Page 35 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר 12 מזמור לאיזור הדרום הוא המרכז החדש
P. 35
מזמור לאזור
והר הנגב ,מה שיאפשר להתאים לאזורים אלה זנים ייחודיים שיניבו דווקא נמצא ,כי התעצמות עקת מים גרמה להתפתחות שורשים עמוקה ורחבה יותר
כאן יינות איכותיים .מטרות המחקר הן איפוא ,איתור זנים שיניבו יין באיכות בגפני ׳שיראז׳ ,שהגיעו עד לעומק ש ל 75.1מ’ ולמרחק של 75ס”מ מהגזע .לע�ו
מת זאת ,לעקת המים נצפתה השפעה ממותנת יותר על גפני ׳קברנה׳ ,שהאופי
ייחודית לאזור. האיזוהידרי שלהן מאפשר תגובה מהירה לעלייה בסטרס וסגירת פיוניות מוקד
דמת ומכאן גם לגידול בית שורשים קטן ואחיד יחסית ,המרוכז קרוב יותר לפני
איתור הסיבות לפחיתת יבולים בכרמי זית ברמת נגב
הקרקע ולגזע.
צוות המחקר :ארנון דג ,יצחק ציפורי ,לאה צרור ,יוג’י אוקה ב 2015-החלו בכרם שני ניסויי המשך :בראשון ,בשונה מהניסוי בעונה קודמת,
לא נלקחים צילומים מגובה נתון במועדים ספציפיים במהלך העונה ,אלא ברד
מטעי הזית ברמת נגב הגיעו לצומת דרכים .לאחר התחלה מוצלחת הולכים מת הספקטרומטר ,כלומר ממרחק 0מהעלה .המדידות מתבצעות פעמיים
בשנים האחרונות המטעים וצוברים הפסדי עתק שסופם עקירה בלתי נמנד בשבוע ,כאשר לצורך הניסוי נבחרה חלקת ׳הטיפול הירוק׳ ,בה נשמר לאורך
עת .הירידה ברווחיות היא תולדה של עליית מחירי התשומות ,אך גם ובעיקר כל העונה טווח עקה רלוונטי ידוע .כלומר ,ההשקיה בכרם מתבצעת על פי ערכי
בגין יבולים נמוכים .מערכת הגידול ברמת נגב נחשבת לייחודית ברמה עולד
מית ,באשר נעשה בה שימוש ארוך טווח במים בעלי מליחות גבוהה של 5.4-5 אינדקס ידועים.
דציסימנס/מ׳ בקרקע לס-חול .ניתוח נתונים מניסוי ארוך טווח שנערך במו”פ הניסוי השני שבוצע אשתקד מושתת על הבדלי התפתחות בית השורשים
רמת נגב אינו מצביע על ירידת יבולים בעקבות השקיה ארוכת טווח במים אלה, ב׳קברנה׳ ו׳שיראז׳ ,כאשר המטרה היא לקשור את המידע שיתקבל עם תכולת
המים בקרקע בעומקים שונים .לצורך כך בוצעו חפירות קרקע בסמוך לארבע
ונשאלת השאלה מהי אם כן הסיבה לירידה הדרמטית ביבולים. גפנים ,שתיים ב׳קברנה׳ ושתיים ב׳שיראז׳ ,במרחקים של 25ס”מ ו 75-ס”מ
מטרת העבודה הנוכחית היא לבצע בחינה ראשונית של מגמות השתנות היבוד
לים לאורך שנים במטעי רמת נגב בהשוואה למטעים מסחריים אחרים בארץ. מהגזע ,ובבורות נטמנו חיישני לחות בעומק 30ס”מ ועד 9.1מ’.
בהמשך נחוץ יהיה לבצע סקר ראשוני לגבי גורמים שעשויים להסביר ירידה זו
ביבולים ,ולהציע ניסויים מפורטים שיאפשרו בירור של גורמים אלה ותרומתם התאמת זנים שונים של גפן יין לאזור רמת נגב והר הנגב
לדעיכת היבולים. צוות המחקר :ערן הרכבי ,יצחק דוד ,אמנון בוסתן ,זיו נריה ,יגאל קופלד,
שיבי דרורי
יעילות השימוש בחיפוי פלסטיק בכרמי זית בוגרים ברמת נגב
לגידול כרם יין ברמת נגב עשויים להיות כמה יתרונות :האזור מתאפיין בשוד
צוות המחקר :ארנון דג ,אורי ירמיהו ,אלון בן גל ,יצחק ציפורי ,אלעד נווה נות טופוגרפית רבה והגובה נע בין 300מ׳ מעל פני הים בפתחת משאבים
למשל ,ל-כ 850-מ’ במצפה רמון .האקלים מדברי ,יבש ,מה שמצמצם למ�י
ברמת נגב נטועים כיום כ 6,000-ד׳ כרמי זית החשופים לתנאי גידול קיצוניים, נימום את בעיות הגנת הצומח ,כאשר שילוב של לילות קיץ קרירים מאפשר
חום רב ,דיות גבוהה בקיץ וכמובן השקיה במים מליחים .בשנים האחרונות ייצור יין איכותי .זאת ועוד :תצרוכת המים הנדרשת להשקיית כרם יין נמוכה
נראית מגמה כללית של ירידה ביבולי השמן מכ 200-ק”ג/ד׳ לכדי 130ק”ג, משמעותית מזו הנדרשת לגידולי מטע אחרים באזור ומסיבה זו ניטעו ברמת
מה שפוגע קשות ברווחיות הגידול .פריסה של יריעת פוליאתילן כחיפוי על ציר נגב ב 15-השנים האחרונות כ 1,000-ד׳ .הזן המוביל הוא ׳קברנה סוביניון׳,
השורה מהווה פרקטיקה שנכנסה בכרמי הזית באזור בהיקפים גדולים בשנות בעיקר משום היותו פופולרי בקרב צרכני היין ולאו דווקא בשל יתרון יחסי
הגידול הראשונות ,בעיקר כדי למנוע נזקי המלחה בעקבות אירועי גשם .לאחרוד כלשהו של האזור .בשנים האחרונות התרחבה הנטיעה לזנים נוספים ,גם
נה מצטברות עדויות לכך כי גם במטעים בוגרים נרשמת עלייה משמעותית ביד הם פופולריים ,מצליחים במקומות אחרים בארץ וטרם נמצא להם יתד
בול הפרי ואחוזי השמן בעקבות חיפוי פוליאתילן ,אולם עדויות אלו טרם מגובות רון מדברי .המחקר הנוכחי מבקש למצוא ייחודיות ל’טרואר’ של רמת נגב
בניסויים מסודרים ועדיין לא ברור המנגנון המביא לשיפור בביצועי העצים .אחת
ההשערות היא כי החיפוי מונע התייבשות שכבת הקרקע העליונה ומאפשר ענבי יין ברמת נגב :מחפשים ייחודיות ל’טרואר’ המדברי
לשורשים להתקיים בה ,וכך להעלות את זמינות החמצן.
מטרת המחקר הנוכחי לבחון את התועלת האפשרית בחיפוי פוליאתילן במטע
בוגר באזור רמת נגב המושקה במים מליחים.
גוג’י ברי :גם הוא באצילים
צוות המחקר :עופר גיא ,שבתאי כהן ,מילי זנבר
בתחנת הניסיונות ברמת הנגב מתקיים חיפוש מתמיד אחר גידולים חדשים שיד
תאימו לתנאי האקלים והמים באזור ,ייצרו מגוון ויספקו אפשריות פרנסה נוספות
לחקלאים .צמח שכזה הוא הגוגי’-ברי( ( - Gojiשם מדעי Lycium barbarumוב�ע
ברית אטד פראי) ,עדיין אינו מוכר כגידול בישראל והפוטנציאל שלו נבחן במסגרת
המו״פ המדברי.
מדובר בשיח רב שנתי ממשפחת הסולניים המגיע ממדבריות סין ומונגוליה .הפרי
‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,דצמבר 2016