Page 34 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר 12 מזמור לאיזור הדרום הוא המרכז החדש

‫כרמי זית בקרקע בעייתית‪ ,‬מלאת אבנים‪ ,‬מלוחה‬ ‫עיקריים‪ :‬זנים שהובאו ארצה מטורקד‬
‫מניסטן על ידי אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫בארץ בכלל ובאזור הנגב בפרט נאסף ניסיון מוצלח בהשקיית גידולים רב שנד‬ ‫מתוכם נבחרו חמישה בעלי תכונות‬
‫תיים בטפטוף מוצנע בתעלת קומפוסט‪ ,‬להזנה‪ .‬שיטה זאת שיפרה את קצב‬ ‫של הקדמת הבשלה‪ ,‬פרי איכותי וצד‬
‫בע טוב של הקליפה והגרגר‪ ,‬וכן זנים‬
‫הגידול ואת מצב העצים‪ ,‬במיוחד בקרקעות בעייתיות‪.‬‬ ‫מקומיים שטופחו ופותחו בנווה יער על‬
‫ואולם‪ ,‬בניסוי דומה שנערך במטע זית צעיר בקיבוץ רבדים לא נמצא לתעלות‬ ‫ידי ד״ר דורון הולנד וצוותו‪ .‬הזן המסחרי‬
‫הקומפוסט כל יתרון‪ .‬בניסוי חדש‪ ,‬מקווים החוקרים‪ ,‬השקיית הזנה בתעלות‬ ‫הוותיק ‘וונדרפול’ ניטע בניסויים אלה כסמן איכות ויבול‪.‬‬
‫קומפוסט תשפר את תכונות הקרקע וזמינות המים‪ ,‬החמצן‪ ,‬חומרי המזון‬ ‫עץ הרימון ידוע כעמיד יחסית למליחות‪ .‬ב‪ 2007-‬ניטעה במו״פ חלקת רימון‬
‫והיסודות‪ ,‬תשפר את אחידות פיזור המים והדשן במטע‪ ,‬תסייע בהפחתת אובד‬ ‫ומאז היא מושקית במים מליחים ברמה של ‪ 2.4‬דציסמינס‪/‬מ׳‪ .‬מטרת הניסוי‬
‫דן מים עקב התאדות מפני הקרקע ובכך תגביר את יעילות השימוש במים‬ ‫העיקרית הייתה השוואת ביצועי הזנים לאורך השנים בתנאי הגידול והאקלים‬
‫ותפחת תשומת המלח שמגיעה בהשקיה‪ .‬שינויים אלה יביאו לשיפור בתפקוד‬ ‫של אזור זה והשקיה במים המליחים‪ ,‬ומטרה נוספת הייתה בחינת ההשפעה‬
‫העצים וביבול השמן‪ ,‬ללא פגיעה באיכותו‪ .‬מטרת המחקר היא אם כן‪ ,‬לבחון‬ ‫של כיסוי המטע ברשת על הפחתת נזקי קרינה‪ ,‬מכות שמש וצמצום תשומות‬
‫את ההשקיה בטפטוף הטמון בתעלות קומפוסט לשיפור הביצועים של מטעי‬ ‫הגנת הצומח‪ .‬ניסוי נוסף בחיפוי רשת נערך בנפרד בזן ‘וונדרפול’ בבאר מילכה‪.‬‬
‫זית הסובלים מהתפתחות לקויה‪ .‬יצוין כי יישום קומפוסט בהשקיה בטפטוף‬
‫לא נבדק עד כה באופן מסודר ומקיף במטעים בישראל‪ .‬העבודה הנוכחית‬ ‫גידול זיתים במים מליחים‬
‫תבסס מדעית את הממצאים תוך ניסיון לפתור בעיה קיימת במטעי זיתים‬
‫בוגרים באזור רמת נגב‪ .‬המחקר החל ב‪ 2012-‬ואמור להסתיים השנה‪.2016 ,‬‬ ‫צוות המחקר‪ :‬איציק דוד‪ ,‬אמנון בוסתן‬

‫השקיה גרעונית בכרם ענבי יין‬ ‫מקור המים העיקרי הזמין לחקלאות ברמת נגב הוא אקוויפר עמוק של מים‬
‫מליחים‪ .‬בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת נסקרו מיני גידולים‬
‫צוות המחקר‪ :‬ערן הרכבי‪ ,‬ישי נצר‬ ‫רבים ונבחנה התאמתם לתנאי הסביבה ולמליחות המים באזור מדברי זה‪ .‬נמד‬
‫צא שהזית‪ ,‬עץ ים תיכוני מובהק ובעל חשיבות רבה בתרבות הקולינרית שלנו‪,‬‬
‫במהלך עונות הגידו ל ‪ 2014-2012‬בוצעו בכרם המו״פ שני ניסויים בהשקיה גרע�ו‬ ‫עמיד למליחות בהשוואה למיני עצים אחרים‪ .‬גובה היבול ואיכות השמן אינם‬
‫נית‪ .‬בניסוי הראשון נבחנה יכולת ההפרדה הספקטרלית של כמויות מים שונות‬ ‫נפגעים‪ ,‬לפחות בטווח זמן של שנים ספורות ותוך הקפדה על ממשק גידול נכון‪.‬‬
‫‪ 35% ,20% -‬ו‪ 50%-‬ממנת המים המקובלת מאוופוטרנספירציה (איבוד מים‬ ‫מאז תחילת שנות האלפיים ענף הזית לשמן הוא המוביל באזור בתחום המטד‬
‫מהקרקע והצומח אל האטמוספירה) מחושבת לאורך כל עונת הגידול מגובה‬ ‫עים‪ ,‬כאשר מטרת הניסויים היא לבחון התאמת זנים חדשים לגידול באזור‪ ,‬כולל‬
‫נתון‪ .‬באופן מעשי וספציפי נבחנה יעילותם של אינדקסים היפר‪-‬ספקטרליים‬ ‫בחינת סבילות העץ והפרי למליחות המים לאורך שנים‪ .‬דוח זה מביא סיכום‬
‫מבוססי פיסיולוגיה‪ ,‬כמו פוטנציאל המים‪ ,‬מוליכות פיוניות ופלואורסנציה‪ ,‬שכבר‬
‫הוכיחו עצמם בניסויי חממה קודמים כקורלטיביים למצב המים בזן ׳קברנה‬ ‫תוצאות ומסקנות ניסויים מהשנים ‪.2015-2012‬‬
‫סוביניון׳‪ .‬זה האחרון צולם במצלמות היפר‪-‬ספקטרליות במועדים ספציפיים‬
‫רלוונטיים במהלך העונה ‪ -‬בפריחה‪ ,‬עם הופעת פירות‪ ,‬בשלב הבוחל והבציר‪.‬‬ ‫השקיה בטפטוף בתעלות הזנה בקומפוסט לשיפור‬
‫הצילומים חשפו כי למודלים שפותחו בתנאי חממה קיים פוטנציאל רב גם להד‬ ‫צימוח והנבה של זיתי שמן המושקים במים מליחים‬

‫שקיה בתנאי שדה‪.‬‬ ‫צוות המחקר‪ :‬אלון בן‪-‬גל‪ ,‬ארנון דג‪ ,‬אורי ירמיהו‪ ,‬יצחק ציפורי‪ ,‬בני סויסה‪,‬‬
‫בניסוי השני‪ ,‬שבוצע בעונו ת ‪ 2012‬ו‪ ,2013-‬נבחנה בכרם השפעת משטרי ה�ש‬ ‫אהוד חנוך‪ ,‬ג’ון זילברמן‬
‫קיה אלה על התפתחות שורשים בגפני ׳קברנה סוביניון׳ ו׳שיראז׳‪ ,‬הידועים בשוני‬
‫ההידראולי ביניהם‪ .‬מעקב ספציפי אחר השינויים בבית השורשים לאורך שתי‬ ‫העלייה בביקוש לשמן זית בארץ ובעולם משפיעה על תנופת הפיתוח של גידול‬
‫עונות הניסוי נעשה בעזרת מצלמת ‪ ,Minirhizotron‬שהוחדרה אל תוך צינורות‬ ‫זה ברמת נגב‪ .‬בנוסף להרחבת היקף הנטיעות חל מעבר משמעותי מגידול‬
‫זכוכית שהותקנו בכרם ב‪ ,2010-‬עם נטיעתו‪ ,‬במרחק ‪ 25‬ו‪ 75-‬ס”מ מהגזע‪.‬‬ ‫בעל לגידול בהשקיה‪ .‬היקף כרמי הזית באזור רמת נגב עמד נכון ל‪ 2014-‬על‬
‫למעלה מ‪ 6,000-‬ד׳ וכמעט כולם מושקים במים מליחים‪ .‬מטעים רבים נטועים‬
‫על קרקע בעייתית המכילה ריכוז אבנים גבוה (ראה תמונה)‪ ,‬מלוחה‪ ,‬בעלת כוד‬
‫שר נמוך לחידור והולכת מים ורמת שונות גבוהה‪ .‬בגידול אינטנסיבי על קרקעות‬
‫שוליות בתנאים אלה נוצרות לעתים בעיות של חוסר אוורור‪ ,‬פיזור מים לא אחיד‪,‬‬

‫מליחות בית השורשים ומחסורים בהזנת מיקרו ומקרו אלמנטים‪.‬‬
‫במקרים רבים נתקלים בתופעה של עצים ׳תקועים׳‪ ,‬בעיקר וגטטיבית‪ .‬בזית‪,‬‬
‫כמו בעצי פרי סירוגיים אחרים‪ ,‬היבול תלוי בעוצמת הצימוח הווגטטיבי של‬
‫שנה קודמת ועצירת הצימוח משמעה פגיעה קשה ביבול‪ .‬בעיות אלו ונוספות‬
‫מביאות לעיכוב בהתפתחות חלקות באזורים שונים באזור ולירידה בצימוח ובד‬

‫פוריות‪ ,‬כאשר התופעה בולטת בעיקר בחלקות ותיקות‪.‬‬

‫‪‘ 34 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬דצמבר ‪2016‬‬