא עמיד למים מליחים‬
‫ולטווח טמפרטורות רחב שבין ‪ 6‬עד ‪ 47‬מ״צ‪ .‬יתרונות אגרוטכניים כוללים קלות‬                                                   ‫ככלי להמשך השבחה‪.‬‬
‫איסוף הפירות הנושרים לפני ההבשלה‪ ,‬אין צורך בגיזום או עיצוב העץ ולא ידוע‬   ‫במסגרת המחקר ייבחנו מכלואים של רימון ירוק עד שנוצרו בין זנים מסחריים‬
‫על מחלות ומזיקים מיוחדים הפוקדים אותו‪ .‬בערבה הדרומית נטעו בהצלחה‬          ‫ומכלואים נוספים בעלי תכונות המקנות סיכוי להתאמה לדרישות המחקר‪.‬‬
‫עצים מקווים מבוררים המבטיחים אספקת פרי במשך תקופה ארוכה ופירות‬            ‫המכלואים ייבדקו למדדי יבול ואיכות פרי בהיבטים של מופע‪ ,‬טעם ומרכיבים‬
‫גדולים עם תכולת מיץ גבוהה יחסית‪ .‬ניתן לצרוך את הפרי הטרי או להפיק‬         ‫בריאותיים‪ .‬מתוצאות המחקר יתברר אם ברשותנו זן רימון מתאים לגידול בעד‬
                                                                          ‫רבה‪ ,‬ואם ניתן לנצל את תנאי האזור הייחודיים לקבלת פרי באיכות בריאותית‬
                                 ‫ממנו מיץ בעל טעם וארומה אקזוטיים‪.‬‬
                                                                                                                                  ‫גבוהה יותר‪.‬‬
                                    ‫פרי המרולה‪ :‬מתאים בול לערבה הדרומית‬
                                                                                                    ‫כנימות קמחיות במטעי רימון‬
                              ‫טיפול בפרי לאחר קטיף‬                                           ‫בערבה דרומית והדברתן; דוח ‪2012‬‬

‫צוות המחקר‪ :‬חמוטל בורוכוב‪-‬נאורי‪ ,‬סילבי יודינשטיין‪ ,‬בלה לוצקי‪ ,‬יערה דנינו‬                                             ‫חוקר ראשי‪ :‬אבי סדובסקי‬

‫יעדי המחקר בתחום זה כוללים שיפור האיכות‪ ,‬חיי המדף והערך התזונד‬            ‫נזקי קמחית ההדר וקמחית הגפן במטעי רימון הולכים ומחמירים והדברתן‬
‫תי של התוצרת החקלאית המקומית באחסון ושיווק‪ .‬בין המחקרים לימוד‬             ‫מתבססת על שימוש נרחב בקוטלי חרקים‪ ,‬בעיקר בתכשירים רעילים מקבוד‬
‫והבטחת איכות תמר ׳מג’הול׳ עסיסי במיוחד באחסון ממושך‪ ,‬איפיון מרד‬           ‫צת הזרחנים האורגניים כגון כלורפיריפוס‪ ,‬או על שימוש בתכשירים סיסטמיים‬
‫כיבי בריאות בפרי התמר‪ ,‬השפעת הזן ושינויים עונתיים על איכות פירות‬          ‫מקבוצת הניאוניקוטאידים כגון קונפידור‪ ,‬שאינם ידידותיים במיוחד לסביבה‪,‬‬
‫רימון; השפעת משטר ההשקיה על איכות פירות רימון; איפיון רכיבי בריאות‬        ‫לאדם ולפאונה המקומית‪ .‬יעילות ההדברה הביולוגית של הקמחיות באמצעות‬

                                            ‫במיצויים מפרי המרולה‪.‬‬                                 ‫אויבים טבעיים המצויים במטע עדיין אינה ברורה‪.‬‬
‫מחלקה זו במו״פ ערבה דרומית מצוידת בתשתיות ובמכשור הנדרשים לבדיד‬
‫קות איכות פרי ומדדים כימיים וביוכימיים של רקמה צמחית‪ ,‬עיבוד מינימלי של‬                                       ‫כנימות קמחיות‪ :‬נדרשים לה אויבים טבעיים‬
‫פרי כולל ניטור מיקרוביולוגי‪ ,‬וכן סיום הבשלה איכותי של תמרים ברמת הבד‬
‫חלה חלקית‪ .‬מעבדת המחקר מצוידת במערכת מתאימה לאנליזת סוכרים‬                ‫מטעי הרימון הוותיקים בערבה סובלים מאוכלוסיות גדולות של קמחיות הגוד‬
‫ופיטוכימיקלים‪ ,‬ספקטרופוטומטר ‪ ,UV/VIS‬כרוממטר מינולטה‪ ,‬צנטריפוגות‬          ‫רמות לנזק רב‪ ,‬במטעים הצעירים רמת הנגיעות עולה משנה לשנה אך הידע‬
‫שונות‪ ,‬מייבש בהקפאה‪ ,‬מונה נצנצים למדידות רדיואקטיביות‪ ,‬מתקן לזיקוק‬        ‫שנצבר לגביהן במטעי הרימון וההדרים בערבה דל מאד‪ .‬בעבר דווח על קשר‬
‫מים‪ ,‬מתקן לייצור שבבי קרח‪ ,‬מקפיאים ומקררים‪ ,‬מאזניים אנליטיים וחצי אנד‬     ‫אפשרי בין רמת הנגיעות בקמחיות והנגיעות הגבוהה בעשי פרי המאפיינת את‬
‫ליטיים‪ ,‬מדי ‪ pH‬ומוליכות‪ ,‬רפרקטומטרים ופנטרומטר ניידים‪ ,‬פלטות ערבול‬        ‫מטעי הרימון הוותיקים בערבה‪ .‬לאור מגמת ההרחבה של מטעי הרימון באזור‬
                                                                          ‫זה‪ ,‬בעיקר רימון בכיר‪ ,‬והנזק הרב שנצפה בעקבות פעילות קמחיות בחלקות‬
                                                     ‫וחימום וכדומה‪.‬‬       ‫הרימון במסגרת המו”פ‪ ,‬נוצר צורך בממשק הדברה לכנימות קמחיות שישד‬
‫המתקן לעיבוד מינימלי של פרי כולל חדרי סיכון גבוה ונמוך‪ ,‬מכשיר לאריזה‬      ‫תלב עם ממשק ההדברה המשולבת הידידותי לסביבה המיושם באזור‪ .‬לשם‬
‫באווירה מתואמת‪ ,‬מכסה מנוע לזרימה למינרית‪ ,‬אוטוקלאב ואינקובטור‪ .‬המתד‬       ‫יישום ממשק שכזה יש להגדיר את מין הקמחיות הפעילות בערבה‪ ,‬ללמוד‬
‫קנים לסיום הבחלת ׳מג’הול׳ כוללים חדר עם בקרת אקלים ומנהרה מבוקרת‬          ‫את הפנולוגיה שלהן‪ ,‬את האויבים המקומיים ולבחון תגבור מלאכותי באויבים‬

                                                       ‫טמפרטורה‪.‬‬                                                ‫טבעיים כאמצעי הדברה ידידותי‪.‬‬

‫‪‘ 30 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬דצמבר ‪2016‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35